בחודשים מרס-אפריל 2012 נערכה חפירת הצלה באתר הפרהיסטורי תל קשיש (דרום; הרשאה מס' 6461-A; נ"צ 210062-138/731734-811; איור 1), לאחר שהתגלו פריטי צור מסותתים בחתכי בדיקה שנערכו לקראת פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת דרך ארץ, נערכה על ידי א' ירושביץ (צילום), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ד' קירזנר (חתכי בדיקה), מ' סמילנסקי (ציור פריטי צור) וכן כ' סעיד ול' תלמי.
נפתחו שבעה ריבועי חפירה (2×2 מ'; איורים 2, 3) בשפך של ערוץ נחל במדרון המזרחי של רכס הכרמל. כל החומר שיצא מהחפירה עבר סינון יבש ברשת של 5 מ"מ. בנוסף, מכל ריבוע נלקחו דגימות בהקף של סל אחד לסינון רטוב בנפה של 2 מ"מ. בחפירה התגלו שלוש שכבות עיקריות (1–3). שכבה 1 העליונה (2 מ' עובי מרבי) — שכבה של אדמת סחף חרסיתית (Grumusol) בצבע חום כהה, ובה 'כיסים' של סחף מהמדרון (קולוביום). השכבה הוסרה באמצעות כלי מכני. שכבה 2 — שכבת סחף מהמדרון (0.7 מ' עובי; קולוביום), ובה אבני גיר במגוון מידות וכמות רבה במיוחד של פריטי צור מסותתים. שכבה 3 התחתונה — שכבה של משקע חרסית סטרילי בגוון צהבהב, ובו מעט אבני גיר.
בחפירה שנערכה בשנת 2011 במרחק של כ-150 מ' מצפון-מזרח לשטח החפירה התגלו פריטי צור לא באתרם מהתקופות הפליאוליתית התיכונה, הפליאוליתית העליונה והאפיפליאוליתית (
חדשות ארכיאולוגיות 124). במרחק של כמה מאות מטרים מצפון-מזרח לשטח החפירה משתרעים שני האתרים הפרהיסטוריים תל קשיש (מערב;
חדשות ארכיאולוגיות 123) ועין קשיש, המתוארכים לתקופה הפליאוליתית התיכונה.
בחפירה התגלו קרוב ל-15,000 פריטי צור, רובם גושים חסרי צורה או חומר גלם טבעי. מבדיקה ראשונית של פריטי הצור הרבים שהתגלו בשכבה 2 בכל ריבועי החפירה עולה כי הם כוללים גרעינים, נתזים וכלים שהופקו בטכניקת לבלואה (איורים 4: 1–3, 5: 1, 2) לצד גרעיני להבונים (איור 6) וכלים האופייניים לתקופות מאוחרות יותר, כמו קתימות אלכסוניות (איור 5: 3) ומגרדים מזווים (איור 5: 4). הרוב המוחלט של הפריטים מכוסים בפטינה וניכרים עליהם סימני שחיקה מגלגול; חלק מפריטי הלבלואה שחוקים במיוחד.
לצורך מיון טכנולוגי-טיפולוגי הוחלט להתמקד במכלול מריבוע אחד (C5). מכלול זה כולל 3405 גושים בלתי מזוהים, 160 נתזים קטנים מ-1.5 ס''מ (צ'יפס) ו-995 פריטים מסותתים, ובהם 137 (13.8%) פריטים ראשוניים (קליפה מכסה 50% או יותר מפני השטח של הפריט), 30 (3%) סכינים להם גב טבעי, 310 (31.1%) נתזים, 29 (2.9%) נתזי לבלואה, 10 (1%) להבים, 4 (0.4%) להבי לבלואה, 9 (0.9%) להבונים, 124 (12.5%) גרעינים, 14 (1.4%) גרעיני לבלואה, 20 (2.0%) גרעיני להבונים, 149 (14.9%) פריטי פסולת גרעין ו-159 (16.0%) כלים. בין גרעיני הלהבונים מופיעים גרעינים פירמידליים להם משטח נקישה אחד וגרעינים שהופקו על נתזים, חלקם מזכירים מגרדים מזווים. קבוצת הכלים כוללת 64 נתזים משובררים (40.2% מהכלים), 17 (10.7%) נתזי לבלואה משובררים, 24 (15.1%) פריטים ראשוניים משובררים, 13 (8.2%) שקערוריות/משוננים, 12 (7.5%) פריטי פסולת גרעין משובררים, 11 (6.9%) להבים משובררים, 5 (3.1%) מגרדים, 4 (2.5%) מקרצפים, 3 (1.9%) נקרים, 2 (1.2%) מיקרוליתים וקטימה אחת (0.6%).
החלוקה הטיפולוגית ובעיקר המיון הטכנולוגי המפורט הראו נוכחות כמעט שווה של שתי תעשיות, המייצגות תקופות פרהיסטוריות שונות, בדומה לתמונה שהתקבלה מהבדיקה הראשונית של פריטי הצור. הפריטים שהופקו בטכניקת לבלואה, ובהם נתזים, גרעינים ולהבים (סה"כ 4.7% מהמכלול), מייצגים את התקופה הפליאוליתית התיכונה (250,000–47,000 שנים לפני ימינו), ואילו תעשיית הלהבונים, ובהם גרעינים ולהבונים (סה"כ 2.9% מהמכלול), מייצגת תקופות מאוחרות יותר, ובהן התקופות הפליאוליתית העליונה (47,000–20,000 שנים לפני ימינו) והאפיפליאוליתית (20,000–10,000 שנים לפני ימינו).
ההבחנה בין התקופה הפליאוליתית העליונה לתקופה האפיפליאולית וכן בין התרבויות השונות בתוך כל אחת מהתקופות מתבססת על מאפיינים מורפולוגיים וטכנולוגיים של מיקרוליתים — הכלים הנפוצים ביותר. בחתכי הבדיקה בחפירה התגלה רק טרפז/מלבן (מיקרוליט) אחד, המאפיין את התרבות הכבארית הגיאומטרית (התרבות העיקרית של השלב האמצעי של התקופה האפיפליאוליתית). בחפירה לא התגלו פריטים אינדיקטיביים המאפשרים לזהות את התקופה שבה נוצלו גרעיני הלהבונים; שני המיקרוליתים שהתגלו במכלול הם להבונים משובררים לא אינדיקטיביים. עם זאת, הובחן בדמיון של חלק מגרעיני הלהבונים למגרדים מזווים, הנפוצים יותר בתקופה הפליאוליתית העליונה. קיימת כמובן אפשרות שגרעיני הלהבונים שבמכלול מייצגים את שתי התקופות — הפליאוליתית העליונה ואפיפליאוליתית.
חשיפתם של פריטי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה ומתקופות מאוחרות יותר באותו מפלס מלמדת בברור כי הממצא שהתגלה בחפירה אינו באתרו. נראה כי בשל מיקומו של האתר בשפך של ערוץ נחל היורד מהכרמל, נסחפו אליו פריטים ממעלה המדרון ואלה הורבדו באתר במשך השנים. יתר על כן, מחפירות שנערכו בשנת 2011 מצפון-מזרח לשטח החפירה עולה כי מניפת הסחף, ובה פריטי לבלואה לצד גרעיני להבונים, משתרעת עוד מאות מטרים הלאה לכיוון תל קשיש.
בסקר מצומצם שנערך במעלה המדרון, גבוה משטח החפירה, הובחנו מקורות צור, הדומה לזה שהתגלה במהלך החפירה (איור 7). סמוך למקורות צור אלה תועדה מערה קארסטית, ובה טרסה שנוצלה אולי בתקופות פרהיסטוריות (איור 8).