בחודש אוגוסט 2016 נערכה חפירה באזור התעשייה במודיעין (הרשאה מס' 7771-A; נ"צ 197247-385/644049-202), לקראת הקמת מחלף. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נוהלה על ידי א' דיין, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ד' עין-מור (צילום שטח וייעוץ), מ' קאהן (מדידות וסרטוט), ט' עג'מי (רישום), פ' גנדלמן (הנחיה וכלי חרס), י' קורנפלד וע' עזב (ייעוץ), מ' עג'מי (גילוי מתכות), ע' ברזילי ומ' אורון (כלי צור) וא' גליק (תחמושת).
החפירה נערכה על גבעה טרשית באזור של חורבות עתיקות (איור 1): ח' אבידן מצפון-מזרח, ח' חמים ממזרח, ח' בזקה מדרום, ח' כפר-טוב מדרום-מערב וח' נכס ממערב. באזור נערכו בעבר סקרים וחפירות ארכיאולוגיות רבות ונמצאו בהם עדויות לפעילות חקלאית בתקופות הברונזה הקדומה 1 (סגל 2008), ההלניסטית, הרומית והביזנטית (סגל 2010; ראם 2013; דנציגר 2016 ור' שם הפניות). כן נמצא ריכוז של כלי צור ונתזים מן התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' (זבנוביץ, ברדה והיימן 2005).
נחשפו מתקנים חקלאיים (איור 2), בהם גת פשוטה חצובה בסלע, 13 ספלולים חצובים בסלע, מדרגת עיבוד חקלאית שלה קיר תמך, קירות שדה וערמת סיקול. כן נחפרה הצטברות של אדמת סחף בשקע רבוע בסלע (L17) ונמצאו בו נתזים אחדים מצור; התברר שהשקע טבעי. עוד נחפרו שני ריבועי בדיקה (L26 ,L25) בין גושי סלע טבעי שזוהו בהם גושים רבים של צור טבעי. נאספו נתזים מצור שנמצאו על הצטברות אדמת הסחף שכיסתה את הסלע. לאחר ניקוי פני הסלע נחפרה הצטברות של אדמת סחף בין גושי הסלע ונתזי הצור שנתגלו בה הופרדו לסלים בכל 10 ס"מ.
מתקנים חקלאיים
גת חצובה בסלע (L2). לגת משטח דריכה (L19; כ-2 × 3 מ', 0.15 מ' עומק מרבי; איורים 3, 4) שהשתמרותו גרועה. בקצה הדרומי-מערבי של משטח הדריכה חצובה תעלה, שהובילה אל בור איגום לא רגולרי (L20; כ-0.85 × 1.30 מ', 0.7 מ' עומק). בקרקעיתו זוהה שקע, שנראה כבליה טבעית של הסלע, אך אולי שימש בעבר בור שיקוע.
ספלולים (טבלה 1). בחלק מהספלולים שקערורית במרכז, הם מעובדים היטב ותחתיתם מוחלקת (איורים 5, 6). עומק הספלולים אינו אחיד בכל היקפם, מאחר שחלקם חצוב במשטח משופע (למשל ספלול 1; איור 7) ואז יש פתח לתעלה, בצד הנמוך של הספלול, שיורדת עם השיפוע הטבעי של הסלע. קשה לייחס את הספלולים לתקופה, אולם הספלולים קטנים ורדודים ודומים לאלו המוכרים מאתרי התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' באזור (ר' למשל Grosman and Goren-Inbar 2007).
טבלה 1. ספלולים
לוקוס
|
מתאר
|
מידות הספלול (ס"מ)
|
מידות השקערורית (ס"מ)
|
הערות
|
קוטר
|
עומק
|
קוטר
|
עומק
|
1
|
סגלגל
|
18–20
|
1–4
|
|
|
איור 7
|
5
|
עגול
|
45
|
1–6
|
|
|
|
6
|
עגול
|
12
|
2–3
|
5
|
2.5
|
איור 5
|
7
|
עגול
|
20
|
1–8
|
10
|
3
|
איור 6
|
8
|
סגלגל
|
35–40
|
15–25
|
|
|
איורים 8, 9
|
9
|
עגול
|
45
|
22
|
|
|
גוש הסלע שבו חצוב הספלול גלש מערבה ונבקע בקצהו המערבי
|
10
|
סגלגל
|
15–18
|
1–4
|
|
|
|
11
|
עגול
|
18
|
4–14
|
|
|
|
12
|
עגול
|
25
|
2–4
|
10
|
2
|
|
13
|
חרוטי
|
35
|
30–50
|
|
|
אולי שימש מעמד לקנקן
|
15
|
סגלגל
|
11–28
|
22–30
|
|
|
אולי נוצר מחציבה של בולבוס צור
|
16
|
סגלגל
|
25–28
|
15
|
|
|
חצוב בגוש סלע מיושר ואפשר להבחין בשרידי דפנות חצובות בחלקו הצפוני-מזרחי (איורים 8–10)
|
21
|
עגול
|
10
|
1–4
|
|
|
|
למדרגת העיבוד החקלאית (L4; אורך 23.3 מ'; איור 11), שכיוונה צפון-מזרח–דרום-מערב, קיר תמך (W18, אורך 6.1 מ', רוחב 0.5 מ'; איור 12), הבנוי מאבנים גדולות (0.5 × 0.7 מ' בממוצע). בקצה הצפוני-מזרחי שלה נמצא קיר שדה (W14; אורך 5.5 מ'), הבנוי מאבני גוויל קטנות. מטרים ספורים מזרחה נמצא קיר שדה (W3; אורך 2.2 מ', רוחב 0.7 מ'; איור 3), שכיוונו מזרח–מערב, בנוי משלוש אבנים גדולות (גושי סלע); אולי השתלב במדרגת העיבוד או שימש גדרה. כל הקירות נבנו על גבי סלע טבעי.
ערמת הסיקול (L22; כ-0.8 × 2.3 מ', 0.4–0.6 מ' גובה), בין שני גושי סלע שבהם חצובים ספלולים 10 ו-11, כנראה בת זמננו ואבניה פונו מהבוסתן הסמוך.
ממצא כלי חרס. נתגלו חרסים אחדים שחוקים (לא צוירו) — ארבעה שברי גוף של חרסים המתוארכים לתקופות הפרסית וההלניסטית נתגלו סמוך לקיר 18 וחרס אחד, כנראה שבר גוף של קנקן מן התקופה הרומית, נמצא בהצטברות של סחף בין גושי הסלע.
אתר פרהיסטורי
באתר הובחנו סימני חציבה בסלע, כנראה עדויות להוצאות גושים של צור טבעי (איורים 13, 14). כן נתגלו פריטי צור מסותתים, הן על פני השטח הן בתוך הצטברות אדמת הסחף שבין גושי הסלע הטבעיים סמוך למחשופי צור טבעיים. נראה כי פריטי הצור לא נמצאו במקום הרבדתם המקורי, אולם הממצאים בשטח מצביעים על פעילות אינטנסיבית של חציבת צור בתקופות פרהיסטוריות, ולצדה פעילות של סיתות ראשוני של הצור במקום. במכלול הצור לא היו פריטים אינדקטיביים, אולם אופי הפעילות והרכב המכלול דומה לאלו המוכרים מאתרים מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א' באזור מודיעין, המאופיינים בחציבה של גושי צור מתוך סלע הנארי ובתעשיית אד-הוק נתזית לצד ייצור ושימוש בכלים דו-פניים (Zbenovich 2006; ספיבק 2010; Grosman and Goren-Inbar 2016).
ממצא צור. במכלול הצור (174=N; טבלה 2; איור 15) בעיקר פסולות סיתות שבהן בולטים פריטים ראשוניים רבים ונתזי דיקוק אחדים האופייניים לתעשיית כלים דו-פניים. במכלול תשעה גרעינים: חמישה שבורים וארבעה גרעיני נתזים המאפיינים תעשיית אד-הוק נתזית, וכן ארבעה כלי אד-הוק שבהם שני נתזים משובררים ושתי שקערוריות.
טבלה 2. מכלול הצור
טיפוס
|
N
|
%
|
גושים
|
7
|
4.0
|
שבבים
|
21
|
12.1
|
פריטים ראשוניים
|
61
|
35.0
|
נתזים
|
57
|
32.8
|
להבים
|
4
|
2.3
|
פסולות גרעין
|
3
|
1.7
|
פסולת דו-פני
|
8
|
4.6
|
סה"כ פסולות
|
161
|
92.5
|
כלים (איור 3:15, 4)
|
4
|
2.3
|
גרעינים (איור 1:15, 2)
|
9
|
5.2
|
סה"כ
|
174
|
100.0
|
ממצא תחמושת
אלכסנדר גליק
על פני השטח נמצאו 10 פריטים שזוהו כתחמושת (איור 16):
1. תרמיל מסוג 303 British (7.7 × 56mmR; איור 1:16) — תחמושת לנשק קל, הנפוצה מאוד באימפריה הבריטית מסוף המאה הי"ט ועד המחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ. התרמיל נמצא במצב ירוי, מצב השתמרותו טוב אם כי חלקו העליון שבור. התרמיל מטיפוס MKVII (אוניברסלי, המתאים גם לרובים וגם למקלעים) ועליו סימון של הצבא הבריטי ללא סימון של קוד היצרן. תאריך הייצור – 1941.
2. ארבעה קליעים, כולם נמצאו במצב ירוי עם סימני ירי עליהם: קליע 303 British(איור 2a:16), ככל הנראה מטיפוס MKVII; שני קליעים מסוג NATO (7.62×51mm; איור 2b:16), מעוכים עקב פגיעה במטרה קשה, כנראה תחמושת מאימוני צה"ל; קליע קטן (כ-5.6 מ"מ קוטר; איור 2c:16), מעוך עקב פגיעה במטרה קשה, כנראה תחמושת מסוג NATO (5.56 × 45mm), הנפוצה בצבאות מערביים למן שנות ה-60 של המאה הכ' לסה"נ, כולל בצה"ל.
3. חמישה רסיסים קטנים, הגדול בהם כ-25 × 25 מ"מ (איור 3:16). אלו כנראה רסיסי פגזים מסוג נפיץ (HE) או שראפנל מתותח שדה קטן, בקוטר 65–90 מ"מ. אלו תותחי שדה הנפוצים מסוף המאה הי"ט ועד השנים הראשונות של מדינת ישראל.
נחפרו ותועדו שרידים קדומים המעידים על פעילות חקלאית בתקופות קדומות, כנראה בתקופות הפרסית וההלניסטית. בשטח הייתה פעילות אינטנסיבית של חציבת צור בתקופות פרהיסטוריות. נראה שבגושי הצור שהוצאו מתוך הסלע נעשה סיתות ראשוני במקום ושחלק גדול מהצור נלקח למקום אחר שבו הופקו הכלים. החציבות, הסיתות ונתזי הדיקוק, בהשוואה לאתרים רבים אחרים באזור מודיעין, הם עדות לפעילות בתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית א'.
Grosman L. and Goren-Inbar N. 2007. “Taming” Rocks and Changing Landscapes: A New Interpretation of Neolithic Cupmarks. Current Anthropology 48:732–740.
Zbenovich V. 2006. Salvage Excavations at a Pre-Pottery Neolithic Site at Modi‘in. ‘Atiqot 51:1–14.