שטח A

התגלו שרידי מבנה רבוע וחצרות הקשורות אליו בגבעה נמוכה סמוך ליובל של נחל באר שבע ממערב (איור 2). הובחנו שלושה שלבי בנייה, המתוארכים כולם על סמך הממצא הקרמי לשלהי התקופה הביזנטית (סוף המאה הו'–תחילת המאה הז' לסה"נ). בחצרות לא זוהו מפלסי פעילות או רצפות; מפלסי האדמה שהתגלו בגובה יסודות הקירות לא היו שונים מיתר מפלסי האדמה שנחפרו בשטח. אפשר שהעדר מפלסי פעילות ורצפות מלמד כי המבנה שימש לתקופה קצרה בלבד. המבנה נבנה בראש הגבעה ובמדרונה המזרחי, וכדי להתגבר על הפרשי הגבהים נבנו יסודות הקירות בצד המזרחי של המבנה ושל החצרות לעומק רדוד ביחס לעומקם של אלה שבצד המערבי.
 
השלב הקדום. התגלו שרידי מבנה בן חדר יחיד (2.8 × 3.5 מ'; איור 3). הקיר המזרחי של המבנה (W10005) נבנה מאבני קירטון מהוקצעות, בולבוסי צור ואבני שדה קטנות וטויח בטיח-בוץ. שלושת הקירות האחרים של המבנה (W10006 ,W10004 ,W10003) נבנו מיסוד של טיח-בוץ — שדופן בחרסים ואבני שדה קטנות שכוסו בטיח-בוץ — ומעליו נדבך עליון של אבני שדה מקירטון. הקירות השתמרו לגובה של 0.11–0.61 מ'. בתוך המבנה התגלה מפלס חיים (L133). בקירות המבנה לא התגלה פתח, ואפשר לשער שהסף היה גבוה ממפלס החיים במבנה וכי הוא לא השתמר. מצפון למבנה נחשפו שני קירות (W10011 ,W10000), שנבנו באבני שדה ובולבוסי צור; נראה כי הם תחמו חצר שמידותיה אינן ידועות.
 
השלב האמצעי. בשלב זה המשיך המבנה לשמש ונוספו לו חצרות מצפון וממערב. שני הקירות 10000 ו-10011 מהשלב הקדום המשיכו לשמש.התגלו קירות חדשים (W10015–W10012 ,W10010 ,W10008 ,W10007 ,W10002 ,W10001), שתחמו ארבע חצרות אורך בציר צפון-מזרח–דרום-מערב במידות דומות (חצרות 1 ו-2 — 8 × 12 מ'; חצר 3 — 7 × 13 מ'; חצר 4 — 6.5 × 14.0 מ'). קיר 10001 נבנה מתחילה ברוחב של 0.6 מ' והורחב בהוספה של שורת אבני שדה לרוחב של 0.9 מ'; נראה כי הרחבה זו חלה בעת בניית הקיר והיא אינה משקפת שלב כרונולוגי. בחלקו הצפוני של קיר 10007 נקבע פתח. סמוך לחלק מהקירות התגלו מפולות אבנים גדולות מהתמוטטות הקירות. הפתח ומפולות האבנים ליד חלק מהקירות מלמדים שהם לא היו קירות מחיצה נמוכים אלא קירות תוחמים גבוהים.
 
השלב המאוחר. בשלב זה המשיך המבנה לשמש ובחצרות נערכו שינויים. חלק מהקירות התוחמים של ארבע החצרות פורקו באופן חלקי והשתמרו לגובה של נדבך אחד או שניים (W10013 ,W10012 ,W10008) וקירות אחרים (למשל, קיר 10015) פורקו כמעט לחלוטין. סמוך לקירות שפורקו לא התגלו אבני מפולת, ולכן נראה כי האבנים שפורקו נלקחו לשמש בשימוש משני. הקירות התוחמים החיצוניים של חצרות 3 ו-4 (W10014 ,W10010 ,W10007 ,W10002 ,W10001) השתמרו לגובה של 0.5 מ' ויותר ולידם התגלו אבני מפולת. נראה כי בשלב זה הוסבו חצרות 3 ו-4 לחצר אחת נרחבת הצמודה למבנה.
 
בחפירת החדר והחצרות התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה הביזנטית, ובהם קערת LRW (איור 1:4), קערות פשוטות (איור 2:4, 3), קדרה (איור 4:4), כלי בישול (איור 5:4–8), קנקן דמוי חבית ללא צוואר (איור 9:4), קנקני שק (איור 10:4, 11), קנקני שק עם רכס בחלק התחתון של הצוואר (איור 12:4), קנקן עזה (איור 13:4) ואמפורות מטיפוס יאסי אדה (איור 14:4, 15).
 
שטח B
נחשפו יסודות של מבנה עגול (W20000; כ-4.2 מ' קוטר; איורים 5, 6), שנחצה בשני קירות (W20002 ,W20001) לשני חדרים שווים בגודלם (L214 ,L211). יסודות המבנה נבנו מאבני קירטון. מחוץ למבנה התגלו כמה שברים של טיח, ולכן נראה כי המבנה היה מטויח. במבנה התגלתה רצפה של אדמת לס מהודקת. על הרצפה התגלה חומר אורגני רב, הכולל כמה עצמות יונים, קליפות ביצים ועצמות רבות של מכרסמים. על סמך תכנית המבנה והממצאים נראה כי היה זה קולומבריום (שובך יונים), שחלקו העליון ובו כוכי היונים לא השתמר.
בדרום הארץ נחשפו שני טיפוסים עיקריים של קולומבריה, חצוב ובנוי, המתוארכים לתקופה הביזנטית (שבטה — Hirschfeld and Tepper 2006; חורבת סעדון — טפר ובר-עוז 2016; ח' בליעס — פרץ ושאול 2011; נחל גרר — פרץ 2015; נאות חובב — הרשאה מס' 7175-A; הגן הזואולוגי באר שבע — הרשאה מס' 7494-A). רוב מבני קולומבריה אלה עגולים ומחולקים לארבעה חדרים. נראה שהקולומבריום שנחשף בחפירה קטן יחסית ולכן הוא חולק לשני חדרים בלבד.
 
שטח C
במדרון הדרומי של גבעה נמוכה נחשפו שני קירות שדה, שתחמו חלקות עיבוד מדורגות (איור 7). בחפירה נערך חתך בקיר המזרחי מהשניים. קיר זה נבנה מאבני שדה קטנות שהונחו בערמה מוארכת (3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.6 מ' גובה). בחפירה התגלו כמה חרסים ממשפחת כלי עזה שחורים, המתארכים את בניית הקיר לשלהי התקופה העות'מאנית.
 
בשטחים A ו-B התגלה מתחם חקלאי, הכולל מבנה, חצרות ושובך יונים, המתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית. הקירות העבים של המבנה נבנו מיסוד של טיח-בוץ ומעליו נדבך אבנים. ייתכן שמקורה של שיטת בנייה זו בשיטת הדיפון של חללים תת-קרקעים חצובים (ר' למשל, הרשאה מס' 7026-A). בנייתן של ארבע החצרות הצמודות למבנה אינה אופיינית למכלאות, ויחד עם שובך היונים הסמוך אפשר להניח שהן שימשו למטרה חקלאית. נראה כי קרקע זמינה המתאימה לגידולים חקלאיים ומי תהום גבוהים לאורך יובל הנחל הסמוך משכו מתיישבים לשבת במקום ולעסוק בחקלאות עונתית. שובך היונים מחזק את ייחוסו של האתר להקשר חקלאי, מפני שלשלשת יונים שימשה חומר דישון חשוב לגידולים חקלאים בתקופה הביזנטית. מבחינת הקולמבריה שנחשפו בדרום הארץ עולה כנראה כי יש קשר בין גודל הקולומבריום לגודל החווה או היישוב שבקרבתו. לדוגמה, סמוך לעיר שבטה נחשפו ארבעה קולומבריה בקוטר של 8 מ' כל אחד, בעוד שבנחל גרר נחשף קולומבריום יחיד בקוטר 5.8 מ' סמוך למבנה בן חדר או שניים. הקולומבריום שנחשף בחפירה קטן יחסית והוא נמצא סמוך ליחידה חקלאית שגם היא קטנה יחסית. על סמך הכמות המועטה של הממצאים והעדר אבני שחיקה במבנה ובחצרות ועל סמך הכמות המועטה של עצמות יונים בקולומבריום נראה כי המתחם החקלאי שהתגלה בחפירה היה בשימוש זמן קצר וניטש באופן מסודר.