שטח A

נחפר מבנה מלבני (4.5×4.0 מ'; איור 2) שקירותיו (W4–W1; רוחב 0.6 מ', כ-0.73 מ' גובה השתמרות) נבנו מאבני קרטון מהוקצעות חלקית שהונחו על גבי סלע הגיר הטבעי (איור 3). פנים המבנה היה מלא במפולות של אבני קרטון מהוקצעות חלקית שקרסו מקירות המבנה. משני קצותיו של הקיר הצפוני (W1) נמשכים קירות (W7 ,W5; איור 4) ששימשו גדר. רצפת המבנה (L105) היא אדמת לס מהודקת ועליה ועל מפלסי החיים מחוץ לשומרה נמצאו שברי כלי חרס, מרביתם קערות (איור 1:5–4), וכן סירי בישול (איור 7:5–13), קנקן עזה (איור 14:5), קנקני שק (איור 15:5–17) ופכים (איור 19:5, 20) המתוארכים לתקופה הביזנטית. עוד נמצאו מעט שברי כלי זכוכית שתוארכו לתקופה הביזנטית.
ממזרח למבנה נחשף צמד אגנים עשויים מאבן גיר (איור 6); ברצפת האחד (L131, מידות 0.8×1.0 מ') נחצב שקע עגול (0.2 מ' קוטר) והשני (L130, מידות 0.53×0.56 מ') שבור בפינתו. האגנים שימשו כנראה מתקן סחיטה.
דרומית למבנה תועד על פני השטח קיר טרסה (W8).
 
שטח B
נחפרו שני ריבועים (L205 ,L202; איור 7) ונחשף קיר מקוטע (W21) בנוי מאבני שדה ששימש ככל הנראה טרסה חקלאית. נמצאו חרסים ספורים, בהם קערה (איור 6:5) וקנקן שק (איור 18:5) המתוארכים לתקופה הביזנטית.
 
שטח C
נחפר ריבוע (L303 ,L302; איור 8) ונמצאו בו שרידי שני קירות (W31 ,W30) הבנויים מאבני גיר מהוקצעות חלקית, ייתכן טרסה חקלאית. נמצאו חרסים, בהם שפת קערה (איור 5:5). 
 
המבנה שנחשף שימש שומרה שדומות לה נחפרו ונסקרו בדרום הארץ. אפשר שהקירות הניגשים אל המבנה תחמו חלקה חקלאית ושימשו לעצירת סחף ומי גשם. המבנה תוארך על פי ממצא כלי החרס לתקופה הביזנטית.