מתחת לשכבת סחף חרסיתית נקייה מממצא (כ-1.5 מ' עובי) נחשף רובד של חלוקי נחל (L4; כ-0.15 מ' עובי; 0.1 מ' אורך ממוצע של חלוקי הנחל) ומתחתיו — קבר שוחה (L5) שנכרה באדמת סחף נקייה ממצא. חלקו המערבי של הקבר נחתך ונהרס ברובו בחפירת תעלת בדיקה בכלי מכני טרם החפירה. נראה כי רובד החלוקים כיסה את הקבר ואולי אף סימן אותו בשטח. על קרקעית הקבר הונח מצע של חלוקי נחל קטנים (L6; כ-5 ס"מ אורך מרבי של חלוקי הנחל). מעל מצע חלוקי הנחל התגלו עצמות של נקבר יחיד, ומהן השתמרו שברי עצמות כיפת הגולגולת, שבר הלסת התחתונה ועצמות ארוכות. העצמות התגלו בארטיקולציה אנטומית המלמדת על קבורה ראשונית. הנקבר הונח על גבו בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח, ראשו בצד צפון-מערב. על סמך דרגת שחיקת השיניים נראה כי גיל הנקבר 30–40 שנים. השתמרות העצמות אינה טובה ועל כן אי אפשר לקבוע את מין הנקבר ואת סיבת המוות.

ברובד חלוקי הנחל שכיסה את הקבר התגלה חלוק אבן גיר (B111; איור 4), הגדול מיתר החלוקים ברובד זה, ועליו צמד סימני סיתות גסים בחלקו העליון וסימני סיתות גסים נוספים בחלקו התחתון היוצרים דגם דמוי V. חלוק אבן גיר דומה נוסף (B107; איור 5) התגלה סמוך לשברי כיפת הגולגולת וגם עליו סימני סיתות היוצרים דגם דמוי V. אפשר ששני חלוקים מסותתים אלה הם צלמיות, המשקפות אמנות סכמתית, פיגורטיבית נשית, בדומה אולי לצלמיות החלוק המוכרות מתקופות קדומות יותר באזור (גרפינקל 138:2002–151). לצד עצמות הנקבר נחשף גם פיקסיס חרס תמים (B101; איור 6), האופייני לתקופת הברונזה המאוחרת. נראה כי שני החלוקים המסותתים והפיקסיס הם מנחות קבורה.