התקופה הרומית המאוחרת – בית הכנסת

בבית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת, הכולל רצפת פסיפס, נחפרו ארבעה ריבועים בחצי הצפוני של אולם התווך וכן בדיקה קטנה בדרומו של אולם התווך. אולם התווך הופרד מהסטרות בסטילובטים במזרח, בצפון ובמערב. בעונת 2015 התגלתה תעלת השוד של הסטילובט המערבי, שלימדה כי רוחב אולם התווך 5.0–5.3 מ' וכי רצפתו נמוכה כדי 0.2 מ' מהסטרות. המידות הכוללות של בית הכנסת הן 15–16 × 20 מ'. בעונת 2016 נחפרה המשכה של תעלת השוד לצפון, ונחשף קטע קטן של פסיפס הניגש אל אבן שהשתמרה באתרה מהסטילובט המערבי המקורי. נראה כי מעל הקיר המערבי של בית הכנסת נבנה הסטילובט המערבי של מבנה הציבור מימי הביניים (להלן), אם כי זה עדיין לא ודאִי.
הפסיפסים שנחשפו באולם התווך כוללים שני סָפִינים גדולים, המתארים את תיבת נוח (איור 1:1) וקריעת ים סוף (איור 2:1); שלושה ספינים קטנים שהשתמרו במקוטע (איור 3:1) מצפון לפסיפס תיבת נוח; מדליוני פסיפס שנחשפו בחלקם ובהם סמל של גלגל המזלות (איור 4:1, 5); ותמונת דיג (איור 5:1). כל הפסיפסים פונים לצופה המביט לכיוון צפון. הפסיפסים נתחמו כל אחד בנפרד במסגרת סרט פשוטה, וכולם יחדיו תחומים במסגרת רחבה שהשתמרה בחלקה בצד המערב של אולם התווך. מסגרת זו מורכבת לסירוגין מספינים מלבניים ובהם תיאורים של ציד בעלי חיים ומריבועים ובהם דגמים גאומטריים מפותלים. למרות שבצד מזרח לא השתמרה המסגרת, נראה כמעט בוודאות כי אותה מסגרת תחמה את הפסיפסים גם במזרחו של אולם התווך.
במרכזו של שטח 3000, מצפון לפסיפס תיבת נוח, נערכה בדיקה (0.7 × 0.8 מ') במקום שבו לא השתמר הפסיפס ונחשפה שכבת יסוד שלא נפגעה (5 ס"מ עובי; איור 2). שכבה זו הכילה שפת סיר בישול שזמנה למן שנת 300 לערך ועד תחילת המאה הה' לסה"נ. מתחת לשכבת יסוד זו התגלה מילוי עבה של אדמה, ובו שברי כלי חרס המתוארכים כולם לתקופה הלניסטית וכן שפה של קערת זכוכית מהתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ).
 
פסיפס תיבת נוח (2.15 × 2.86 מ'; איור 1:1) הוא הפסיפס הצפוני ביותר שמתאר תמונה מהמקרא. התמונה מחולקת למקטעים, ובהם מתוארים זוגות של בעלי חיים הפונים למרכז התמונה (איור 3). בעלי החיים מוקמו על רקע לבן חסר נוף. השתמרו חמישה מקטעים; קטעי פסיפס בחלק העליון של הספין מלמדים כי היו מקטעי נוספים שלא השתמרו. בעלי החיים שקל לזהותם בפסיפס כוללים חמורים, פילים, דובים, גמלים, נמרים, אריה ולביאה, נחשים, כבשים, שועלים ויענים. סמוך למרכז התמונה השתמר קטע יחיד מהתיבה, בשטח של שני מקטעים, הבנויה מעץ ועומדת על רגליים. מימין (מזרח) לתיבה מתואר מבנה שלו גג רעפים אדום, שהשתמר בחלקו. הקשר בין התיבה למבנה זה אינו ברור מכיוון שקטע הפסיפס המקשר ביניהם נפגע מחפירת ממגורה מאוחרת במקום.
 
פסיפס קריעת ים סוף (איור 2:1) נמצא מדרום לפסיפס תיבת נוח, ומתוארת בו תמונה יוצאת דופן של דגים הבולעים את חיילי פרעה (איור 4) ומסביבם מרכבות וסוסים הפוכים. חיילי פרעה מתוארים כמו חיילים רומיים, והמרכבות מתוארות כעגלות או קרונות עמוסות בחיילים רבים ונהג. הרקע של הפסיפס לבן, ללא כל רמז לסביבה — קרקע או ים.
 
שלושה ספינים קטנים של פסיפס (איור 3:1) נחשפו במקוטע הישר מצפון לפסיפס תיבת נוח. הספינים סדורים בשורה וכל אחד מהם תחום במסגרת סרט פשוטה. בפסיפס המזרחי השתמרו קטעים מדמות אדם וסוס. האדם מחזיק על ראשו כלי ותומך בו בידו השמאלית ואילו בידו הימנית הוא אוחז במקל רועים. בפסיפס המרכזי השתמרו שני קטעים מזר פרחים. מהפסיפס המערבי השתמרו שלושה קטעים. הקטע המזרחי כולל דמות אדם, הנושאת על ראשה כלי ואוחזת בידה מקל רועים, בדומה לדמות שבספין המזרחי. על סמך הדמיון בין שני הפסיפסים אפשר שאלה היו ספינים דמויי תליון שתחמו את פסיפס זר הפרחים. הקטע האמצעי של הפסיפס המערבי כולל חפץ לא מוגדר דמוי V, והקטע המערבי של פסיפס זה קטן וכולל רק פס אדום על רקע לבן.
 
מדליוני פסיפס ובהם סמל של גלגל המזלות. הישר מדרום לפסיפס קריעת ים סוף התגלה חלקם העליון של ארבעה מדליוני פסיפס שהשתמרו בשני קטעים (איור 4:1). במרווחים משולשים שבין המדליונים מתוארים דולפינים יחידים. קבוצת המדליונים תחומה במסגרת סרט עגולה, והמסגרת העגולה נתחמת במסגרת סרט רבועה המגדירה את גבולות הספין. על סמך מידות המדליונים וסידורם ומידות המסגרת העגולה התוחמת אותם נראה כי ספין זה כולל 12 מדליונים. בפינה הצפונית-מערבית של המסגרת הרבועה, בקטע שבין המסגרת הרבועה למסגרת העגולה (spandrel), השתמר תיאור חלקי של כנפי עוף דורס הנמתחות מעל שור שרוע.
פסיפס המדליונים נמשך לדרום מתחת למחיצת עפר וצמוד אליה בשטח הבדיקה הקטנה שנערכה בדרומו של אולם התווך (איור 5:1). בשטח זה התגלה פסיפס של מדליון, ובו תיאור של סמל המאזניים (ליברה) מגלגל המזלות ורגל אדם.
 
פסיפס של תמונת דיג. בבדיקה הקטנה שבדרום אולם התווך, צמוד לתיאור המאזניים מדרום, נחשף גם ספין פסיפס נפרד, ובו תיאור של סירת דיג (איור 5:1): דייג עומד בחרטום הסירה ופורש רשת ומאחוריו יושב המשוטאי. משמאל (מערב) לסירה מתואר חפץ מעוגל מעוטר בדגם שתי וערב, כנראה המפרש והתורן.
 
ימי הביניים – מבנה ציבור מונומנטלי
בימי הביניים (המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ) הוקם על שרידי בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת מבנה ציבור מונומנטלי, ובו נעשה שימוש חוזר בחלקים מהמבנה הקדום. מבנה ציבור זה הורחב לדרום ולמערב ורצפתו הורמה כדי 1 מ' (ר' איור 1). הסטילובטים ובסיסי האבן של בית הכנסת הורמו לגובה החדש של הרצפה.
בעונת 2016 נמשכה חשיפתם של הקיר הצפוני, הספסל הצמוד אליו, הסטילובט והסטרה בחלק הצפוני של השטח, וכן נחשף הקו של הקיר המערבי והסטילובט שנשדדו. אבני הריצוף הגדולות ואבני המפתן שנחשפו לא באתרן בעת ניקוי צמחייה בעונת 2011 במערבו של שטח 3000 היו כנראה חלק מהקיר המערבי של מבנה הציבור. מחשיפת שרידי מבנה הציבור בעונה זו עולה כי רוחבו מחוץ כ-18.3 מ', אורכו המרבי של הסטילובט הצפוני 10 מ', רוחב אולם התווך כ-8.35 מ' ורוחבן של הסטרות כ-3.6 מ'. הספסל הצמוד לקיר הצפוני נבנה לגובה שני נדבכים וטויח. אל צדו החיצוני של הקיר הצפוני של המבנה ניגשים קטעי מבנים שתפקידם אינו ברור שכן הם נמצאים ברובם מחוץ לשטח החפירה.
עונת 2016 מלמדת כי מבנה הציבור המונומנטלי נמשך עוד לדרום מעבר למרחק שהונח בעבר, אם כי טרם התברר עד לאן. בחלק הדרומי של אולם התווך שולב ברצפה הפן העליון של שתי שורות דמויות ר של אבני גזית גדולות; שורה אחת בכיוון מזרח–מערב והשנייה בכיוון צפון–דרום (ר' איור 1). שורת האבנים בכיוון מזרח–מערב תואמת פחות או יותר לקו המשוער של הקיר הדרומי של בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת. המתאר הרבוע של שתי שורות אבנים אלה ומיקומן מלמדים אולי כי הן היו חלק מבמה. עם זאת, שורת האבנים בכיוון צפון–דרום נמשכת לדרום אל מחוץ לקו הקיר הדרומי של מבנה הציבור האיתן. יש לקוות כי החפירה בעונה הבאה תבהיר את התפקיד והתיארוך של שורות אבנים אלה.
 
התקופה שלאחר ימי הביניים ושלהי התקופה העות'מאנית עד ימינו
בשטח 3000 הובחנו שלושה שלבים (1–3) לאחר שמבנה הציבור המונומנטלי יצא משימוש (מגנס ואחרים 2016א).
 
שלב 1. במבנה הציבור המונומנטלי מימי הביניים נערכו לאחר יציאתו מכלל שימוש שוד של אבני קירות וחפירה של בורות וממגורות ברצפת המבנה ומתחת לה לתוך רצפת הפסיפס של בית הכנסת מהתקופה הרומית המאוחרת. באותו זמן או מעט מאוחר יותר, נבנו מעל הצטברות אדמה שכיסתה את רצפת מבנה הציבור קירות ומתקנים מאבני שדה; הם השתמרו במקוטע ותכניתם ושימושם אינם ברורים. בהצטברות האדמה שמעל רצפת המבנה התגלו שברי כלי חרס משלהי התקופה הממלוכית או ראשית התקופה העות'מאנית (המאות הט"ו–הט"ז לסה"נ).
 
שלב 2. בשלב כלשהו במאה הי"ח או הי"ט לסה"נ נבנו טבונים רבים סמוך לשני בורות מים, האחד במורד המזרחי של השטח והאחר בחלק הדרומי של השטח. טבונים אלה היו חלק משטחים פתוחים ששימשו להכנת מזון. בכל השטח התגלו שכבות עבות של אפר הקשור לטבונים אלה.
 
שלב 3. מעל שכבות האפר נבנו בתי הכפר יאקוק של ימינו. בקצה הצפוני של שטח 3000 התגלו קטעים של מבנה בן ימינו שנחפר ברובו בעונות הקודמות. בחלק הדרומי של השטח הסתיימה חשיפתו של מבנה נרחב (יחידה I) המתוארך למן שנות העשרים של המאה הכ' ועד לשנת 1948. במבנה זה התגלו שני שלבי בנייה עיקריים, שנבדלו זה מזה בהגבהה והצרה של מבואת כניסה חצי עגולה (איור 5), שאליה הוליך כבש מסמטה בכיוון צפון–דרום.