בחודשים דצמבר 2005 עד אוקטובר 2006 נערכו חפירות הצלה בארבעה רחובות במתחם שוק הפשפשים ביפו (הרשאה מס' 4675-A; נ"צ — רי"ח 21230-8/62707-12, רי"י 16230-8/12707-12), לקראת פיתוח. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון עיריית תל אביב-יפו, נוהלו על ידי י' ארבל, בסיוע ל' ראוכברגר ומ' כהן (ניהול שטחים), ר' חיים ור' עסיס (סיוע בניהול שטחים), ש' יעקב-ג'ם וא' בכר (מנהלה), ו' אסמן וו' פירסקי (מדידות ושרטוט), צ' שגיב (צילום), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), ק' רפאל (מעבדת מתכות), פ' גנדלמן (עיבוד כלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), ר' קול (נומיסמטיקה), מ' שדה (עצמות בעלי חיים) וג' פינקלשטיין (ידיות רודיות). כן סייעו בייעוץ מ' פיילשטוקר, צ' שחם ממוזיאון יפו וי' דריי.
החפירות נערכו בחלקו הדרומי של מתחם שוק הפשפשים, ברחובות רבי נחמן, רבי חנינה, רבי פנחס ורבי תנחום (איור 1). חפירות אלה הן שלב נוסף בפרוייקט שכלל חפירות ברחובות השוק שבהם אותרו בבדיקות מקדימות שרידים קדומים (ר' חדשות ארכיאולוגיות 118). מגבלות במרחב החפירות ובעומקן מנעו חשיפת מכלולים שלמים ולרוב גם ירידה עד לסלע האם. פעולות סלילה ובנייה בימי המנדט הבריטי גרמו נזקים בשטחי החפירה. בחפירות נחשפו שרידי בנייה, מתקנים, חציבות, קברים, דרך וחומה. הממצאים מתוארכים לתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.
טבלה 1. שיכוב ראשוני
שכבה |
תקופה |
שרידים |
I |
המנדט הבריטי |
בורות פסולת ובורות ספיגה |
II |
העות'מאנית |
באר, דרך סלולה, תעלות מים |
III |
הממלוכית |
קברים |
IV |
הצלבנית |
חומה ומבני מגורים |
V |
האסלאמית הקדומה |
קירות אחדים, ריכוזי פסולת, חרסים פזורים |
VI |
הביזנטית |
מבנה תעשייתי, קירות אחדים |
VII |
הרומית |
קברים |
VIII |
ההלניסטית |
מבני מגורים |
IX |
הפרסית |
|
X |
הברזל |
שרידי מבנה מטויח (מאגר מים?), חרסים |
XI |
הברונזה המאוחרת |
חרסים אחדים (התגלו במכלולים קרמיים מאוחרים ברחוב ר' פנחס) |
טבלה 2. השכבות שנחשפו בחפירות השונות
רחוב/שכבה |
I |
II |
III |
IV |
V |
VI |
VII |
VIII |
IX |
X |
XI |
רבי נחמן |
|
|
+ |
+ |
+ |
+ |
|
|
|
|
|
רבי חנינה |
+ |
+ |
|
|
+ |
+ |
|
+ |
+ |
|
|
רבי פנחס |
|
+ |
+ |
+ |
+ |
+ |
+ |
+ |
+ |
+ |
|
רבי תנחום |
|
+ |
+ |
+ |
|
|
|
|
|
|
|
רחוב רבי נחמן
החפירה נערכה בקטע שבין רחוב עמיעד לרחוב רבי פנחס. עומק החפירה הוגבל ל-1.5 מ'. לאורך הרחוב התגלו שבעה קברי שוחה מוסלמיים בציר מזרח-מערב. הקברים נמצאים סנטימטרים אחדים מעל רצפות מהתקופה הצלבנית (שכבה IV; להלן), ולכן סביר לתארכם לתקופה הממלוכית או לתחילת התקופה העות'מאנית (שכבה III; המאות הי"ד-הט"ז לסה"נ). במהלך תקופה זו לא היה האתר מיושב.
בחלקו הצפוני של השטח נחשפו שרידי בנייה דלים, ששויכו לשני שלבי משנה בשכבה IV (המאות הי"ב-הי"ג לסה"נ). לשלב המאוחר שויכו רצפות של עפר מהודק, קטעי קירות, שברי טיח פזורים ומתקנים פשוטים. לשלב הקדום שויכו קטע קיר שנבנה באבני כורכר מסותתות ופינה של שני קירות, שנבנו באבני גוויל (איור 2); נראה כי אלה הם בסיסי קירות. לשלב הקדום שייכת גם אבן מסותתת גדולה, התחומה ברצפת אבנים. נראה כי האבן שימשה בסיס לעמוד. ביתר חלקי שטח החפירה התגלו רצפות משכבה IV. באמצע הרחוב התגלו קטעים של רצפת טיח מוצקה, ואילו בדרומו של הרחוב התגלו רצפות עשויות עפר מהודק.
מתחת לרצפות שכבה IV התגלה ממצא קרמי, המתוארך ברובו לתקופות הביזנטית (שכבה VI) והאסלאמית הקדומה (שכבה V) ולימי הביניים ובמקצתו לתקופה ההלניסטית. לצד החתך בריבוע הצפוני ביותר התגלה קטע מקיר, שנבנה באבנים מסותתות, ונראה כי הוא קדום לשרידים מהתקופה הצלבנית (שכבה IV).
רחוב רבי חנינה
החפירה נערכה בקטע שבין רחוב רבי אדא לרחוב רבי פנחס. השכבות העליונות ניזוקו קשות מבנייה וסלילה בימי המנדט הבריטי. השתמרו שרידים ששויכו לשכבות
VIII , VI-V ,II ,I ו-IX.
שכבה I. במרכז הרחוב נחשפו שלושה בורות שמתארם אינו סדור ודופנותיהם מדופנות בסיד; התגלתה בהם בעיקר פסולת ברזל. הבורות גרמו נזק רב לשרידי המבנה התעשייתי משכבות V-VI (להלן).
שכבה II. בפינה הדרומית-מערבית של הרחוב נחשפה באר מן התקופה העות'מאנית, המדופנת באבני גיר מסותתות (איור 3). הממצא הקרמי בבאר כולל מקטרות וחרסים אפורים מטיפוס עזה המתוארכים לתקופה העות'מאנית. בימי המנדט הבריטי נבנו מעל הבאר מבנים.
שכבות V-VI. במרכז הרחוב, סמוך למפלס בן זמננו, נחשף חלקו הדרומי-מזרחי של מבנה תעשייתי גדול. הקיר החיצוני של המבנה רחב (כ-0.8 מ') ובנוי משני פנים של אבני כורכר מהוקצעות, מלוכדות בטיח, ובתווך אבני שדה ועפר. במבנה התגלו ששה אגנים מטוייחים (0.7 × 1.0 מ' בממוצע; איור 4). ארבעה מהם סדורים בשורה. האגן החמישי, ממזרח להם, התחבר בצינור לאגף המערבי של המבנה שלא נחשף. מעל אגן זה השתמר חלק מקמרון אבן. האגן השישי, הדרומי ביותר, טרפזי וחלקו הרוס. האגנים מטויחים כולם בטיח ורוד בהיר שמשולבים בו חרסים. ייתכן שבמבנה, המרוחק יחסית ממרכז העיר, התקיימה תעשייה לצביעת בדים או לבורסקאות. אי אפשר לתארך את המבנה באופן מדויק בשל חוסר ממצא, אך על סמך עדויות מחפירות אחרות בסביבה על פעילות תעשייתית בתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, אפשר לתארכו לתקופות אלה.
שכבה VIII. במרכז הרחוב ובצפונו התגלו חלקי חדרים, השייכים כנראה למבני מגורים. קירות החדרים נבנו באבני כורכר והושתתו ישירות על הסלע או בתעלות יסוד רדודות שנחצבו בסלע (איור 5). על רצפות החדרים התגלו לבנים מפוררות, המלמדות שהנדבכים הגבוהים בקירות היו בנויים בלבנים. הממצא הקרמי מתוארך לסוף התקופה הפרסית ולתחילת התקופה ההלניסטית (ימי שלטון בית תלמי; המאות הה'-הג' לפסה"נ), והוא כולל כלי אגירה והגשה מגוונים, נרות שלמים וידיות שעליהן חותמות. חלק מהכלים יובאו מאיי יוון, מקפריסין וממצרים. ממצאי החפירה חשובים, שכן עד כה התגלה במתחם השוק רק ממצא מועט מבורות בדיקה אחדים.
שכבה IX. התגלה חלק ממבנה גדול המושתת על סלע הכורכר והשתמר היטב. נחשפו הקיר החיצוני המערבי (6.3 מ' אורך) של המבנה, וחלקים מהקירות הדרומי והצפוני (כ-3.5 מ' אורך כל אחד) שהמשכם קבור מתחת מבנים בני זמננו (איור 6). קירות המבנה נבנו באבני שדה מלוכדות בטיח וטויחו מפנים. המבנה שימש כנראה כמאגר מים או לתעשייה כלשהי. הממצא הקרמי במבנה היה חתום מתחת לשכבה VIII, והוא מתוארך לשלב מאוחר בתקופת הברזל או לשלב המעבר מתקופת הברזל לתקופה הפרסית (המאות הז'-הו' לפסה"נ).
רחוב רבי פנחס
שכבה II. במרכז הרחוב ובמערבו, סמוך למפלס רחוב בן זמננו, נחשפה דרך סלולה מעפר מהודק מעורב בסיד. את הדרך חוצות שלוש תעלות מים מטויחות ומקורות באבן. מתחת לדרך נחשפו חרסים ורעפי מארסיי המתארכים את הדרך למחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ. נראה שתחילת הדרך בשער שנפרץ בחומת העיר בשנת 1869 (ר' קרק, 2003, יפו, צמיחתה של עיר 1917-1799, עמ' 27).
שכבה III. בחלק המזרחי של הרחוב התגלו כמה קברי שוחה מוסלמיים רדודים בציר מזרח-מערב. הקברים לא נחפרו, אך על פי שיכובם וסגנונם ועל פי חרסים שלוקטו סמוך להם סביר לתארכם לתקופה הממלוכית או לתחילת התקופה העות'מאנית.
שכבה IV. בקצה המזרחי של הרחוב נחשף קטע מהחומה המזרחית של העיר מהתקופה הצלבנית (איור 7). נחשף מסד החומה (2.5 מ' רוחב, 2.7 מ' גובה), הבולט מקיר החומה המושתת עליו. קיר החומה נבנה מפן חיצוני של אבני כורכר מסותתות ומפן פנימי של אבני גוויל גדולות מעורבות בעפר וטיח. הקיר השתמר לגובה שני נדבכים. מתחת מפלס המסד התגלו חרסים מהתקופות ההלניסטית והרומית. ניתן לשער כי המשכה של החומה משתלב עם שרידי שער מהתקופה הצלבנית שהתגלה בעבר במרחק של כ-16 מ' מצפון לחפירה, בקצהו המזרחי של רחוב עולי ציון.
שכבות V-VI. נחשפו שני קטעי קירות ממבנים שונים שהשתמרותם דלה וכן ריכוזי פסולת הכוללים כמויות גדולות של חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
שכבה VII. בחלק המזרחי של הרחוב התגלו שלושה קברי שוחה, שמפלסם עמוק מזה של הקברים המוסלמיים בשכבה III וכיוונם שונה. קברים אלה לא נחפרו, אך הם תוארכו לתקופה הרומית הקדומה (ואולי גם ההלניסטית) על סמך הממצא הקרמי בשכבה. בקצה המערבי של הרחוב התגלה קבר ארגז יחיד, שנבנה היטב וקורה באבני כורכר מסותתות (איור 8). הקבר התגלה פרוץ וכנראה גם שדוד. חלק מאבני הכיסוי של הקבר התגלו מוטלות סמוך לקבר. הקבר לא נחפר, אך על סמך בנייתו ומפלסו והשוואתם לקברים דומים שנחשפו בחפירות במתחם גנור הסמוך (ר' חדשות ארכיאולוגיות קח:70-69) נראה שיש לתארכו לתקופה הרומית. בין אבני הכיסוי המוטלות בקרבת הקבר התגלו חרסים המתארכים כנראה את זמן שדידת הקבר לתקופה הממלוכית.
שכבה VIII. במרכז הרחוב, קרוב לפינת רחוב רבי חנינה, נחשפו שרידי מבנים, מתקנים ורצפות עפר מהודק — כנראה חלק ממכלול מגורים מהתקופה ההלניסטית. רוב הקירות פורקו בימי הביניים, אך ניכרות היטב תעלות השוד שלהם (איור 9). רצפות העפר שנחשפו בשכבה הושתתו על קרקע טבעית.
בבדיקות מתחת לרצפות שכבה VIII התגלו שברי כלי חרס משלב המעבר בין תקופת הברזל לתקופה הפרסית (שכבות IX-X).
רחוב רבי תנחום
בצפונו של הרחוב, בעומק 1.5–2.0 מ' מתחת למפלס בן זמננו, נחשפו שרידים של שני חדרים, השייכים לאותו מבנה מגורים (שכבה IV; איור 10). בשרידים הובחנו שני שלבי בנייה לפחות. הקירות נבנו באבני כורכר מסותתות. באחד הקירות שולבה דלת אבן רבועה שמקורה במערת קבורה יהודית, כפי שמעידה מנורה החרותה במרכז הדלת. עוד נחשף בשרידי החדרים אגן אבן גדול, שלו שתי ידיות ושני מרזבים ושימושו אינו ברור. הממצא הקרמי מתוארך למאות הי"ב-הי"ג לסה"נ, וכולל כלי אגירה והגשה, שרבים מהם מזוגגים. חלק מהכלים מיובאים מאירופה וממצרים. בממצא גם ראשי חצים ומטבעות המתוארכים לאותה תקופה. בקצה הצפוני של הרחוב התגלה קבר שוחה מוסלמי מהתקופה הממלוכית או מתחילת התקופה העות'מאנית.
תוצאות החפירות בדרום מתחם השוק תואמות באופן כללי את התוצאות מהחפירות ביתר חלקי המתחם, ותרומתן העיקרית בהוספת מידע על אופיו של חלק זה של העיר בתקופות השונות. כמו כן, החפירות תרמו רבות להבנת תהליכי התפתחות עירונית וההשפעות עליהם. התקבל חיזוק נוסף להנחה שבתקופות שונות היתה ביפו מעין עיר תחתית, בזמן שהתל שמר על מעמדו כמרכז העירוני. כך היה המצב בחלקה הראשון של התקופה ההלניסטית, בתקופה הביזנטית, בה התקיימה בעיר התחתית פעילות תעשייתית, ובתקופה הצלבנית, שבמהלכה בוצר השטח לראשונה. בתקופות אחרות שימש השטח לחקלאות או לקבורה. השרידים והממצאים מהחפירות תומכים במידע ממקורות היסטוריים באשר לתמורות שחלו בעיר לאורך התקופות. המתחם העירוני מתפשט לשטחים שממזרח לתל יפו בתקופות של יציבות פוליטית ופריחה כלכלית, גם אם קצרות מועד. נטישת העיר התחתית והשימוש בשטח לקבורה ארעו בתקופות פחות יציבות, למשל בזמן המאבקים בין הסלווקים לחשמונאים ובזמן מרידות היהודים ברומא, או בעיתות של שפל חברתי וכלכלי בארץ, למשל בתקופה הממלוכית ובתחילת התקופה העות'מאנית.