בחפירה נחשפו שרידים של שתי מערות (1, 2; איור 1). מערה 1 שימשה למגורים ומערה 2 לקבורה.

מערה 1 (9 × 14 מ') חצובה בסלע גיר, צורתה לא רגולרית ואפשר להבחין בסימני חציבה גסה, שנועדה כנראה להרחבתה. למערה שני פתחים במזרח (2.5 מ' רוחב, 2 מ' גובה כל אחד), וחצר מרכזית (L206; כ-3 מ' קוטר; איור 2), התחומה בקירות (W14 ,W13 ,W10) בנויים מאבני גוויל מהוקצעות, ללא חומרי מליטה. בצדה הדרומי-מערבי של החצר נחשף מתקן סגלגל (L210) בנוי מאבני גוויל, ובתחתיתו שכבת אפר עבה (0.4 מ'). אל החצר ניגשה מצפון-מערב רצפה (L203), עשויה מטיט לבן מהודק. בחתך בדיקה שנעשה ברצפה (L205) נמצאו שרידי קבורה של ילד (אשד, להלן). הרצפה ניגשת לשני קירות (W12 ,W11), בנויים מאבני גוויל מהוקצעות (0.15–0.20 × 0.25–0.30 × 0.30–0.35 מ'). מתחת לרצפה, בין שני הקירות נתגלה מילוי שהכיל אדמה מעורבת באבנים קטנות, ומעליו נבנתה רצפה מטיט לבן מהודק (L201; איור 3). בחתך בדיקה שנחפר ברצפה 201 נחשפה רצפה נוספת (L217), מטיט ורוד, מעל תשתית של אבנים קטנות מעורבות באדמה. כן נחשפו שרידים של רצפה נוספת (L221; איור 4), הבנויה מאבנים שטוחות ומתוארכת לתקופה הביזנטית. רצפה 221 ניגשת אל קיר (W16) שתחם את חצר 206 ממזרח. בדופן המערבית של המערה נחצבו שלוש גומחות, ששימשו כנראה לאחסון. נוסף על אלה, במקומות אחדים במערה נחשפו גומחות קטנות, ששימשו להנחת כלי מאור. ממצא כלי החרס מהמערה כולל קערות (איור 1:5–3) וקנקן (איור 4:5) המתוארכים לתקופה הביזנטית, המאה הו' לסה"נ.
 
מערה 2 חצובה בסלע ופתחה (L100; מידות 0.5 × 0.9 מ'; איור 6) בדרום-מערב. במערה נמצאו מילוי אדמה, סחף וממצאים בני זממנו, עדות לכך שהמערה נשדדה בעבר. בחלל המרכזי נמצאו שברי עצמות אדם פזורים (אשד, להלן). כן נמצאו חרסים, בהם קנקנים (איור 5:5, 6), המתוארכים לתקופה הביזנטית, המאה הו' לסה"נ. במערה כוכים שלא נחפרו.
 
אנתרופולוגיה    
ורד אשד
 
במערה 1, בחתך בדיקה 205, מתחת לרצפה, נחשפה קבורה של ילד בארטיקולציה אנטומית, ששרדו ממנה גולגולת, לרבות הלסת התחתונה, ועצמות מגף תחתון ומגף עליון. גילו של הילד, 4–5 שנים, נקבע על סמך הנתונים הבאים: 1. אורכה של עצם השוקית (fibula; 151 מ"מ), ללא איחוי האפיפיזות, ממצא האופייני לפרט שגילו 4–5 שנים (Bass 1987:239–245); 2. שלוש עצמות האגן לא מאוחות זו לזו ומתאימות בגודלן לילד שגילו 3–5 שנים (Bass 1987:186–191); 3. שיניים 'חלביות' וקבועות, המתאימות בהתפתחותן לילד שגילו כ-4 שנים (Ubelaker 1989: Fig. 62).
במערה 2, שכנראה נשדדה בעבר, נמצאו עצמות פזורות בחלל המרכזי ולפיכך הן אינן מייצגות בהכרח את מיקומם המדויק של הנקברים, אלא את הנקברים מכלל הכוכים. בעצמות שברי גולגולת ועצמות פוסטקרניאליות (עצמות גוף). זוהו כמה פרטים: בוגרים וילדים. ממכלול עצמות הבוגרים העצם המיוצגת ביותר היא השוק (tibia). נמצאו שבע עצמות שבהם קצות העצם מאוחות לגוף העצם, התואמות את צד ימין ומעידות על לפחות שבעה בוגרים, שגילם יותר מ-19 שנים. מהם זוהו שני זכרים ושתי נקבות (על פי מדידות קצות העצם: Bass 1987:228–238), וכן פרט אחד שגילו יותר מ-40 שנים, שבו נמצאו שינויים פתולוגיים תלויי גיל בצדה האחורי של עצם העקב (calcanum), בליטות עצם וגלישה של שולי המפרק באזור חיבור גיד אכילס (Ortner and Putschar 1981:399–411). נוסף על אלה זוהו לפחות ארבעה ילדים ועובר (ר' טבלה 1).
 
טבלה 1. הערכת גיל הילדים על פי מדדים אנתרופולוגיים
מס'
עצם
מדדים
הערכת גיל
הפניות
1
שוק (Tibia)
אורך העצם 49 מ"מ
עובר
Bass 1987:234–235
2
שוק (Tibia)
אורך העצם 72 מ"מ
0.5–1.5 שנים
Bass 1987:234–235
3
שוקית (Fibula)
אורך העצם 60 מ"מ
0–0.5 שנים
Bass 1987:244
4
חלק של לסת תחתונה
שן טוחנת קבועה ראשונה, ושן קדם-טוחנת ראשונה שבה כותרת השן שלמה ושורש בדרגת התפתחות של כשליש מגובהו
7–8 שנים
Ubelaker 1989: Fig. 62
5
חלק של לסת תחתונה
שיניים טוחנות קבועות ראשונה ושנייה ושן טוחנת שלישית שטרם בקעה
12–15 שנים
Ubelaker 1989: Fig. 62