בחפירה נתגלו שרידי דרך מהתקופה הרומית (המאה הב' לסה"נ), שנתחמה בשול בצדה המזרחי (איור 2). קיר שול הדרך (W10, אורך חשיפה 38 מ', רוחב 1.3 מ'; איור 4) בנוי גוויל מאבני בזלת, חלקן מהוקצעות, בציר צפון–דרום ושרד לגובה שני נדבכים (0.4 מ'). לא נמצאו סימנים לחומר מלכד בין האבנים. הקיר שימש שול מזרחי של הדרך הרומית והוא מתוארך לתקופה הרומית התיכונה (המאה הב' לסה"נ) על סמך הממצא הקרמי שנאסף מצדו המערבי (L20 ,L14).

חלקו הדרומי של הקיר בנוי על מאגר מים מלבני מסיבי מהתקופה הרומית הקדומה (4.9 × 9.4 מ'; איור 3) שיצא משימוש. קירות מאגר המים (1.3 מ' רוחב, כ-1.4 מ' גובה השתמרות) בנויים בניית גוויל מאבני בזלת המלוכדות בטיט. בצדם הפנימי שרידי טיח. המאגר מתוארך לתקופה הרומית הקדומה על סמך ממצא כלי החרס הדל שנמצא על רצפתו (L21 ,L17).
 
בקצה הצפוני של החפירה, ממערב לקיר שול הדרך, נפתח שטח חפירה (× 2 מ') ונחשפו בו קטע ריצוף של הדרך (L22) שהייתה מרוצפת בלוחות שטוחים של אבני בזלת, מכוסים בשכבת חצץ דק מאוד (איור 5). נראה כי זהו קטע מהדרך הראשית שחיברה בין טבריה לבית שאן בתקופה הרומית.
 
שרידי הדרך והמאגר שנחשפו, וכן חשיפת הגשר בצומת המושבה כנרת בתוואי דומה מחזקים את ההשערה כי אלו שרידי הדרך האימפריאלית שחיברה בין סקיתופוליס לטבריה בתקופה הרומית.