נחפר שטח (25 מ"ר; איור 4), סמוך לתעלת נ"ט שנחפרה בעבר, וזוהו חמש שכבות יישוב: בשכבה 5 הקדומה נמצאו חרסים מתקופת הברונזה הקדומה 2; בשכבה 4, מהתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה נחשפו מפלס חיים וקיר שהמשיך לשמש גם בשכבה 3 – התקופות הרומית והביזנטית ובשכבה 2 – התקופה העבאסית. בשכבה 1, מפלס פני השטח, נמצא שריד של מבנה מודרני.

 
שכבה 5. על גבי הסלע נמצאה שכבת אדמה ובה שברי כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה 2: קנקנים (איור 1:6–3) ובסיס כלי גדול (איור 4:6).
לשכבות 4–2 שייך קיר (W1
) בנוי אבנים מרובעות ואבני גוויל גדולות מבזלת, ששרד לגובה של עד ארבעה נדבכים. הקיר נבנה על גבי שכבת ריצוף מאבנים קטנות וחרסים. הובחנו בו כשלושה שלבי שימוש (איורים 5, 7).
שכבה 4. בשכבה זו, מן התקופות ההלניסטית והרומית הקדומה (המאות הב' לפסה"נ–הב' לסה"נ) נבנה קיר 1 שניגשה אליו רצפה (F3
) עשויה אבנים קטנות ועליה חרסים: קערת טרה סיגילטה (איור 5:6), קערה (איור 6:6), ידית פיטס גולני-יטורי (איור 7:6) ופיטסים מטיפוס גולני-יטורי (איור 8:6–10).
שכבה 3. על גבי שכבת מילוי נבנתה בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית (המאות הד'–הז' לסה"נ) רצפה חדשה (F2
) עשויה אבנים בינוניות במפלס אחיד למדי. בממצא כלי החרס: קערות (איור 11:6, 12), קנקן (איור 13:6) וסירי בישול (איור 14:6–17).
שכבה 2. על גבי שכבת מילוי הכוללת מפולות קודמות נבנתה בתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ) רצפה נוספת (F1
), עשויה אבנים גדולות יותר מאלו של התקופה הרומית-ביזנטית ואבני בנייה בשימוש משני. בממצא כל החרס שברי כלי צלהב (Buff Ware, לא צוירו).

מניתוח הממצא הקרמי בפנים המבנה (L104 ,L103) ובחתך תעלת הנ"ט הסמוכה (L102) נראה כי השימוש הראשון במבנה שקיר 1 הוא חלק ממנו, היה בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה בהקשר להתיישבות יטורית. השלב השני בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית והשלישי בתקופה העבאסית.

שכבה 1. על גבי הרס המבנה, שחל כנראה במאות הח'–הט' לסה"נ, הוקם במאה הכ' מבנה דל, בנוי אבנים מרובעות, ששרד לגובה נדבך אחד בלבד ופורק בחפירה (W2
; איור 8). 
 
נתגלו חפצי מתכת אחדים, בהם שניים מברזל בבליה קשה, גוש עופרת וכפתור מודרני. חפץ ברזל אחד נראה כמו סיכה (L102; אורך 60 מ"מ, עובי דופן 4 מ"מ) המכופפת בקצה ללולאה, ייתכן שזוהי מחט ששימשה לתפירת אוהלים ושקים. החפץ השני הוא ספטולה (L103; אורך 44 מ"מ, עובי דופן 3 מ"מ) שקצה אחד שלה שטוח וצורתו כשל כפית קטנה. כלי ספטולה נעשו לרוב מברונזה ונדיר למצוא ספטולה מברזל. כלי ספטולה דומים מברונזה נמצאו בגמלא, ביפו ובתל מיכל.
 
בחפירה נחשפו שרידי מבנה בנוי היטב שנבנה כנראה בתקופה ההלניסטית או הרומית הקדומה ושימש עד לתקופה העבאסית. לאחר כ-1200 שנים נבנה על גבי שרידי מבנה זה מבנה פשוט בכפר עשה המודרני.
החפירה איששה את תאריך יישוב האתר, למן תקופת הברונזה הקדומה. נראה כי היישוב המשיך להתקיים כמעט לאורך כל התקופות ההיסטוריות בשל תנאיו הנוחים להתיישבות: קרבתו לדרך המובילה מזרחה, קרקע פורייה, מים בנגר עילי ומעיינות וכן מסלע שאפשר בנייה.