המערה

המערה כוללת חדר מבוא וחדר קבורה שבו נחצבו 15 כוכים (איור 1). חדר המבוא מלבני (לוקוס 500; 2.4 × 3.3 מ', 2.6 מ' גובה), ולו תקרה קמורה. בקירו הצפוני נבנה נדבך אחד של אבני גזית מסותתות (0.3 × 0.5 מ' מידות ממוצעות) שהשתמרותו גרועה. רצפת החדר משופעת לכיוון דרום, ועליה נתגלה רובד אדמה (0.4 מ' עובי) ובו שברי גוף של קנקני אגירה מצולעים וסירי בישול. מעל רובד זה התגלו מפולת אבנים ואדמת סחף (1 מ' עובי מרבי). בקיר הדרומי של חדר המבוא נחצב פתח מלבני (0.70 × 0.85 מ'), שמוליך אל חדר הקבורה. הפתח נסגר באבן גולל (1.1 מ' קוטר), שהתגלתה באתרה בתוך שקע שהותאם לה בחציבה; היא הוסטה הצדה בימי קדם על ידי שודדים שפרצו לקבר (איור 2). מהפתח יורדות שלוש מדרגות אל חדר הקבורה (איור 3), שבמרכזו בור עמידה מלבני (לוקוס 516; 0.7 × 4.5 מ', 0.3 מ' עומק). הבור היה מלא באדמת סחף אפורה, ובה שברי גוף של כלי חרס ופריטי זכוכית (להלן). 15 הכוכים (לוקוסים 515-502, 517; 0.7-0.5 × 1.9-1.2 מ', 0.75-0.55 מ' גובה) נחצבו היטב אך לא בקווים ישרים. בדופנות המערה הובחנו סימני חציבה מעוגלים, כנראה של כילף. על רצפת חדר הקבורה התגלו אבנים מסותתות, ששימשו לסגירת הכוכים; הן הוזזו ממקומן בעבר על ידי שודדי הקבר. הרצפה היתה מכוסה באדמת סחף, שהכילה שברי גוף של סירי בישול, קנקנים ונר עגול המתוארך למאות הב'-הג' לסה"נ. בתוך הכוכים ועל רצפת החדר נתגלו מעט עצמות אדם של גפיים, גולגלות ושיניים במצב השתמרות גרוע.
 
ממצא הזכוכית במערה כולל 27 פריטים, בהם קערה אחת תמימה (איור 1:4), שישה שברים אינדיקטיביים של כלים, בהם בין היתר שתי כוסות (איור 2:4, 3) ושתי קערות (איור 4:4, 5), וכן חרוז אחד (איור 6:4). כל הכלים עשויים בניפוח ולהם גוונים שונים של ירוק, ואילו החרוז עשוי במשיכה ולו גוון כחול. הפריטים כוסו בבלייה כסופה, ססגונית וגירנית. זהו מכלול של כלי יום יום. תיארוך הממצא אינו אחיד: כלים 4-1 מתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא'-הב' לסה"נ), ואילו כלי 5 וחרוז 6 מתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'-הד' לסה"נ).
 
הכתובות
מעל פתחי כוכים 508, 511 ו-512 נחרתו שלוש כתובות. הכתובת מעל כוך 511 אינה ברורה ואולי זו איננה כתובת. שתי הכתובות האחרות נכתבו ביוונית והן מציינות שמות עבריים ויווניים, כנראה של הנפטרים שנקברו בכוכים. האותיות גדולות, חלקן לא ברורות, ונראה כי נחרתו באמצעות מכשיר פשוט. האותיות ואיכות הכתב דומים מאוד לכתובות שנחרתו על גלוסקמות אבן במערות קבורה יהודיות משלהי ימי הבית השני (מ' שוובה וב' ליפשיץ, תשכ"ז, בית שערים ב', הכתובות היווניות). על סמך שילוב שמות עבריים ויווניים אפשר שהמערה שימשה משפחה שומרונית.
 
 
הכתובת מעל כוך 508 (איורים 7-5) כוללת חמש שורות, שנחרתו בתוך משטח שקוע מוחלק; השורה החמישית אינה קריאה. בכל שורה נכתב שם. שלושת השמות הראשונים הם שמות נשים, והם כתובים בנטיית קניין. בשורה 4 נכתב שם של גבר, גם הוא בנטיית הקניין. סביר להניח שגם בשורה 5 כתוב שם של גבר. שניים מן השמות — שרה ומרים — הם שמות עבריים ושני השמות האחרים הם שמות יווניים.
 
הכתובת מעל כוך 512 (איורים 8, 9) כוללת שורה אחת בה נכתב השם העברי עמוס ללא נטייה.