בשטח A נחפר כבשן סיד (4.5 מ' קוטר; קלונר ע' תשס"א סקר ירושלים צפון-מזרח, אתר 51) שחלקו התחתון נחצב בסלע לעומק 2 מ' (איורים 2, 3). לכבשן מנהרת רוח חצובה בחלקה התחתון, מקורה בלוחות אבן במגוון גדלים, המגיעה מדרום-מזרח (6 מ' אורך; 0.5 מ' רוחב, 0.55 מ' גובה בצדה החיצוני; 0.2 מ' רוחב, 0.3 גובה בצדה הפנימי). פתח יציאה קטן מפתח הכניסה אפשר משב לבערת הכבשן. לצד הכבשן נמצאו ערמות אפר מניקויו. תיארוך פחמן 14 קבעה את פעילות הכבשן לשנים 1800–1930 (64.3% ודאות).

 

בשטח B נחפרו גת וקיר טרסה. הגת (איורים 4, 5) נחצבה במשטח סלע במדרון המזרחי של ערוץ הנחל. משטח הדריכה (2.4 × 2.6 מ'), בור השיקוע (0.4 × 0.9 מ', 0.4 מ' עומק) ובור האיגום (0.65 × 1.10 מ', 1.1 מ' עומק) טויחו בטיח לבן. משטח הדריכה חובר לבור השיקוע בתעלה פתוחה ולבור האיגום בנקב (8 ס"מ קוטר). בדופן הדרומית-מזרחית של הגת נמצאה מגרעת חצובה (0.3 × 0.4 מ') לעיגון הקורה. בפינות הדרומית והמזרחית של בורות השיקוע והאיגום נמצאו שקעים חצובים (0.2-0.1 מ' עומק). לא נמצא ממצא מתארך למעט הטיח בחלקים התחתונים של בור השיקוע, בור האיגום ומשטח הדריכה, שעל פי צבעו ודמיונו לטיח מהתקופה החשמונאית, ניתן אולי לתארך את הגת לתקופה זו. 30 מ' דרומית-מערבית לגת נסקרו ונחפרו קיר טרסה וגדר מקבילה (6 מ' אורך; איור 6), ללא חרסים.

 

בשטח C נחשפו שלוש חציבות מלבניות (איור 7) וספלול (איור 8). ייעודן של החציבות (לוקוסים 15–17, 1.60-0.55 מ' עומק) אינו ברור, ייתכן שאלו בדיקות מקדימות למחצבה שנפסלה בשל פריכות הסלע. לצד הספלול (לוקוס 14), 30 מ' דרומית לחציבות נמצא משטח קטן (0.75 × 0.90 מ') ורדוד, ששימש אולי בודדה או גת קטנה.

  

בשטח D נוקו בור וחציבות (איור 9), שלצדם משטח סלע רחב (25 × 30 מ') ובו שקעים טבעיים. אל הבור (3.5 מ' עומק) נאספו מי הנגר ממשטח הסלע בתעלה חצובה (4-2 ס"מ עומק; 5.5 מ' אורך); הוא משמש כיום את רועי האזור להשקיית צאן. לצד הבור נמצאו שקתות עשויות אבן. בניקויו לא נמצא כל ממצא מתארך.
כ-40 מ' צפונית לבור נסקרה גת (איור 10; קלונר ע' תשס"א סקר ירושלים האזור הצפון-מזרחי אתר 67) שלה משטח דריכה חצוב (2.6 × 2.6 מ'; 0.65 מ' עומק) שבדופנו הדרומית-מזרחית נחצבו גומות ובור איגום (0.90 × 0.95 מ').