המחצבות (שטחים CA)

שלוש המחצבות הן מחצבות חצר בינוניות, והן נמצאות במדרון הדרומי של גבעה. הן משתרעות דרומה וצפונה מעבר לגבולות החפירה. במחצבה בשטח A (ב-L101 ,L100; כ-10 × 20 מ', 1.2 מ' עומק; איורים 2, 3) נחצבו אבנים במידות 0.30 × 0.35 × 0.66 מ' בממוצע. במחצבה בשטח B (ב-L201 ,L200; כ-13.5 × 17.5 מ', 2.8 מ' עומק; איורים 4, 5) נחצבו אבנים במידות 0.3 × 0.6 × 0.7 מ' ו-0.3 × 0.6 × 0.9 מ' בממוצע. במחצבה בשטח C (ב-L300; כ-6 × 13 מ', 2.2 מ עומק; איורים 6, 7) נחצבו אבנים במידות 0.3 × 0.4 × 1.2 מ' ו-0.26 × 0.30 × 0.60 מ' בממוצע. במחצבות התגלו כמה מדרגות חציבה, שדופנותיהן ישרות וזקופות. שיטת חציבת האבנים בשלוש המחצבות דומה: תחילה נחצבו תעלות הפרדה אנכיות משלוש פאות האבן, ולאחר מכן נחצבה מתחת לאבן תעלת ניתוק בשיפוע קל. חתכן של תעלות ההפרדה דמוי טרפז, הן רחבות בחלקן העליון (10–13 ס"מ רוחב) וצרות בחלקן התחתון (3–4 ס"מ רוחב). כן התגלו בשטח המחצבות סימני חציבה של קווים אלכסוניים הצמודים זה לזה (0.5–1.0 ס"מ עומק).
בכל המחצבות הצטברו שכבה עליונה של אדמת סחף חומה כהה (0.5–1.0 מ' עובי) ומתחתיה שכבה של פסולת חציבה (0.3–0.5 מ' עובי). שכבת פסולת החציבה כוללת שבבי אבן בינוניים–קטנים (6–10 ס"מ) מעורבים באדמה חומה בהירה; ככל שמעמיקים בשכבה התחתונה שבבי האבן קטנים (2–5 ס"מ), והם מעורבים בגיר לבן דק גרגר עד לקרקעית המחצבה.
 
קטע הדרך (שטח D)
נפתחו שני ריבועי חפירה ונחשפו שרידי דרך קדומה, ובהם הובחנו שישה שלבי בנייה (1–6; איורים 8–10). מפלס הדרך בכל שלב שימש מצע למפלס מהשלב הבא אחריו.
 
שלב 1. משטח הדרך בשלב הקדום נבנה מגיר כתוש וחלוקי נחל קטנים (L421; כ-0.1 מ' עובי), והוא הונח על מצע של אדמה חומה בהירה מהודקת ומפולמת (L426). הדרך נתחמה ממערב בשורת אבני שדה בינוניות. התגלו שני קטעים משלב זה במרחק של 4 מ' זה מזה, מכאן שרוחבה של הדרך היה 4 מ' ויותר. השלב מתוארך לימי הורדוס (המאה הא' לפסה"נ).
 
שלב 2. הדרך הורחבה לשני צדיה. משטח הדרך נבנה מלוחות אבן גדולים ומהוקצעים (L419; מידות 0.15 × 0.35 × 0.40 מ' בממוצע), חלקם מחוספסים למניעת החלקה. הוא נתחם בשני קירות
(W44 ,W40), שנבנו באבנים גדולות ומהוקצעות (0.25 × 0.43 × 0.65 מ' בממוצע). ממזרח לקיר 40 נחשפה תעלת היסוד של הקיר (L425). רוחבה הכולל של הדרך 7 מ'. אל קיר 40 ניגש ממערב מפלס של אבני שדה קטנות וצפופות (L411; רוחב 2 מ'), התחום במערב בקיר (W43), שנבנה משורה אחת של אבנים בינוניות–קטנות. שלב זה מתוארך אף הוא לימי הורדוס (המאה הא' לפסה"נ).
 
שלב 3. נחשף משטח דרך, שנבנה מלוחות אבן גדולים וחלוקי נחל בינוניים–קטנים, שהונחו בצפיפות. משטח הדרך שחוק מאוד ועל כן נראה כי הוא שימש זמן רב. קירות 40 ו-44 וכן מפלס אבנים 411 המשיכו לשמש גם בשלב זה. השלב מתוארך לתקופה הרומית (המאה הב' לסה"נ).
 
שלב 4. משטח הדרך, שהשתמר רק בשני קטעים קטנים, נבנה מלוחות אבן קטנים (L415; כ-5 מ' רוחב) ונתחם בשני קירות (W45 ,W42), שנבנו על קירות 40 ו-44 הקדומים. קירות 42 ו-45 נבנו משתי שורות של אבני שדה בינוניות (איור 11). קיר 42 הושתת על אדמה חומה שמעורבות בה אבנים קטנות ואילו קיר 45 הושתת על מפלס גיר (L402; רוחב 0.5 מ', עובי 0.1 מ'). השטח שממערב לקיר 45 מולא באדמת גן חומה מפולמת (L403), עד לגובה ראש הקיר. השלב מתוארך לתקופה הרומית.
 
שלב 5. חלקו הדרומי של קיר 45 נפגע כנראה ובמקומו נבנה קיר חדש (W41; רוחב 1.5 מ'; איור 12). קיר 41 נבנה משני פנים של אבנים גדולות (0.4 × 0.7 × 0.8 מ') ובתווך אדמה חומה שמעורבות בה אבני שדה בינוניות וקטנות (L412). הפן המזרחי של הקיר הושתת על מפלס גיר המכסה את מפלס הדרך משלב 4 (L415) ואת שרידי קיר 45, והפן המערבי שלו הושתת על אדמת הגן החומה (0.2–0.3 מ' עובי) שהונחה במקום בשלב הקודם. השלב מתוארך לתקופה הביזנטית.
 
שלב 6. התגלתה מפולת אבנים (L413), המשתרעת מקיר 41 מזרחה, לאורך של כ-2 מ'. המפולת כיסתה ישירות קטעים ממשטחי הדרך של שלבים 4 ו-3, ועל כן נראה כי הם נחשפו בעבר ונשדדו מהם לוחות אבן. קטעים אלה נותרו חשופים ושימשו חלק מהדרך עד להצטברות המפולת. במפולת התגלה ממצא דל בן זמננו, ובו מסמרים (איור 13). על שרידי הדרך הונחה בעת המודרנית תשתית עשויה מחצצי גיר, ומעליה נסלל כביש.
 
בחפירה התגלו מעט שברי כלי חרס מימי הורדוס (המאה הא' לפסה"נ) ומהמאות הא'–הב' לסה"נ (ימי הלגיון הרומי). הממצא מימי הורדוס כולל סיר בישול, שבשפתו רכס וחתכה משולש (איור 1:14), וקנקנים, שלהם שפה פשוטה ומעט שטוחה הנוטה החוצה (איור 2:14–4). הממצא מהמאות הא'–הב' לסה"נ כולל קערה גדולה, שלה שפת מדף עם רכס (איור 5:14), סיר בישול חסר צוואר, שלו גוף כדורי ושפה עם מגרעת פנימית (איור 6:14), ופכית ששפתה מעובה ובה רכס בפן החיצוני (איור 7:14).
 
המחצבות שהתגלו בחפירה דומות במיקום ובמאפייני החציבה למחצבות שהתגלו באזור בעבר ותוארכו לתקופות הרומית והביזנטית. מחצבות אלה סיפקו אבני בנייה לירושלים וסביבתה. קרבתן של המחצבות לדרכים ראשיות מהתקופה הרומית תרמה לשינוע יעיל של האבנים. האופן השיטתי שבו פעלו המחצבות מעיד על תכנון מוקדם וארגון שאפשרו לכמה קבוצות פועלים לעבוד בו בזמן. קטע הדרך שהתגלה הוא חלק מהדרך הראשית יפו–ירושלים, שעברה בבית חורון (רול 126:1987). הדרך הוקמה בימי הורדוס, ועוד בזמנו היא הורחבה (שלב 2) והייתה לדרך אימפריאלית. בימי הבית השני נקראה דרך זו 'נושאת עם', והיא תוחזקה על ידי הרשויות היהודיות (אבי יונה 73:1962). במאה הב' לסה"נ חודשה הדרך פעמיים (שלבים 3 ו-4) ונותרה דרך אימפריאלית ראשית ורחבה. בתקופה הביזנטית (שלב 5) המשיכה הדרך לשרת את הציבור ותוחזקה, כפי שמעידים התיקונים שנערכו בקיר התוחם אותה ממערב. היעדר מילוי אדמה מכוון או הצטברות אדמה טבעית על הדרך מעיד כי הדרך המשיכה לשמש ברצף עד למאה הכ', כפי שמעידים ממצאים בני זמננו שהתגלו במפולת (שלב 6). על קטע הדרך נסלל בעת המודרנית כביש.