בחודש אוגוסט 2010 נערכה חפירת הצלה ברחוב מעלות עיר דוד בכפר השילוח בירושלים, כ-15 מ' מדרום לכניסה לגן לאומי עיר דוד (הרשאה מס' 5998-A; נ"צ 222359-375/631237-595) לקראת הנחת צינור מים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת אלי בראשי, נוהלה על ידי ר' אבנר בסיוע י' אוחיון (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), א' פרץ (צילום שטח), ר' גת (רפאות), ק' עמית (צילום ממצא) וא' לידסקי (ציור חרסים).
החפירה בחלק הצפוני-מערבי של גבעת עיר דוד (3.8 x4.8מ'; איור 1). התגלו שתי שכבות, בעליונה קיר ורצפה מן התקופה העבאסית ובתחתונה שברי רעפים ולבנים מהתקופה הרומית התיכונה. סמוך לחפירה ממזרח נחשפה מחצבה מהתקופה הרומית, ובמילויים שמעליה נתגלו חרסים ושברי רעפים מן התקופה הרומית וחרסים מן התקופה הביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 81:110–82). כ-35 מ' מצפון-מערב לחפירה התגלו שרידים של רובע מגורים מן התקופה העבאסית (חדשות ארכיאולוגיות 120).
התגלה קיר (W1; אורך 4.3 מ', רוחב 0.73 מ', גובה 0.58 מ'; איורים 2, 3) בנוי משתי שורות אבנים וביניהן ליבה של אדמה ואבנים קטנות ובינוניות. כיוון הקיר צפון–דרום והשתמרו ממנו שלושה נדבכים. הנדבכים התחתון והעליון של הפן המערבי של קיר 1 נבנו מאבנים גדולות, והנדבך השני בפן המערבי בנוי מאבנים בינוניות-קטנות (איור 4). שלושת הנדבכים של הפן המזרחי של הקיר בנויים מאבנים בינוניות (איור 5). אל הפן המזרחי של הקיר ניגשה רצפה עשויה עפר מהודק (L107; גובה 696.43 מ' מעל פני הים). על פי הרצפה שניגשה אל הקיר ממזרח ומאפייני האבנים בכל אחד מהפנים של קיר 1 נראה שהפן המזרחי היה הפן הפנימי של הקיר והפן המערבי היה הפן החיצוני. אפשר שממערב לקיר היה רחוב או סמטה. הקיר נמשך צפונה ודרומה מעבר לגבולות החפירה.
בתוך הקיר נמצאה קדרה ששפתה עבה נוטה כלפי חוץ, מעוטרת בסירוק של ארבעה קווים גליים מעל ארבעה קווים אופקיים ועשויה מטין בצבע אפור-ורוד ובו הרבה חסמים קטנים לבנים ושחורים (איור 2:6). מעל רצפה 107 נמצאו שבר של קערה ששפתה נוטה פנימה, עשויה מטין צהבהב ובו חסמים קטנים לבנים ושחורים רבים (איור 1:6), שבר גדול של קנקן עשוי מטין כתום ובו חסמים לבנים גדולים וחסמים שחורים קטנים (איור 3:6) ופך כמעט תמים עשוי מטין צהוב מפולם היטב (איור 4:6). זמנם של כלים אלו מהמחצית השנייה של המאה הח' ומהמאה הט' לסה"נ. שאר החרסים שנמצאו במילוי שמעל הרצפה היו בעיקר שברים קטנים מן התקופה העות'מאנית. לפיכך נראה שיש לייחס את הקיר והרצפה הניגשת אליו לתקופה העבאסית.
במילוי שממערב לקיר במפלס נמוך מן הרצפה נמצאו הרבה שברי רעפים האופייניים לתקופה הרומית שבה שהה הלגיון הרומי העשירי בירושלים, וכן שבר של לבנה עגולה האופיינית לבתי מרחץ ועליה טביעה שחוקה של הלגיון (איור 5:6). אף שמילוי זה איננו חתום אפשר להציע שמקור הממצא בבית מרחץ רומי שהיה אולי סמוך לשטח החפירה.
נראה שקטע הקיר שנחפר הוא חלק ממבנה ציבורי, כיוון שרוחבו ואורכו מרשימים. על פי הממצא יש לתארך אותו לתקופה העבאסית (המאות הח'–הט' לסה"נ), וגם כיוונו עולה בקנה אחד עם כיוון הקירות שנחשפו בחניון גבעתי מתקופה זו (חדשות ארכיאולוגיות 120), ונראה שהם יוצרים מארג עירוני אחד.
השכבה שקדמה לקיר היא מן התקופה הרומית התיכונה שבה שהה הלגיון הרומי העשירי בירושלים (המאה הא' [שנת 70] עד המאה הג' לסה"נ).