שלב II

בריבוע A1 (איור 2) נחשפה גת תעשייתית גדולה ומשוכללת מטיפוס 'גת מורכבת', שבה משטח דריכה/עבודה עליון המרוצף בפסיפס עם תאי אחסון; משטח דריכה מרכזי גדול ומקום לקיבוע בורג; בור שיקוע ובור איגום.
משטח הדריכה/העבודה העליון (L232; לפחות 3.0×4.4 מ') היה מרוצף באבני פסיפס לבן (50 אבני פסיפס לערך לדצימטר רבוע) שעבר תיקונים אחדים. לדעתו של ד' עמית, ייתכן שעל משטח זה נבנו תאי אחסון נוספים. בחלקו המערבי והצפוני-מערבי של המשטח שישה תאי אחסון, מהם שרדו חמישה (L248 ,L243 ,L241 ,L239 ,L233; קוטר 0.8 מ', עומק 0.5 מ'). התא השישי, שלא שרד, נמצא לפי שרידי התשתית בחלק הצפוני-מערבי. תא 241 נסתם במכוון בשלב מסוים. התאים, שהיו מטויחים בטיח דק (כ-0.5 ס"מ עובי), נבנו על מצע של אבנים קטנות וחומר מליטה אפור וקורו בקמרון חביתי מטויח. רצפות התאים נבנו מפסיפס ובמרכז כל אחת מהן הותקנה שקערורית. בתאי האחסון לא נראו מרזבים להעברת הנוזל למשטח הדריכה המרכזי, כפי שניתן לראות בגתות מורכבות אחרות, למשל במזור (אלעד), שם המרזבים היו עשויים עופרת (חדשות ארכיאולוגיות קו:91). השקערוריות שברצפות התאים מעידות אולי שהנוזל הוצא מהם בעזרת כלי דלייה קטנים.
במרכז הגת, מתחת למשטח העליון וממערב לו, משטח פסיפס גדול (L246; מידות 4.4×4.4 מ') שבמרכזו בור מפולש לקיבוע בורג (L240). דופנות המשטח (0.4–0.8 מ' גובה) טויחו בשתי שכבות טיח שהתחתונה בהן היא טיח הידראולי בגוון ורוד. משום מה, האבן לקיבוע הבורג לא הוצבה בדיוק במרכז המשטח; נראה שנעשה ניסיון להוציאה, אולי ניסיון שוד. בפינה הצפונית-מערבית של המשטח נתגלה צינור חרס (L245) ששימש מרזב והוביל לבור השיקוע (L250; מידות 0.9×0.9 מ', 0.5 מ' עומק) שנפגע אף הוא במהלך עבודות הפיתוח אך ניתן היה לשחזרו. הבור רוצף בפסיפס לבן שכמעט ולא שרד. בדופן המערבית של הבור נתגלה מרזב שהזרים את הנוזל לבור האיגום. בור האיגום (L230; כ-1.8×1.8 מ', 1.6 מ' עומק) טויח בטיח הידראולי ורצפתו פסיפס. פאתו הדרומית-מזרחית היא קמרון בנוי ומטויח (איור 3) שנבנה כדי להגדיל את קיבולת הבור, ואולי גם בשל אילוצים הנדסיים. ברצפת הבור נחשפה ממזרח לפינה הדרומית שקערורית (L252) שרוצפה אף היא באבני פסיפס. בדופן הצפונית-מערבית של בור האיגום, בשיא גובהו, נחשף אגן קטן להנחת קנקן.
הגת נתחמה מדרום-מערב בקיר מסיבי (W235) שאליו ניגש ריצוף (L251), ומצפון-מערב בקיר (W256).
שברי כלי החרס שהתגלו בתשתית הגת ובהצטברויות שמעליה כללו בעיקר שברי קנקנים (איור 4) המראים שהייתה בשימוש בתקופה הרומית (המאות הא'–הב' לסה"נ).
 
שלב I
בריבוע A1 נחשף מתחת לקיר 256 קיר קדום (W253). שיוך השרידים בשאר הריבועים לשלב I מסתמך על הפרשי הגבהים בינם לבין הגת שבריבוע A1.
בריבוע A3 נחשף קיר הבנוי אבני גוויל מסותתות (W212), שאליו ניגשה ממערב רצפה עשויה מאבנים קטנות וגיר כתוש (L231).
בריבוע A5 נחשפו שני קירות (W249 ,W217) הנמשכים בכיוון צפון-מערב–דרום-מזרח ויוצרים מעין סמטה (L216; איור 5). הקירות בנויים אבני גוויל מהוקצעות בחלקן והושתתו על הסלע. מקיר 217 (עד 0.8 מ' רוחב, 1 מ' גובה) שרדו שלושה–ארבעה נדבכים.
בריבוע A7 נחשפו שני קירות (0.5–0.7 מ' רוחב) מאבנים מהוקצעות מעט היוצרים פינת מבנה מסיבי שהושתת על הסלע. פנים המבנה רוצף באבני גוויל קטנות (L221; איור 6).
בריבוע A11 שבקצה המערבי של החפירה נחשפו שני פירים חצובים בסלע; ייתכן שבמקור היו אלה פירי קברים. לפיר המערבי (L228; עומק 1.5 מ' עומק; איור 7) מתאר מעוגל והוא נפתח לחלל פעמוני, כנראה בור מים; ממזרח לבור נחצב מעין משפך להזרמת מי גשמים. לפיר המזרחי (L227; מידות 0.6×0.7 מ', 1.3 מ' עומק; איור 8) מתאר מלבני והוא נפתח לחלל, כנראה של אותו בור מים. חללי הבורות לא נחפרו. אין אפשרות לתארך את הפירים בוודאות אך חרסים שנתגלו בתוכם מרמזים שהיו בשימוש בתקופה הרומית או בתקופה קדומה יותר.
 
בבור האיגום נחשף קמרון בנוי ומטויח, שיטת בנייה שאינה שכיחה בגתות. כ-20 מ' ממערב לחפירה נחשפה לאחרונה גת מורכבת נוספת שבה בור איגום עם קמרון בנוי כמעט זהה (הרשאה מס' 6061-A; י' אלישע, מידע בע"פ). ייתכן שזוהי שיטת בנייה אופיינית לאזור, ואולי אף לאותו בנאי.