בחודשים ינואר–פברואר 2014 נערכה חפירת הצלה בבית צפפה בירושלים (הרשאה מס' 7033-A; נ"צ 21845-50/62808-110; איור 1), במסגרת סלילת כביש. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון מוריה – החברה לפיתוח ירושלים, נוהלה על ידי א' נגר (צילום) בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות ושרטוט).
שטח החפירה נמצא במדרון צפוני של שלוחה המשתרעת מערבה. נחפרה רצועת שטח צרה (כ-20 מ' אורך, 3.5 מ' רוחב; איורים 2–4) ונחשפו חמישה קברי שוחה חצובים שחציבתם לא הושלמה. הקברים, שנפגעו בחלקם הצפוני מכלים מכניים בעבודות עפר לסלילת הכביש, הם חלק משדה קבורה המשתרע מזרחה, שתועד ונחפר בעבר (קלונר תשס"א:31, אתר 44; זיסו ומויאל תשנ"ז; הרשאות מס' A-7187 ,A-6704) ותוארך על סמך הממצאים למאות הג'–הד' לסה"נ.
בקרבת מקום נחפרו בעבר בור מים שחציבתו לא הושלמה ומתקנים חצובים (הרשאות מס' A-6704 ,A-6413), מערת מגורים חצובה (הרשאה מס' 6413-
A), ומחצבה ומתקן חצוב (
אגא 2009). נסקרו בור המים ומערות קבורה המתוארכות לימי הבית השני (
קלונר תשס"א:31–32, אתרים 43, 44) ושרידים באחוזת מוסא עלמי, בהם בורות מים, מתקנים חצובים, מערת קולומבריום ומקווה טהרה (
קלונר תשס"א:49, אתר 87;
עמית 161:
1994–162).
חמשת קברי השוחה חצובים בסלע גיר רך (L504–L500; טבלה 1; איורים 5–7); ארבעה מהם (L503–L500) נחצבו בציר צפון-מזרח–דרום-מערב ואילו קבר 504 נחצב בציר מזרח–מערב. הקברים לא היו חתומים ונתגלו ללא לוחות כיסוי, עומקם רדוד וניכר שחציבתם לא הושלמה. בקצה הדרומי-מערבי של קבר 503 נחצבה מדרגה רדודה. הממצא בקברים מועט ובו חרסים אחדים שחוקים (לא צוירו) המתוארכים לתקופות הברזל 2 והביזנטית, שנסחפו אל הקברים מהמילוי שמעליהם.
טבלה 1. מידות קברי השוחה
מס' לוקוס
|
מידות
|
500
|
0.73–0.80 מ' אורך חשיפה,0.45–0.49 מ' רוחב, 0.11–0.13 מ' עומק
|
501
|
2.15 מ' אורך, 0.50–0.54 מ' רוחב, 0.15–0.24 מ' עומק
|
502
|
2.5 מ' אורך חשיפה, 0.66–0.70 מ' רוחב, 0.29–0.40 מ' עומק
|
503
|
השוחה – 1.5 מ' אורך חשיפה, 0.42–0.50 מ' רוחב, 0.40–0.54 מ' עומק,
מדרגת הסלע –0.4 מ' אורך, 0.27–0.42 מ' רוחב, 0.05–0.11 מ' עומק
|
504
|
1.23–1.62 מ' אורך, 0.78–0.89 מ' רוחב, 0.10–0.34 מ' עומק
|
על סמך תכניתם של הקברים וקרבתם לשדה קבורה שנחשף בעבר במזרח נראה כי הם המשכו של שדה הקבורה מערבה. חשיפת הקברים מעידה על תפרוסת שדה הקבורה וגודלו; גבולותיו הסופיים טרם נתגלו. על סמך הממצאים שנחשפו בקברים בחפירה אחרת (הרשאה מס' 7187-A) מתוארך שדה הקבורה לתקופה הרומית המאוחרת.
זיסו ב' ומויאל ח' תשנ"ז. ירושלים, בית צפאפא (מערב). חדשות ארכיאולוגיות קו:142–143.
עמית ד' 1994. מקוואות טהרה בהר חברון – נקודות ציון לשחזור היישוב היהודי בימי בית שני. בתוך ז"ח ארליך וי' אשל, עורכים. מחקרי יהודה ושומרון: דברי הכנס השלישי, תשנ"ג-1993. קדומים. עמ' 157–189.
קלונר ע' תשס"א. סקר ירושלים, האזור הדרומי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.