בחתך שנוצר במהלך עבודות הפיתוח באתר (איור 1, חתך 1:1) תועדו שתי רצפות טיח זו מעל זו (L106 ,L105), הניגשות אל אבן הבולטת מן החתך שהייתה כנראה חלק מקיר שנפגע בעבודות (W201; איור 2). סמוך לרצפות ולקיר ניכרת שכבת טיט אפור במתאר מלבני (L107; איור 3), אולי שרידי מתקן או תעלת שוד. אל שכבת הטיט נגשת רצפת טיח (L108). בעת יישור החתך לוקטו במילויים שמתחת לרצפות חרסים מהמאות הט'–הי' לסה"נ.

בכל הריבועים נחפר תחילה מילוי בן זמננו, שכיסה שורה של כלונסאות שנוצקו לקראת הבנייה במקום (104–L101). במילוי זה לוקטו חרסים ושברי רעפים מן התקופה העות'מאנית וחרסים מן התקופה האסלאמית הקדומה. בריבועים 1–3 נחפרה מתחת למילוי זה הצטברות של אדמה אפורה מעורבת בפסולת סיד (L113 ,L111 ,L110). הצטברויות דומות מוכרות בחפירות נוספות ברמלה, והן מכסות שרידים קדומים.
בריבוע 1, מתחת להצטברות 113, נחשף מילוי אדמה (L115) ומתחתיו נחשפו שרידים דלים של יסוד קיר (W202), שנבנה על אדמה חומה באבני גוויל קטנות. על היסוד התגלתה אבן גזית אחת, שהשתמרה כנראה מאבני הקיר (איור 4).
בריבוע 2 מתחת להצטברות 110 נחשף מילוי (L116) ומתחתיו מילוי נוסף (L118) המגיע עד לחול טבעי.
בריבוע 3 נחפרה הצטברות 111 עד לחול טבעי. בחלק התחתון של ההצטברות, מעט מעל החול, התגלו שברים של קנקנים מטיפוס זיר, המתוארכים למאות הט'–הי' לסה"נ, ובהם בסיס המונח על גבי החול (איור 5). נראה כי במקום הונחו כמה קנקנים שנשברו במהלך השנים.
בריבוע 4 נחפרו מתחת למילוי 104 שפכי אפר בגוונים של שחור ולבן (L109; עובי 0.5 מ'); הם כיסו חלקים נרחבים מהריבוע. מתחת לשפכי האפר התגלה חלקו התחתון של מוקד (L117; איור 6), שנבנה באבני גוויל שטוחות. מתחת לשפכי האפר נחשף מילוי אדמה בהירה (L112) ומתחתיו נחשף מילוי אדמה נוסף (L114) שהונח על החול.
 
הממצא הקרמי שהתגלה בריבועי החפירה מתחת להפרעות בנות זמננו מתוארך למאה הט' עד ראשית המאה הי' לסה"נ, וכולל מגוון כלים המוכר ונפוץ ברמלה. בממצא זה בולט מיעוט החרסים המזוגגים, ונראה לכן כי הבנייה באזור זה החלה בראשית הופעת הזיגוג בתחילת התקופה העבאסית. בתחתית החפירה, בקרבת החול, התגלו כמה חרסים המתוארכים למאה הח' לסה"נ. בחפירה התגלו ארבעה מטבעות שאינם ניתנים לזיהוי.
 
ממצא הזכוכית
נטליה כצנלסון
 
התגלו 58 שברים של כלי זכוכית, ובהם 40 שברים של כלים מנופחים בהם קערות, כוסות, בקבוקים ונרות, פשוטים או מעוטרים, המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ולתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הט' לסה"נ). כלים אלה מוכרים ממכלולים אחרים ברמלה, למשל מהחפירה בשכונת בגין (הרשאה מס' 5989-A). משברי כלי הזכוכית 18 הם שברי גוף שאינם ניתנים לזיהוי, ובהם גם שברי גוף של כלים בני זמננו
(L115 ,L113). הכלים הקדומים ביותר במכלול מתוארכים למעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה האומיית, והם עשויים מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק. בכלים אלה כמות גדולה של נרות כלילה להם רגל חלולה (L101), בקבוקון שלו שפה עבה, נוטה החוצה ושטוחה (איור 7: 1), ידית זעירה, כנראה של נר מהתקופה האומיית (איור 7: 2), חלק תחתון של כוס קטנה ולה צביטות מסביב לבסיס (L103; איור 7: 3) ושבר צוואר גלילי של בקבוק מעוטר בחוטים רבים, השייך לאחד הטיפוסים הנפוצים ביותר בארץ (L111). בכלים המתוארכים למאה הח' לסה"נ זוהו כעשרה שברים של כוסות או קערות ששפתם מעוגלת באש או מקופלת ובסיסם שטוח או מעט קעור, חלקם מעוטרים בחוט צהוב-חום על קצה השפה (L113 ,L111–L109; איור 8). במכלול הזכוכית כמה כלים המתוארכים לתקופות העבאסית–הפאטימית, ובהם שפה מעוגלת של קערה גלילית מזכוכית חסרת צבע (L101), בקבוק מזכוכית ירקרקה-כחלחלה שלו שפה רחבה מקופלת הנוטה החוצה (L110), בקבוק מזכוכית ירקרקה שלו שפה מעוגלת אופקית וצוואר גלילי (L113), בקבוק חסר צבע שלו גוף דמוי פעמון ושרידי ליטוש עדין סביב הכתף (L103) ושני שברי דופן מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק מעוטרים, האחד בדגם לא ברור, אולי עיטור במלקחיים (L104), והאחר נופח לתבנית בדגם של עיגול גדול בולט (L113).
 
בחפירת מילוי 112 התגלה פריט צור (איור 9), כנראה חוד עָמוּק שבור בשני קצותיו. גחונו של הפריט עוצב בשברור לחץ מלא; השברור הוא בלחץ רוחבי שטוח. הגב לעומת זאת, משוברר בלחץ מתכנס ברכס המרכזי של הפריט ומוגבל לבסיסו. פריטים כאלה שכיחים בתקופות הניאוליתית הקדם קרמית ג' והניאוליתית הקרמית הקדומה (התרבות הירמוכית ואף קודם לה).