בחודש אוגוסט 2009 נערכה חפירה ברמת החייל בתל אביב (ח' אל-חדרה; הרשאה מס' 5724-A; נ"צ 184539-91/668377-432; איור 1) בעקבות חשיפת שרידים קדומים בחתכי בדיקה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי א' בושנינו, בסיוע א' בכר (מנהלה), מ' קונין (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ו' אשד (אנתרופולוגיה פיזית), א' יקואל (בדיקות מקדימות), מ' קיפניס (שרטוט תוכנית), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס) ומ' אבישר (ייעוץ קרמי).
ברמת החייל נחשפו שרידים קדומים מן התקופות הברונזה הביניימית, ההלניסטית, הרומית המאוחרת, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. האתר רמת החייל הוא מן הגדולים שנתגלו באגן הירקון מן התקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בחפירות הצלה שנערכו נחשפו, בין היתר, בורות אשפה לחרסים מן התקופות ההלניסטית והביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 117); שרידי מבנים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (חדשות ארכיאולוגיות קח:177–178; 77:109–78; ש' ינקלביץ, חפירת הצלה ברמת החיל, תל-אביב, חפירות יישומיות, המכון ללימודי ים על שם רקנאטי, אוניברסיטת חיפה; חדשות ארכיאולוגיות 116); גתות מהתקופה הרומית והביזנטית (חדשות ארכיאולוגיות 117); מאוזולאום מהתקופה הרומית המאוחרת, שהוסב בתקופה האסלאמית הקדומה לבית מלאכה לתעשיית כלי זכוכית (הרשאה מס' 225-A); מערות קבורה מתקופת הברונזה הביניימית (חדשות ארכיאולוגיות 144:109) ומהתקופה הביזנטית (י'קפלן, 1950, מערת קברים יהודית קדומה ליד תל-אביב, ידיעות ט"ו:71–74; חדשות ארכיאולוגיות קג:52–53).
נחפרו שני ריבועים (1 ו-2; איור 2), ונחשפו קיר של מתקן תעשייתי, קבר ומערה חצובה בסלע הכורכר.
ריבוע 1
התגלה נדבך אחד של קיר (W25; אורך 5.3 מ', רוחב 0.70–0.75 מ', גובה כ-0.45 מ'; איור 2), שהושתת על הסלע, בנוי מאבני כורכר מהוקצעות ומטויח בטיח לבן. כיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח והוא ככל הנראה חלק ממתקן תעשייתי, אולי גת. השערה זו מתבססת על הימצאות טיח בפן הפנימי של הקיר ועל כמה אבני פסיפס לבנות (4×4 ס"מ) האופייניות למתקנים תעשייתיים שנמצאו סמוך לקיר. מעל הקיר נבנה עם קום המדינה מבנה מגורים שגרם הרס רב לעתיקות.
קבר שוחה (T30; מידות 0.8×2.0 מ'; איורים 2, 3) שכיוונו צפון-מערב–דרום-מזרח נחשף סמוך לפינה המזרחית של הריבוע. הנפטר הונח בשקע רדוד שנחצב בסלע הכורכר וכוסה בחמרה חולית. כדי לסמן את מקום הקבר הונחו עליו אבני כורכר בגודל בינוני (איור 3). נמצאו מעט מאוד שברי עצמות קטנים של פרט אחד, ומעט מנחות קבורה שכללו שבר גוף של קנקן מצולע (ביזנטי או אסלאמי קדום) ושבר קטן של קערת Fine Byzantine Ware. בגלל מצב השתמרות העצמות לא היה אפשר לקבוע את מין הנפטר ואת גילו.
ריבוע 2
כ-2.4 מ' מתחת למפלס פני השטח נחשפה מערה (L502), חצובה בגסות, בסלע הכורכר (2.0×2.5 מ'; איור 2). המערה נועדה ככל הנראה לשמש קבר, אך חציבתה לא הושלמה, אולי בגלל פריכות הסלע.
בהצטברויות העפר שבתוך המערה נמצאו קדרה ממורקת בעלת שפה מקופלת מתקופת הברזל 2א (המאות הי'–הט' לפסה"נ; איור 1:4) האופיינית לאזור החוף, וקערה מזוגגת מן התקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ; איור 5:4).
במחשוף סלע הכורכר (L501) נמצאו קנקן עם שפה נוטה החוצה וצוואר ארוך מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 2:4), קערה, אף היא מן התקופה האסלאמית הקדומה (איור 3:4), וקערה מזוגגת עם עיטור Sgraffito מן התקופה הצלבנית (המאה הי"ג לסה"נ; איור 4:4).
בחפירה נחשפו שלושה פריטים אדריכליים: קטע קטן מאוד מקיר (W25), כנראה ממתקן תעשייתי; קבר שוחה (T30); ומערה חצובה בסלע (L502).
אי אפשר לתארך את האתר על סמך הממצא הקרמי המועט והפזור שהתגלה בו, אך על סמך הקרבה ודמיון הממצאים – מתקן תעשייתי, אולי גת, וחציבה בכורכר שנועדה לקבורה – לממצאי חפירות סמוכות מהתקופה הביזנטית, ייתכן כי הוא קשור ליישוב השומרוני שהיה באתר בתקופה הביזנטית ונחשף בחפירות י' קפלן. מקורם של הממצאים המאוחרים כנראה בפעילויות חציבה מאוחרות לאבני בנייה, מתקני תעשייה וקברים.