נפתחו שני שטחים (B ,A; כ-10×80 מ'), בהם נתגלו אמת מים חצובה ומטויחת ומחצבות.

 
שטח A
נתגלה קטע של תעלה חצובה. באזורים שבהם הסלע גבוה יותר מראש התעלה, נחצבה מגרעת בשפת התעלה, מעין כתף, לצורך הנחת לוחות אבן לכיסוי (איור 1). כ-2 מ' ממערב לאמה התגלתה מערת קבורה שחציבתה לא הושלמה.
 
שטח B
המשך התעלה נחשף בגובה 9 מ' מעל פני הים, כ-15 מ' מדרום לקטע שנחשף בשטח A (רוחב בתחתית 0.3 מ', רוחב בראש הטיח 0.6 מ', עד 3 מ' עומק; איור 2). החלק התחתון של התעלה מטויח (עד גובה 1.2 מ'). ממזרח לתעלה נחשפה מחצבה (2.5×4.0 מ') המבטלת אותה, ומדרום לתעלה נחשפה מחצבה נוספת (2.5×4.5 מ').
 
הממצא בתעלה היה מעורב בחומר בן זמננו, ולכן אי אפשר לתארך לפיו את זמן השימוש באמה. החרסים שהתגלו הם מהתקופות הפרסית והביזנטית, אך ככל הנראה הם הגיעו אליה בעקבות פעילות מודרנית.  
 
שני קטעי התעלה שנמצאו הם חלק מאמת מים חצובה שזמנה אינו ידוע. י' פורת, החוקר את דרכי אספקת המים לקיסריה, ביקר בחפירה והציע שהאמה היא ניסיון כושל לבצע מעקף של רכס הכורכר (שלב C של אמת המים לקיסריה), אך המעקף לא הושלם ולכן המשך האמה צפונה לא נתגלה, וגם ממזרח לרכס הכורכר לא נמצאו שרידים היכולים להיות חלק מהאמה הזאת. בשלב כלשהו, אחרי חציבת האמה, שימש המקום למחצבות שככל הנראה סיפקו אבני בנייה לאתרים הסמוכים.