השיפוץ, במבנה מן המאה הכ', כלל הסרת רצפות באחד מחדרי המבנה והנמכת מפלס הרצפות שבו עד למפלס סלע האם (איור 2). במהלך הסרת הרצפות והנמכת המפלס נתגלו חרסים ועצמות ונחשף מפלס סלע האם של גבעת עיר דוד המשתפל ממערב למזרח. הסלע נחשף רק בחלקו המערבי של החדר. תחת הרצפות נחשפו יסודות המבנה ושכבת אבנים שנתמכה במילוי אדמה המגיע עד לפני הסלע. בתוך מילוי האדמה נמצאו חרסים מעטים ופסולת מודרנית רבה. השרידים הם חד-תקופתיים, מן השלב שבו הוקם המבנה במאה הכ'.
על פני הסלע, המשתפלים ממערב למזרח, לא נמצאו סימני חציבה או פעילות אנושית כלשהי. בשטח E שממזרח למבנה נראה מצוק הסלע, ונראה כי מאזור המבנה מתחילה ירידת פני השטח אל מצוק הסלע (איורים 3–5).
יסודות המבנה, שהושתתו על הסלע והותאמו למפלסו, בנויים אבני גוויל ועבים יותר מקירות המבנה. בין האבנים הונח מילוי אדמה (איורים 4–6). במילוי תחת הרצפות המודרניות שכבת אבנים בינוניות ואדמה שהכילה מעט חרסים ועצמות ופסולת מודרנית רבה שבה כלי מתכת מודרניים, שככל הנראה שימשו לחפירות באזור, שברי זכוכית וכלי פלסטיק. המילוי (כ-2 ס"מ עובי במערב, 1.5 מ' במזרח, בהתאמה לשיפוע הסלע), שניגש אל היסודות והגיע עד לפני הסלע, הונח כנראה לצורך בניית רצפת המבנה. בצפון-מערב המבנה הונחו הרצפות הישר על פני הסלע (ר' איורים 3, 6).

אי אפשר לקבוע אם יסודות המבנה שייכים למבנה קדום יותר כיוון שבמילוי תחת רצפות המבנה, שהגיע עד למפלס סלע האם, פסולת מודרנית רבה. בתצלומי אוויר מתחילת המאה הכ' לא נראה המבנה בשטח; הוא הוקם ככל הנראה במהלך המאה הכ'.