שטח A
בחלקו המזרחי של 'מתחם C', באזור הטופוגרפי הגבוה של שטח החפירה, נחפרו כארבעה ריבועים (80 מ"ר מתוך כ-175 מ"ר; איור 3). השטח נפגע בקצהו המזרחי מחפירת תעלה מודרנית שהיא החתך המזרחי של החפירה. בחתך הובחן ריבוד של מפלסי חיים מן התקופות האסלאמית עד הברזל, המתוארכים על סמך הממצא הקרמי שנאסף בזמן יישור וניקוי החתך. כן נראים בחתך כמה קירות הממשיכים מערבה אל תוך שטח B. נראה שבחלק הצפוני-מזרחי של השטח העמיקה הפעילות המודרנית אל תוך שכבות מן התקופות הקדומות אשר נחשפו בחלקים אחרים באתר. האדמה הכילה ממצאים מן התקופות האסלאמית עד הכלקוליתית וכן ממצא בן זמננו.

 

התקופה הכלקוליתית. נמצאה כמות קטנה של חרסים וכלי צור.

 

תקופת הברזל. בכל השטח, עד לגבולו המערבי, נחשף חלק של מבנה ציבור גדול שהמשכו מערבה בשטח B. קירות המבנה (W108 ,W106–W101) בנויים שתי שורות אבני גוויל רבועות גדולות המונחות על צדן הרחב, ביניהן אדמת לס וחלוקים, ומתחתן רובד חלוקים, שמתחתיו נדבך נוסף של אבני גוויל, וחוזר חלילה. קיר נוסף (W111) נבנה רק מחלוקים. הובחנו תשעה חדרים, מהם נחפרו שלושה (3, 5, 6). בחדר 3 (לוקוס 536; 2.0×1.5 מ') נחשף מפלס אדמה מהודקת, גבישית, צהבהבה-חומה, הניגשת אל קירות 103 ו-104. בהצטברות שעל הרצפה נמצאו בעיקר חרסים מתקופת הברזל. גם בחדר 5 הכילה ההצטברות בעיקר חרסים מתקופת הברזל על גבי מפלס אדמה מהודקת. בחדר 6 (2.45×2.60 מ'; איור 4) נחשפה רצפה (לוקוס 530) מתקופת הברזל העשויה ריצוף של חלוקים בגודל בינוני. נמצאו עליה תנור, שהיה צמוד לקירות 104 ו-108 והצטברות של אדמה מעורבת עם חומר לבנים, שהכילה ממצא קרמי שעיקרו מתקופת הברזל ומיעוטו מהתקופות הביזנטית, הרומית המאוחרת והכלקוליתית.

 

התקופה הרומית המאוחרת. השימוש במבנה, כנראה מבנה ציבור, חודש רק בתקופה זו. הובחן שלב שימוש אחד שבו הורחבו החדרים, הקירות טויחו והגג כוסה ברעפים. בחדר 2 שממזרח לקיר 101 נחשף קטע של ריצוף חלוקים (לוקוס 502, כ-0.7×1.0 מ'). הריצוף וקצהו הצפוני של קיר 101 בנקודת החיבור שלו לקיר 103 הופרעו כנראה מתעלה מודרנית שהתוואי שלה צפון-מערב–דרום-מזרח. במזרח חותך את ריצוף החלוקים בור שהכיל אפר. הממצא הקרמי שנמצא בחדר כולל שני שברים מן התקופה הכלקוליתית ושברים מתקופות הברזל, הרומית המאוחרת והביזנטית. על סמך טיפולוגיה ראשונית ונתונים סטרטיגרפיים תוארך קטע הריצוף לתקופה הרומית המאוחרת. בחדר 3 נמצא קטע רצפה (2.0×1.5 מ') הניגש אל קיר 101. נראה כי גם בתקופה זו היו גבולות החדר קירות 101, 103, 104 ו-106. על קיר 104 הובחנו שרידי סיד/טיח. מצדו המערבי של קיר 101 נחשפה תעלת ניקוז (לוקוס 537) השייכת כנראה לשכבה זו. ממערב לקיר 104 היה בתקופה זו חדר (5, 6) שמידותיו דומות לחדר 3, תחום בצפון בקיר 105 ובדרום בקיר 108. בחדר נחשפה רצפה מהודקת מאוד של אדמת לס אפרפרה. לצד הממצא הקרמי, הכולל בין השאר כמה שברי רעפים, נמצאו גם מטבעות מן התקופה הרומית המאוחרת (המאות הג'-הד' לסה"נ). בחציו הצפוני של החדר נחשפה תשתית הרצפה שהייתה עשויה אבני גיר גדולות ומסותתות (0.80×0.45×0.30 מ'), כנראה אבנים הרודיאניות שמקורן אינו ידוע, בשימוש משני. מדרום לחדר 6 נחפרה פינתו הצפונית-מזרחית של חדר 7 התחום בקירות 108 ו-109. החדר רוצף באריחי חרס (לוקוס 517; 0.26×0.26 מ' גודל אריח) והכיל ממצאים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, ומעט ממצאים מתקופת הברזל. בקצה הדרומי של החדר נמצא בור אפר/מוקד (0.2×0.9 מ') שחתך את הרצפה, ובתוכו בעיקר ממצאים בני זמננו.

 

התקופה הביזנטית. ניכר כי גם בתקופה זו שימש המבנה לצורכי ציבור. הקיר המזרחי תוקן, נוספו קירות (W110 ,W109 ,W102) שתחמו חדר נוסף (1) ותרמו להעצמת ממדיו וגגו כוסה ברעפים. קיר 102 הוא תיקון בקיר 101, שנבנה מחלוקים (איור 5). קיר 110 ניגש אל קיר 102 שנבנה בטכניקה דומה ומחלוקים דומים. נראה כי שני הקירות נבנו באותו פרק זמן בתקופה הביזנטית. קיר 109 נבנה על קצהו הדרומי של קיר 104. בתחתיתו נמצא לוח ריצוף גדול מאבן גיר קשה, אשר הונח במהופך בשימוש משני. בחדר נחשפו כמה מפלסי חיים/רצפות, שהיו עשויים אדמה מהודקת ועליהם ממצא קרמי רב מן התקופה הביזנטית, לצד מטבעות, כלי זכוכית, שרידי מתכות ואגן אבן שנמצא מונח במהופך על גבי רצפת המפלס השני. נמצאו אבני פסיפס רבות בגווני שחור ולבן, בעיקר במפלס 3 הקדום. נוסף על אלה נמצאו מעט חרסים מתקופת הברזל ומהתקופה הרומית המאוחרת וכן שתי אבני יד מהתקופה הפליאוליתית. מתחת למפלס 3 בעומק של יותר ממטר אחד נתגלתה מפולת אבני גיר גדולות.

 

התקופה האסלאמית. ממצא קרמי מן התקופה האסלאמית, בעיקר ממשפחת כלי 'עזה', נמצא בכמויות קטנות יחסית, כמעט בכל חלקי שטח A, אם כי רק בשכבות העליונות. בחלק הדרומי-מערבי של השטח הובחן בור ובו אפר (לוקוס 519) וממצא שעיקרו מתקופה זו. הבור חתך רצפה בחדר 7 מן התקופה הרומית המאוחרת.

 

שטח B
בשטח B, במרכז שטח החפירה, בין השטחים A ו-C נחפרו ארבעה ריבועים (כ-100 מ"ר מתוך כ-250 מ"ר; איור 6). בצפון השטח נראה על פני השטח טרם החפירה ראש קיר מסיבי (W203) והמשכו (W204) הבנוי מאבני שדה.
השרידים שנחשפו מתקופות הברזל, הרומית המאוחרת והביזנטית מעטים. שאלות הנוגעות לתיארוך קירות ורצפות לתקופת הברזל ו/או לתקופה הרומית המאוחרת טרם הובררו סופית בעונת חפירות זו, וטרם התגלו שרידים מן התקופה הכלקוליתית. נראה כי הסיבה לכל אלה היא הפסקת העבודה בשטח זה בשכבות הגבוהות בכ-1.5 מ' מן השטחים האחרים.
בחלקו הדרומי של השטח נחשף כתם אפר גדול (לוקוס 702/703), אשר כיסה את מרבית ריבוע N15. נמצא בו ממצא רב בן זמננו, שברי כלי 'עזה', חותם אסלאמי קדום וכן שברי כלי חרס מן התקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית, האסלאמית והעות'מאנית. הפרעה מודרנית שהובחנה בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע 15N נגרמה מדחפור שחתך את לוקוסים 702 ו-703.

 

תקופת הברזל. רוב הממצאים בשטח B המתוארכים לתקופת הברזל נמצאו בחדר 10 התחום בשלושה קירות (W206 ,W205 ,W203). נראה כי קיר 206 אינו ניגש לקיר 203 וכן לא ברור גבולו הדרומי של החדר. בריבוע M15, צמוד לקיר 203, נתגלו שלושה כתמי אפר שהכילו מעט ממצא קרמי מהתקופות הכלקוליתית והברזל. מעל לכתמים אלה רובד חום בהיר (לוקוס 704) שכלל חרסים מהתקופות הברזל והרומית המאוחרת. מתחת לרובד זה נמצא מפלס מתקופת הברזל המאופיין בלבנים ובחומר לבנים. נראה כי קיר 206 בן זמנו של מפלס זה כיוון שצמוד לפן המזרחי שלו הייתה שורה של כ-11 לבנים סדורות שהונחו על צדן הרחב, צדן הצר צמוד לאבני הקיר.
במפלס שגובהו נמוך במטר מתחת למפלס לוקוס 706 ומתחת לראש קיר 205 (חדר 9 – השטח המרוצף), נמצאו לבנים הממלאות את מרבית השטח התחום בין קיר 205 לחתך המערבי. ממזרח לקיר 206 הובחן מפלס לבנים גדול (לוקוס 711; איור 7) שגודלו המקורי אינו ידוע. על משטח הלבנים, סמוך לקיר 203 נתגלה תנור בישול (לוקוס 710; 0.4×0.8 מ') הנתחם בשלוש לבנים שהונחו בצורת האות ח', פתחו פונה לקיר. בתוכו היו עפר חום כהה-אדמדם שלא נראה מחוץ לתנור וכן שלושה חלקים גדולים של קדרת בישול ושבר קערה עם בסיס שטוח, שתיהן מתקופת הברזל. אל הקיר ניגשה שכבה דקה של עפר מעורב באפר שמקורו כנראה בתנור. לא ניכרו סימני חום על אבני הקיר הסמוכות לתנור ולפיכך לא ברור אם התנור נסמך אל הקיר או שהקיר חתך אותו. ייתכן שבמהלך החפירה הוסרה מפני הקיר שכבת אדמה שהגנה עליו מחומו של התנור.

 

התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. בשני הריבועים המזרחיים נתגלה חדר מאורך (חדר 8; לוקוס 701, 9 מ' אורך, 3.5 מ' רוחב) שקירותיו מסיביים (1.0–1.2 מ' עובי). ראשיתו של החדר בתקופת הברזל והוא המשיך לשמש בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית. החדר תחום בקירות 201, 202 ו-204. במהלך החפירה הוחלט להתמקד בחציו הצפוני של החדר (ריבוע M16). התגלתה מפולת חלוקי נחל שחפירתה טרם הסתיימה. מעט החרסים שנמצאו בין אבניה מתוארכים לתקופת הברזל, וכמה שברי גוף לא אינדיקטיביים מתוארכים ככל הנראה לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
גבולה הדרומי של המפולת כ-3.5 מ' מן הפן הדרומי של קיר 204. ביום החפירה האחרון נראה היה כי סמוך לחתך הדרומי של ריבוע M16 מצוי קיר נוסף אך הגדרתו עדיין לא הושלמה משום שמרבית המפולת טרם הוסרה. כן זוהה בשלהי עונת החפירה נדבך אבן

(1.6 מ' אורך) הבולט כ-0.2 מ' מהפן המזרחי של קיר 202 ומשולב בו. לא ברור אם אלו יסודות הקיר או שזהו דרגש אבן.

 

ממערב לחדר 8 נתגלה חדר נוסף (חדר 9; לוקוס 706, 2.8×4.5 מ') שנתחם בקירות 202, 203 ו-205. פנים החדר רוצף בחלוקים בגודל בינוני שכיסו את רוב שטחו. בין קירות 203 ו-205 רווח של כ-0.2 מ' שרובו היה מלא בעפר ולפיכך ייתכן שזהו שלב מאוחר הנסמך אל קיר 203 הקדום לו. מעט החרסים שנאספו על גבי ריצוף זה מתוארכים ברובם לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.

 

בחלקו הדרומי של חדר 9 נמצאו כמה חלוקים ואבני שדה גדולות, אך לא קיר תוחם. סמוך לפינה הדרומית-מערבית של החדר, צמוד לקצהו הדרומי של קיר 205 נמצא אגן אבן שהיה מונח על צדו הארוך. נראה שהאגן הובא ממקום אחר באתר או הוזז ממקומו בהפרעות המודרניות. סביבו נמצאו כמה אבנים גדולות, מונחות באי סדר, כנראה מפולת.

 

בחפירה ממערב לחדר 9 (לוקוס 704) נמצאו ארבעה מטבעות, אחד מהם 'מטבע עיר', וכמה שברים של נר בית נטיף המעידים על שימוש במבנה גם בתקופה הרומית המאוחרת.

 

התקופה האסלאמית. מן התקופה האסלאמית נמצאו חפצים אחדים: מעט חרסים, שבר קערת סטיאטיט מעוטרת וחותם אסלאמי. הם התגלו בשכבות העליונות, מעל לשרידים האדריכליים והם מאוחרים להם.

 

שטח C
שטח C במערב שטח החפירה הוא הנמוך טופוגרפית. נחפרו חמישה ריבועים (כ-125 מ"ר מתוך כ-225 מ"ר; איור 8). נתגלה מתארם החלקי של שלושה חדרים שהשימוש בהם החל בתקופה הרומית המאוחרת והסתיים בתקופה הביזנטית. כן נמצאו בחדרים שרידי פעילות השייכים ככל הנראה לתקופה האסלאמית, אף שלא ברור אם בתקופה זו נעשה שימוש בחדרים עצמם. מתחת לחדרים נמצאו שני מפלסים ובור מהתקופה הכלקוליתית. בניית הקירות בתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית הפריעה את מפלסי החיים מן התקופה הכלקוליתית ואולי אף מחקה מפלסי חיים מתקופת הברזל אם אכן היו כאלה. בשני שטחי החפירה האחרים נמצאו שרידים אדריכליים ומפלסי חיים ברורים מתקופת הברזל.
החפירה החלה בשני ריבועים בלבד – M13 ו-N13. השכבה שהופרעה מפגיעה בת זמננו (לוקוס 904) קטעה מפלסי חיים מן התקופות הרומית והביזנטית. בהמשך הועמקה החפירה בריבועים אלה, ופני השטח הוסרו באמצעות דחפור בריבועים O12 ,N12 ו-O13. בהסרת חלק מהמחיצה שבין ריבועים N12 ו-N13 נתגלה קיר W303.

 

התקופה הכלקוליתית. נתגלו שני מפלסים ובור. המפלס הראשון (לוקוס 921; כ-2×3 מ') שנתגלה במרכז ריבוע N13 כלל כלים דו-פניים, להבי מגל עם ברק שימוש, מגרד מניפה, גרעיני צור ועופרה של נחושת. בקצהו הדרומי נתגלו כמה לבני בוץ. במפלס השני (לוקוס 925; כ-0.8×2.0 מ'), שנתגלה בריבוע N12, נמצאו כמה להבי מגל, חוד חנית מצור מטיפוס לא ידוע, גרעיני צור וסיגי נחושת. מדרום ללוקוס 925 נתגלה בור אפר (לוקוס 924; כ-0.17×0.23 מ') ובו פריטי צור, ממצא קרמי וכמה שברי עצמות. מצפון ללוקוס 925 צמוד לחתך הריבוע, נתגלה חלק של בור (לוקוס 926; כ-0.25×1.10 מ') ובו כמה שברי כלי חרס ושברי עצמות.

 

תקופת הברזל. בניגוד לשרידים בשטחים A ו-B כלל הממצא בשטח זה רק שברי כלי חרס, רובם בחלק המזרחי של ריבוע N12.

 

התקופה הרומית המאוחרת.
בשכבות העליונות בחדר 11 (לוקוס 904; איור 9) נמצאו נרות בית נטיף מהמאה הג' לסה"נ.
גם בחדר 12 שממערב לחדר 11 פגעה הפעילות המודרנית בממצא מהתקופה הרומית המאוחרת; קיר W309 למשל נהרס בחלקו. נראה כי בחדר זה השתמרו עדויות לשני שלבי בנייה מהתקופה הרומית המאוחרת: קיר W312 הבנוי מחלוקי נחל גדולים וקיר W310 שנבנה עליו בשלב מאוחר ובנוי מאבני גוויל וחלוקי נחל. במרכז קיר 309 נמצא מפתן כניסה לחדר שקרס. בחלקו המזרחי של החדר, ליד קיר W303, נמצאה קרמיקה מן התקופה הרומית המאוחרת המעורבת עם חרסים מתקופת הברזל ומהתקופה הכלקוליתית.
בחלקו הצפוני-מזרחי של חדר 13 (איור 10) נראה המשך לוקוס 904. במפלס חיים מהתקופה הרומית המאוחרת (לוקוס 918) נתגלו חרסים רבים גדולה וכן קרוב לחמישים מטבעות ברונזה, כלי ברונזה (כנראה לשימוש רפואי; איור 11), מכסים לבקבוקונים מאבן, כמה מגופות שאחת מהן נושאת כתובת ביוונית, טבעת ברונזה שלמה, קשקשי דגים ומשקולת נול. בפינה שבין קירות 301 ו-302 נחשף מתקן הבנוי מכמה אבנים.

 

התקופה הביזנטית. הקירות מהתקופה הרומית המאוחרת המשיכו להתקיים גם במהלך התקופה הביזנטית. בגלל ההפרעה המודרנית (לוקוס 904) לא נתגלו בחדר 11 מפלסי חיים או רצפות מהתקופה הביזנטית ושרידי התקופה כוללים שברי כלי חרס בלבד. בחדר 12 התגלתה רצפת עפר אפרפרה (לוקוס 923) ועליה שברי זכוכית, צור, עצמות, שבר כלי בזלת, מתכת וצדפים. בין שברי כלי החרס יש לציין שבר של נר סנדל מן התקופה הביזנטית. בחדר 13 נתגלה מפלס חיים (לוקוס 918) הכולל רצפה מאדמת לס מהודקת שעליה כמות גדולה של ממצא קרמי.
בריבוע O12 ממערב לקיר 301, נתגלה חלק מחצר (14) המתוארכת לתקופה הביזנטית ובה שני מתקנים התחומים בקירות W306 ו-W308. מתקן 306 מלבני (1.1×2.2 מ'), בנוי בחלקו החיצוני מאבני גוויל גדולות ובחלקו הפנימי מחלוקי נחל גדולים. בפינתו הדרומית-מערבית נעשה שימוש משני באגן מאבן גיר. נראה כי המתקן השתמר חלקית וכי הוא כולל מסד חלוקי נחל הנמשך צפונה עד למחיצה הצפונית של הריבוע. צמוד למתקן 306 מדרום-מערב נמצא מתקן נוסף (לוקוס 915, 0.66×1.45 מ') הבנוי משש אבני גוויל מלבניות היוצרות מתאר מלבני. ממזרח לשני המתקנים נחשפה רצפת החצר העשויה מאדמת לס מהודקת וניגשת אל קיר 301. אופי הרצפות ותפקיד המתקנים טרם הובררו.

 

התקופה האסלאמית. מן התקופה האסלאמית נמצאו בשטח C כמה כתמי אפר ומעט מאוד חפצים. בחדר 11 למשל נמצא שבר נר שמן מהתקופה האומיית.

 

למרות ההפרעות המודרניות השתמרו באתר שרידים מארבע תקופות יישוב עיקריות: הביזנטית (המאות הה'-הו' לסה"נ), הרומית המאוחרת (המאות הג'-הד' לסה"נ), הברזל 2 (המאות הח'-הז' לפסה"נ) והכלקוליתית (שלהי האלף החמישי לפסה"נ). נוסף על כך נמצאו חרסים וממצאים אחרים המלמדים על נוכחות במקום גם בתקופות האסלאמית והעות'מאנית ובימי המנדט הבריטי. לא ניתן היה לייחס שרידים אדריכליים לתקופות אלה.
שברי חרסים ופריטי צור אחדים מן התקופה הכלקוליתית נמצאו שלא באתרם בכל שטחי החפירה. במקום אחד בשטח C נמצאו רצפה או שתי רצפות מתקופה זו שנפגעו מהיישוב של התקופה הביזנטית. טיפוסי כלי החרס וחומר הגלם שממנו יוצרו זהים לאלה האופייניים לאתרי תרבות באר שבע כמו ביר א-צפדי ואבו מטר. נוסף על שברי כלי החרס נמצאו פריטי צור רבים כמו גרעיני להבים, להבים, להבי מגל וכן פריט ייחודי – ראש חץ גדול מאוד או ראש חנית.
שרידים מתקופת הברזל 2 התגלו רק בשטחים A ו-B. במילוי מתחת לרצפות שבתוך מבנה הציבור מהתקופה הרומית המאוחרת נמצאו חרסים מהתקופה וכמה עשרות סנטימטרים מתחת לרצפות מן התקופה הרומית נמצאו רצפות ומתקנים מתקופת הברזל. ראויים לציון שני טבונים, שנבנו זה על זה ורצפה עשויה מלבנים הניגשים אל הקירות המסיביים. לפיכך בשלב זה נראה כי הקירות המסיביים לא נבנו בתקופה הרומית המאוחרת, אלא שאלו קירות, רצפות ומתקנים של מבנה גדול מאוד שנבנה כבר בתקופת הברזל – אולי מצודה. נראה שתושבי המקום בתקופה הרומית המאוחרת השתמשו במבנה, שבשלב זה הצטבר בחלק התחתון של חדריו מילוי שכיסה את ממצאי תקופת הברזל. החפירה עדיין לא העמיקה לבסיס הקירות של מבנה גדול זה.
שרידים מן התקופה הרומית המאוחרת התגלו בכל שטחי החפירה של מתחם C. בחלק המזרחי (שטחים A ו-B) ניצב בתקופה זו מבנה גדול, כנראה ציבורי, מחולק לחדרים. במקומות שלא הופרעו מההתיישבות בתקופה הביזנטית או בתקופות מאוחרות התגלו שרידי רצפות שעליהן נמצאו, בין השאר, מטבעות מן התקופה. יש לציין את הרצפה העשויה מאריחי חרס שנחשפה בשטח A. בשטח C התגלו שרידים בני התקופה שאופיים אחר. קירות מבנים בשטח זה פחות עבים ובאחד החדרים נמצאה רצפה ועליה עשרות מטבעות מהמאות הג'-הד' לסה"נ וכן שלושה כלי ברונזה, אולי כלי רפואה, ומגופות אבן וחרס שאחת נושאת כתובת ביוונית.
לתקופה הביזנטית שייכים קירות ורצפות בשטח A ורצפות ובדלי קירות בשטח C. משברי הטסרה הרבים ושברי הרעפים ניתן להסיק שבחלק המזרחי של שטח החפירה ניצב מבנה ציבור שטיבו עדיין לא נתברר. על חשיבות באר שבע ואופייה בתקופה זו ניתן ללמוד, בין היתר, מהופעתה במפת מדבא. באזור הצמוד לשטח החפירה מצפון ניצב מחנה צבא גדול שיסודותיו הונחו כבר בתקופה הרומית המאוחרת.