בחודש ינואר 2006 נערכה חפירת בדיקה בבית דגן, ברחוב רמב"ן-פינת שדרות מנחם בגין, מדרום לתל (הרשאה מס' 4664-A*; נ"צ— רי"ח 184036/655663; רי"י 134036/155663) לקראת הנחת תשתיות ניקוז וביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת לנדקו, נוהלה על ידי ל' ראוכברגר, בהשתתפות ש' יעקב-ג'ם (מנהלה), א' האג'יאן (מדידות), מ' מולוקנדוב (פיקוח ארכיאולוגי), מ' שויסקיה (ציור ממצא), ר' ויניצקי (ניקוי מטבעות), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה), פ' גנדלמן ומ' אבישר (ייעוץ קרמי) ד' ברקן, פ' וולינסקי, א' ינאי, מ' פיילשטוקר, ר' קלטר וי' שרביט.
החפירה נערכה לאחר שבמהלך פיקוח על עבודות תשתית נחשף קיר בנוי אבני כורכר (W111), נתגלו שכבות סחף ומפלס יישוב שהכיל כלי חרס, אבני פסיפס, עצמות בעלי חיים, מטבעות מהתקופות הביזנטית–אסלאמית קדומה (המאות הד'-הי' לסה"נ) וכן קירות מהתקופה העות'מאנית המאוחרת (המאה הי"ט לסה"נ) משרידי הכפר הערבי בית דג'אן ששכן על התל וסביבתו עד 1948.
תל בית דגן טרם נחפר. בחפירה שנערכה ממערב לתל (ר' חדשות ארכיאולוגיות קח: 85-84) נחשפו שכבות יישוב מתקופות הברזל 3-1 (המאות הי"ב-הז' לפסה"נ), מהתקופה הפרסית (המאות הו'-הד' לפסה"נ) ואזור תעשייה, הכולל גת ציבורית גדולה, מסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית (המאות הה'-הי' לסה"נ). שרידי מבנים שנחשפו סמוך לגת הם ככל הנראה אזור המגורים של היישוב מהתקופה הביזנטית (הרשאה מס' 3421-A). ממערב לגת נחשף מתקן תעשייתי, גת או מתקן בורסקאי, משלהי התקופה הרומית-ראשית התקופה הביזנטית (4039-A). בסקר שנערך מצפון לתל נמצאו חרסים מתקופת הברזל 1 ומהתקופה הפרסית (ר' חדשות ארכיאולוגיות יז: 10).
נפתחו שישה וחצי ריבועים (G-A; איור 1) בציר צפון–דרום, ארבעה וחצי נחפרו
(G ,F ,E ,D ,A) ושניים (C ,B) נבדקו על ידי כלי מכני ולא נתגלו בהם ממצאים.
בבדיקה שנערכה ברבע הדרומי-מזרחי של ריבוע A, בשכבות סחף נמצאו חרסים, בהם קדרה מהתקופה הפרסית (איור 2:2), פך מטיפוס buff ware (איור 5:2) וקנקן אסלאמי מטיפוס צפוני (איור 6:2). מתחת נחשפה שכבת סחף קשה שהכילה אבני כורכר קטנות (לוקוס 116; 0.23 מ' עובי) ושברי כלי חרס שכללו קערת מורטריה מהתקופה הפרסית (איור 1:2), קנקן שק מהתקופה הביזנטית (איור 3:2) ופך מטיפוס buff ware מהתקופה האסלאמית הקדומה(איור 4:2) וכן 12 מטבעות.
שכבת פני שטח הכילה אשפה מודרנית מעורבת ברעפי מרסיי, שברי 'כלי עזה', שברי מקטרות, ראש נרגילה ומטבע. תחתיה נחשפו שני קירות: W105 (ריבוע A) בציר דרום-מזרח–צפון-מערב (1.75 × 0.55 מ') שממנו נותרו שלושה נדבכי יסוד בנויים אבני גוויל ו-W111 (ריבוע G) בציר דומה (2.9 × 0.7 מ') שממנו שרדו שישה נדבכים. נדבכי היסוד של הקיר נבנו מלוחות כורכר מהוקצעים (0.15 × 0.32 × 0.40 מ') ונדבכיו העליונים מאבני כורכר (0.25 × 0.20 × 0.10 מ'). ממצא כלי החרס כלל קערות (איור 7:2, 8 וסיר בישול (איור 9:2).
בחפירה נמצאו 13 מטבעות שמהם זוהו 10: שניים מהמאה הב' לפסה"נ והשאר מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (אמצע המאה הד'-אמצע המאה הח' לסה"נ).
מס' |
שליט |
מטבעה |
תאריך |
לוקוס |
מס' ר"ע |
1 |
אנטיוכוס הד' |
עכו |
164-175 לפסה"נ |
116 |
102294 |
2 |
יהוחנן? |
ירושלים |
105-129 לפסה"נ? |
116 |
102289 |
3 |
קונסטנס הא' |
|
346-341 לסה"נ |
116 |
102293 |
4 |
מרציאנוס |
|
457-450 לסה"נ |
116 |
102287 |
5 |
יוסטיניאנוס הא' |
קרתגו |
אמצע המאה הו' לסה"נ |
116 |
102295 |
6 |
יוסטינוס הב' |
קונסטנטינופוליס |
569/70 לסה"נ |
116 |
102291 |
7 |
מאוריציוס |
אנטיוכיה |
591/2 לסה"נ |
116 |
102292 |
8 |
מאוריציוס |
קונסטנטינופוליס |
601/2 לסה"נ |
116 |
102288 |
9 |
הרקליוס הא' |
תסלוניקה |
614/5 לסה"נ |
116 |
102290 |
10 |
אומיי (לאחר הרפורמה) |
|
750-697 לסה"נ |
99 (פ"ש) |
102286 |
השרידים הדלים שנחשפו מדרום לתל בית דגן מתאימים לתמונת היישוב ותקופותיו כפי שהיא עולה מחפירות שנערכו בעבר ממערב לתל.