המבנה מלבני (8.5 × 9.2 מ') והוא כולל שלושה חדרים (איורים 1, 2). בנייתו הושתתה על גבי חול חום כהה של דיונה קדומה. מתחת למבנה, בעומק של 0.8 מ', נמצא מפלס מי תהום. יסודות המבנה נבנו מאבני שדה בינוניות ובכמה מקומות נעשה שימוש באבנים מסותתות. על גבי היסודות נבנו קירות, משני פנים של אבני גזית מסותתות, שהשתמרו לגובה נדבך אחד או שניים. על גבי חלק מאבני המבנה וכן בין האבנים נראו שרידי טיח לבן וצבעוני בגוונים של ירוק וצהוב (איור 3), עדות לכך שהמבנה נבנה מאבנים בשימוש משני. שיטת הבנייה איננה אחידה והיא בדרך כלל של ראש ופתין; לפעמים הונחו האבנים זו לצד זו לאורך תוואי הקיר.

           

הכניסה למבנה (0.8 מ' רוחב) היתה ממזרח והוליכה אל חדר אורך (2.6 × 7.7 מ'; A). בפינתו הדרומית-מזרחית של החדר נתגלו במפלס ראשי הקירות שפות של קנקנים (איור 4: 5-2) מן המאות הד'-הז' לסה"נ ושבר של כלי זואומורפי (איור 4: 6). כלים זואומורפים דומים מוכרים מאתרים באזור ומתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'-הי' לסה"נ). צמוד ליסודות הקיר הצפוני נתגלתה חוליה של צינור חרס (איור 4: 1). מחדר זה מוליכים שני פתחים אל שני חדרים, מערבי (3.7 × 4.6 מ'; B) ומזרחי (2.6 × 3.7 מ'; C). הכניסה אל חדר C מטויחת. בחדר B נתגלו שברים רבים של מרצפות משיש שאולי שימשו לריצוף החדר. בין שברי המרצפות נתגלו שני מטבעות מברונזה, המאוחר בהם מימי קונסטנטיוס הב' (361-351 לסה"נ; ר"ע 92121).

           

הגובה האחיד של ראשי הקירות, היעדר רצפות ומיקום המבנה באזור עני בחומרי גלם לבנייה מעידים כנראה על כך שהמבנה פורק במכוון ואבניו הועברו לבנייה במקום אחר.