ריבוע M

בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשף קיר בציר צפון-מערב–דרום-מזרח (W103, גובה 1.5 מ'; איור 3), בנוי מאבני גיר גדולות ובינוניות ללא חומר מלכד ביניהן. הדופן המערבית של הקיר בנויה בשיפוע קל מערבה, וייתכן שצד זה היה הדופן הפנימית של מבנה או של מתקן. ההצטברות שנחפרה מדרום-מערב לקיר (L140 ,L120 ,L105; איור 3, חתך 2–2) התאפיינה באדמה חומה, ומתחתיה אדמה חומה-חולית עם שברי גוף של כלים מן התקופות הרומית והביזנטית המאוחרת.
כ-2.5 מ' ממזרח לקיר 103 נתגלה קיר נוסף (W121, אורך 4.65 מ', רוחב 0.45 מ', עומק 0.9 מ'; איור 3, חתך 1–1),בנוי בציר צפון-מערב–דרום-מזרח מאבני גיר גדולות ובינוניות ללא חומר מלכד ביניהן. הקצה הצפוני של קיר 121 יוצר פינה עם קיר נוסף (W142) שלא נחשף במלואו, יסודותיו הושתתו על אדמה חולית (L122).  
בפינה הצפונית-מזרחית, ובמפלס גבוה יותר נתגלה מפלס (L106; איור 3, חתך 2–2) של חומר לבנים מעורב עם פחם וסיגים בעלי זיגוג שחור שעברו שרפה בטמפרטורה גבוהה מאוד. חומר הלבנים ממשיך צפונה ומזרחה מעבר לשטח שנחפר. הסיגים שהתגלו מעל המפלס ומצדדיו הם פסולת כבשן ונראה כי זהו כבשן יוצרים של קרמיקה או של מתכת.
ריבוע K
בחציו המזרחי של הריבוע נתגלה בור מעוגל (L124, קוטר פנימי 2 מ'; איורים 4, 5) חפור באדמת החמרה ומדופן בחלקו באבני גוויל בינוניות וקטנות ללא חומר מלכד ביניהן. בחלקו המערבי נחשפה שורת אבנים בינוניות ומסותתות היטב. ההצטברות שנחפרה בתוך הבור התאפיינה באדמה חומה (L125) עם שברי כלי חרס המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית.
בחצי המערבי של הריבוע התגלו שני בורות חפורים באדמת החמרה: צפוני (L108, קוטר 0.5 מ') ודרומי (L123). בהצטברות שנחפרה (L114 ,L123; איור 4, חתך 1–1)נמצאו שברי גוף של כלים המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית. ייתכן כי הבורות שימשו לאחסון.
ריבוע C
נחשפו שרידי קירות ומפלס עם חומר שרוף (איורים 6, 7). קיר (W104, אורך 6 מ', רוחב 0.5 מ', עומק שכבת השרפה 0.4 מ') הבנוי מאבני גוויל בינוניות וקטנות ללא חומר מלכד ביניהן, השתמר לגובה של שני נדבכים ויסודותיו מושתתים על אדמה חומה (L113, L127; איור 6, חתך 1–1). אל הקיר ניגש ממזרח קיר נוסף שיוצר איתו פינה (W117, אורך חשיפה 1 מ', רוחב 0.6 מ', גובה השתמרות 0.26–0.40 מ'). הקיר בנוי בדומה לקיר 104. בפינת המבנה, מתחת ליסודותיו, התגלה מפלס עם חומר שרוף (L126, כ-0.1 מ' עובי, כ-0.3 מ' רוחב). בהצטברויות שמעל ומתחת לשרידים נאספו שברי גוף רבים של חרסים המתוארכים לתקופה העות'מאנית. מתחת להצטברות של אדמה חומה נחפרה שכבה של אדמת חמרה ללא ממצאים (L134 ,L133; איור 6, חתך 1–1).
ריבוע M8
בחצי המזרחי של הריבוע נחשפה תעלה (L128, אורך 4 מ', רוחב 0.4 מ'; איורים 8, 9). דופנותיה בנויות משורת אבני גוויל בינוניות ללא חומר מלכד ביניהן. העדר רצפה מעיד אולי על כך שהתעלה שימשה תעלת ניקוז לבור ספיגה. קירוי התעלה לא השתמר.על סמך הממצאים שהתגלו בסתימת התעלה (L136) וכללו רעפים, שברי בקבוקים ומטבע 10 פרוטות של מדינת ישראל משנת 1949, נראה כי היא יצאה מכלל שימוש בסוף תקופת המנדט הבריטי.
 
ממצא כלי החרס מתוארך לתקופות הברזל, הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה (המחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ) והעות'מאנית. מתקופת הברזל נמצאו קערות (איור 1:10, 2) ושבר של סיר בישול (איור 3:10). מכלול קרמי מהתקופה הרומית (המאות הב'–הג' לסה"נ) נמצא לרוב בהצטברויות שמקורן בבורות החפורים באדמת החמרה(ריבוע K4) וכן סמוך לקירות בריבוע M3: קערות בעלות שפה מחורצת (איור 4:10–7), קנקנים (איור 8:10–12) וכן שברי גוף של סירי בישול ופכיות (לא צוירו).
בהצטברויות הסמוכות לקירות ולמתקנים שנחשפו בכל שטח החפירה, נאספו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ): קערות (איור 13:10–16), בהן קערות יבוא מצפון סוריה (איור 13:10) ומקפריסין (איור 15:10, 16), סירי בישול (איור 17:10–19), פכית (איור 20:10) ומכסה (איור 21:10). עוד נמצאו שברי גוף רבים, לרוב של קנקנים (לא צוירו) שלא היה אפשר לתארכם.
במכלול המתוארך לסוף התקופה הביזנטית–תחילת התקופה האסלאמית הקדומה (המחצית הראשונה של המאה הח' לסה"נ) נמצאו בעיקר קנקנים (איור 1:11–3) שמקורם בהצטברויות מכל שטח החפירה. שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית המאוחרת נמצאו במפלס פני השטח של החפירה וכן בהצטברויות סביב שרידי הקירות שנחשפו בריבועים M8 ו-C7: קערות (איור 4:11–7), ספל (איור 8:11) ומכלול של קנקנים וסירי בישול (לא צוירו).
 
מטבעות. נמצאו שלושה: מטבע שחוק מודרני שמקורו מעל המפלס השרוף (L126), מטבע משנת 1949 (ריבוע M8) שמקורו מעל קירות התעלה (L128), ומטבע מימי הוסטיליאנוס (251 לסה"נ, מטבעת קיסריה; ר"ע 137524) שמקורו מעל קיר 121.
צור. נמצאו תשעה פריטים, כולם עשויים מצור חום כהה מתצורת מישש. מרבית הפריטים מכוסים לסירוגין בשכבה של פטינה אפרפרה. מכלול הצור כולל חמישה נתזים, נתז ראשוני אחד, להב שבור, שני פריטי פסולת של כלים דו-פניים וגרעין גדול אחד (נתזים: 56%, פסולת דו-פנית: 22%, גרעינים: 11%). הגרעין (4.0×5.5×6.5 ס"מ), שצורתו אינה רגולרית ולו חמישה שטחי נקישה, שימש להפקת נתזים ולהבים-להבונים. פריטי הפסולת הם כנראה תוצאה של חידוש הקצה הפעיל של כילפים (על סמך הגודל והצורה העדשתית של החתך). אחוזים כה גבוהים של פסולת חידוש הקצה הפעיל מעידים על שימוש מאומץ בכלים דו-פניים (ככל הנראה כילפים) שיכולים להצביע על חקלאות ותעשייה הקשורה למשק בית.
ממצא אבן. בריבוע K4 התגלו שבר של אבן שחיקה ומשקולת נול(איור 9:11).
 
באתר נחשפו שרידים המתוארכים לתקופות עיקריות אחדות: הרומית המאוחרת והביזנטית (המאות הב'–הג' והמאות הה'–הו' לסה"נ); והעות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ). בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית היה באזור מתחם תעשייה שכלל כבשן יוצר, מתקנים ובורות אגירה. בתקופה העות'מאנית שימש המתחם למגורים. לא נמצאו מפלסי חיים מכל התקופות אך המכלול הקרמי יכול להעיד על רצף התיישבותי באתר.