בחודש אוגוסט 2015 נערכה חפירת בדיקה ממערב לתל ירמות (הרשאה מס' 7493-A; נ"צ 19700-05/62430-50), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים בפיקוח על עבודות לקראת בניית שכונה ד2 ברמת בית שמש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ע' שלו, בסיוע ר' אבו-חלף (מנהלה), ס' גנדלר (סיוע לוגיסטי), ד' לוי (GPS), מ' קאהן ור' מישייב (מדידות וסרטוט), ג' שלימוביץ' (צילום), א' בלשוב (תכניות), א' לידסקי-רזינקוב (ציור כלי חרס), ע' ברזילי (ממצא צור), מ' סמילנסקי (ציור צור) וע' קטלב (צדפות). נ' בן-ארי, ש' הירשברג, ע' מלמן וי' צור ערכו במקום פיקוח טרם החפירה.
החפירה נערכה קרוב לפסגתה של גבעת טרשים, הצמודה לתל ירמות ממערב (איור 1). החפירה התרכזה בארבעה אתרים (1–4; איור 2), שבהם התגלו בפיקוח טרם החפירה שרידים עתיקים. נחשפו ספלולים ואגנים חצובים, קיר שדה, מבנה קטן וממצא קרמי רב שעיקרו מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1.
בסביבת החפירה תועדו בסקר בעבר דרך קדומה, קירות שדה ומתקנים חקלאיים (Dagan 2010:155, site 203) והתגלו בחפירות שדה חקלאי מתקופת הברונזה הקדומה (פז, מזרחי וגרוסמן תשע"ו), קטעים מדרך ומתקנים חקלאיים (הרשאות מס' 7199-A-7210 ,A). בתל ירמות שכנה אחת מערי המדינה הגדולות והחשובות בתקופת הברונזה הקדומה, ונחשפו בה בין היתר מערכת ביצור גדולה וארמון מפואר (de Miroschedji 2013).
אתר 1. טרם החפירה הובחנו ריכוז גדול של חרסים בשקע טבעי גדול ובקרבתו ספלולים ואגנים חצובים בסלע. בחפירה נפתחו ריבוע חפירה (4 × 4 מ') ועוד שני חצאי-ריבועים (2 × 4 מ') בשטח השקע (איורים 3, 4). התגלה מפלס מהודק של אדמה חומה ואבנים קטנות (L135 ,L133). על מפלס זה ובתוכו התגלו שברים רבים מאוד של כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1 (שלב 'ערני C'), וכן כלי צור וצדפות (להלן). בכלי החרס בולטים כלי אגירה, ובהם קנקנים ופערורים. במשטחי סלע בקרבת השקע התגלו 11 ספלולים חצובים, רובם דמויי חרוט ומקצתם דמויי גליל (L139 ,L126–L124 ,L118 ,L116–L111). במשטח סלע מדרום לשקע התגלה אגן שטוח ורדוד חצוב בסלע (L117; קוטר 0.3 מ', עומק 0.12 מ'), שבמרכזו שקערורית קטנה; אפשר שאגן זה שימש בודדה להפקת שמן זית. במרחק של 35–50 מ' מדרום לשקע התגלו ספלולים נוספים (L122–L119; איור 5) ואגן סגלגל (L106; מידות 0.6 × 0.8 מ') חצובים במשטחי סלע.
נראה שבשטח אתר 1 התקיימה פעילות חקלאית, ובה שימשו הספלולים והאגנים לכתישת חומרים מוצקים ולסחיטת נוזלים, ואלה נאגרו בקנקנים ובפערורים. המפלס המהודק שהתגלה בשקע שבמרכז האתר היה כנראה פני השטח בתקופת הברונזה הקדומה. נראה כי על פני שטח אלה נותרו כלי חרס ואליהם נסחפו שברי כלי חרס ממשטחי סלע סמוכים. למרות הקרבה לתל ירמות לא נראה כי ריכוז החרסים בשקע הוא תוצאה של סחף מהתל הסמוך, שכן באזורים סמוכים לא הובחן סחף של כמות כה רבה של חרסים וכן החרסים מתוארכים ברובם לתקופת הברונזה הקדומה 1ב ולא משקפים את טווח השכבות שהתגלו בתל (de Miroschedji 2013:729, fig. 21) כפי שהיה צפוי אם היה זה תהליך מתמשך של סחף מהתל. לא נראה גם כי האדמה שהתגלתה בחפירה הובאה למקום מהתל במכוון לצורך דישון וזיבול הקרקע, כפי שהתגלה בחפירה סמוכה (פז, מזרחי וגרוסמן 95:2015–96, איור 5), שכן צבעה החום והרכבה של האדמה בחפירה נראים טבעיים, בעוד שהאדמה בחפירה הסמוכה הייתה אדמת תל אפורה.
אתר 2. טרם החפירה הובחנו קיר שדה וסמוך אליו ריכוז של חרסים. צמוד לקיר נפתח ריבוע בדיקה (4 × 4 מ'). התגלה קיר שדה (W103; אורך חשיפה 6.5 מ', רוחב 0.5 מ'; איורים 6, 7), שנבנה בבנייה פשוטה משורה אחת של אבני גוויל גדולות ובינוניות ללא חומר מליטה. באדמה הניגשת אל הקיר (L108) התגלו חרסים סחופים מהתקופות הרומית והביזנטית, שאינם מתארכים את הקיר.
אתר 3 (איור 6). טרם החפירה הובחן שקע טבעי קטן ובו חרסים. בחפירה התגלתה בשקע הצטברות של אדמה חומה טבעית, ובה מעורבים חרסים מתקופת הברונזה הקדומה. בקרבת מקום התגלו שני ספלולים חצובים במשטח סלע (L107 ,L140).
אתר 4. נחשף מבנה רבוע קטן (2.6 × 2.7 מ'; איורים 5, 8). קירות המבנה (W131–W128) נבנו באבני גוויל גדולות והשתמרו לגובה של נדבך אחד. בקיר 128 חסרה אבן, אך בשל ההשתמרות הדלה של המבנה אי אפשר לקבוע אם כאן היה קבוע הפתח. בתוך המבנה לא התגלו רצפה או ממצא מתארך כלשהו. נראה כי זהו מבנה הקשור בפעילות חקלאית, אולי מחסן או עמדת שמירה.
כלי החרס. בחפירה התגלה ממצא קרמי מתקופת הברונזה הקדומה 1ב1, שלב 'ערני C' שזמנו 3350–3150 לפסה"נ, הכולל קערה מזווה ששפתה מחודדת (איור 1:9), קנקנים (איור 2:9, 3), שלאחד מהם (2) עיטור מחורץ בבסיס הצוואר, פערורים ששפתם מקופלת פנימה (איור 4:9, 5), ידיות מדף גליות (איור 6:9) וידיות אוזן מחורצות של קנקנים (איור 7:9, 8). כלים דומים נמצאו בתל ערני (Yekutieli 2006:229–233, figs. 4, 5), בהרטוב (Mazar and de Miroschedji 1996:14–23, figs. 17–20) ובאתר מדרום לנחל ירמות, המרוחק כ-1.5 ק"מ מדרום-מזרח לחפירה (שלו 2015: איורים 6, 7). עוד התגלו שברי גוף שעוטרו בעיטורים פלסטיים (איור 9:9–12) ובעיטורים מחורצים (איור 13:9) וכן שבר גוף ייחודי שעוטר בעיטור פלסטי דמוי חבל בצורת V (איור 14:9). כלים שעוטרו בעיטורים דומים נמצאו בשכבות המתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה 1ב1 באשקלון (אפרידר; Baumgarten 2004:171, fig. 10:11) ובתל ח'ליף (Dessel 2009:155, pl. 1:17).
פריטי צור. מכלול הצור מן החפירה כולל 26 פריטים (טבלה 1). כל הפריטים פרט לאחד, להב מגל, הופקו מחומר גלם מקומי מתצורת מישאש בטכנולוגיה פשוטה (אד-הוק), האופיינית לאתרים מתקופת הברונזה הקדומה באזור שפלת יהודה. גילוים של גרעינים, נתזים, פסולת גרעין ושבבים במכלול מעיד שהסיתות נעשה באתר. רוב הכלים, ובהם משונן (איור 1:10), שקערוריות (איור 2:10), קטימה, מרצע ונתז משוברר, אופייניים לפעילויות הקשורות למשק בית, ואילו להב המגל (איור 3:10) קשור לפעילות חקלאית.
טבלה 1. הרכב מכלול הצור
סל
|
לוקוס
|
נתזים
|
פסולת גרעין
|
כלים
|
גרעינים
|
גושים
|
שבבים
|
סה"כ
|
1014
|
108
|
2
|
1
|
2
|
|
|
|
5
|
1023
|
122
|
4
|
|
|
1
|
|
1
|
6
|
1002
|
102
|
|
|
1
|
1
|
|
|
2
|
1029
|
135
|
1
|
|
1
|
|
|
|
2
|
1015
|
109
|
|
|
|
|
1
|
|
1
|
1031
|
133
|
3
|
|
|
|
2
|
2
|
7
|
1013
|
101
|
|
|
1
|
|
|
|
1
|
1030
|
133
|
|
|
1
|
|
|
|
1
|
1024
|
135
|
|
|
1
|
|
|
|
1
|
|
סה"כ
|
10
|
1
|
7
|
2
|
3
|
3
|
26
|
צדפות. בחפירת המפלס המהודק באתר 1 התגלו שני פרטים של צדפות מהמין הים-תיכוני Glycymeris nummaria. שני הפרטים שחוקים ולא מעובדים. צדפות ממין זה נפוצות מאוד, הן באזור הים התיכון והן בחפירות באזורים הפנימיים של הארץ.
הממצאים מתקופת הברונזה הקדומה שהתגלו בחפירה, בעיקר באתר 1, מלמדים על פעילות חקלאית שנערכה באתר בתקופה זו, כנראה הפקה ועיבוד של תוצרת חקלאית, וכן על הפקת כלי צור. יש להדגיש כי בעוד שההתיישבות בתל ירמות מתוארכת בעיקרה לתקופות הברונזה הקדומה 2 ו-3, הרי שהממצאים מחפירה זו מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה 1ב1, שלב 'ערני C'. בחפירות נוספות שנערכו בסביבה בשנים האחרונות נמצאו עדויות לפעילות חקלאית מתקופת הברונזה הקדומה (פז, מזרחי וגרוסמן תשע"ו). החפירה הנוכחית מרחיבה את ידיעותינו אודות הקשר שבין פעילות חקלאית מוגברת לתהליך העיור, שראשיתו בתקופה זו. עודפי הייצור החקלאיים אפשרו את קיומן של שכבות אליטה, מתמחים ופקידים, וכן את קיומם של מפעלי בנייה ציבוריים (שלו תשע"ה:52–81). נראה שהמבנה מאתר 4 וקיר השדה מאתר 2 הם חלק מפעילות חקלאית שהתקיימה באזור בתקופה מאוחרת, אולי בתקופה העות'מאנית, שבה עברה בקרבת מקום דרך שהובילה אל בית נטיף, היישוב המרכזי באזור. ייתכן שאזור זה היה חלק מהשטחים החקלאיים של יישוב זה.
פז י', מזרחי ס' וגרוסמן ל' תשע"ו. חלקות שדה עתיקות – מקרה מבחן מתל ירמות מתקופת הברונזה הקדומה ג'. בתוך ג"ד שטיבל, א' פלג-ברקת, ד' בן-עמי וי' גדות (עורכים). חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ט. ירושלים. עמ' 91–98.
שלו ע' תשע"ה. ביצורי תל ערני בתקופת הברונזה הקדומה: חשיבותם להבנת תהליכים היסטוריים וחברתיים בכנען. עבודת מוסמך, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באר שבע.
Baumgarten Y.Y. 2004. An Excavation at Ashkelon, Afridar – Area J. ‘Atiqot 45:161–184.
Dagan Y. 2010. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Report 46). Jerusalem.
Dessel J.P. 2009. Lahav I: Pottery and Politics – The Halif Terrace Site 101 and Egypt in the 4th Millennium B.C.E. Winona Lake.
Mazar A. and de Miroschedji P. 1996. Hartuv: An Aspect of the Early Bronze Age I Culture of Southern Israel. BASOR 302:1–40
Yekutieli Y. 2006. The Ceramics of Tell ‘Erani, Layer C. Journal of the Serbian Archaeological Society 22:225–242.