התקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ). בריבוע הצפוני

(A5; איור 2) נחשפו קיר (W113) ורצפה הניגשת אליו (לוקוס 108). הקיר נבנה באבני גוויל בינוניות, שהונחו על מפלס אדמה (לוקוס 122), והשתמר לגובה 1.2 מ'. מתחת לרצפה התגלה מילוי אדמה (0.2 מ' עובי), ובו כמות גדולה של חרסים; נראה שהמילוי הונח במקום לצורך פילוס השטח. החרסים במילוי הם בעיקר שברים של קנקנים ואמפורות, וזמנם המאוחר ביותר הוא המאה הא' לסה"נ. ראויים לציון שברים של אמפורות מאזור קמפניה שבאיטליה (איור 3: 15, 16). על בסיס של אחת האמפורות התגלתה טביעת חותם של השם הלטיני HERACL (איורים 4, 5). הטביעה מתוארכת לסוף המאה הא' לפסה"נ ועד אמצע המאה הא' לסה"נ, ומקורה בלאטיום שבמרכז איטליה. עוד בחרסים מהמילוי שברים מעטים של כלי טרה סיגילטה, ובהם קערה שמקורה בפרגמון (איור 3: 2), וכן שברי כלים מקומיים, ובהם קדרה (איור 3: 1), קנקנים (איור 3: 11-3) ופכים (איור 3: 14-12).

 
התקופה הביזנטית (המאות הו'–הז' לסה"נ). בשני הריבועים הדרומיים (C1 ,A1; איור 2) נחשפו ארבעה שלבים מהתקופה הביזנטית. לשלב הראשון מיוחסת גת (ריבוע A1, ובה משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן גס (לוקוס 126) ובור שיקוע מדורג (לוקוס 128). ממערב למשטח הדריכה היה בנוי קיר,  שנשדד כולו בשלב השלישי של המכלול. בשלב השני חולק משטח הדריכה של הגת באמצעות קיר (W124), שנבנה מאבני גוויל קטנות ובינוניות. הקיר שהיה בנוי ממערב למשטח הדריכה המשיך לשמש גם בשלב זה. לשלב השלישי שייך קיר (W115), שנבנה צמוד לקיר השדוד במקביל לו, ואולי אף מאבניו השדודות. הנדבך התחתון של קיר 115 גבוה אך במעט מגובה רצפת הפסיפס של השלבים הקודמים בגת. בריבוע C1 התגלתה פינה דרומית-מערבית של רצפת פסיפס לבן (לוקוס 120), התחומה ממערב בקיר (W123) מטויח בטיח לבן-אפור. ייתכן כי בשלב השלישי הועתקה הגת מהשלבים הראשונים למערב, וכי פינת רצפה 120 היא חלק ממשטח הדריכה של הגת, התחום ממזרח בקיר 115; אפשר גם שרצפה 120 היא חלק מבור האיגום של הגת, ואז אולי קיר 115 שייך לשלב הרביעי. לשלב הרביעי מיוחסים קיר (W114) ורצפה של חלוקי נחל (לוקוס 111), שנחשפו צמוד לחתך הדרומי של ריבוע C1. קיר 114 חותך את רצפה 120 מהשלב הקודם. עוד מיוחס לשלב הרביעי חלקו המזרחי של אגן עגול, שנחשף צמוד לחתך המערבי של ריבוע 1C, והוא שימש כמתקן עבודה כלשהו (1.2 מ' קוטר, 0.8 מ' גובה; חלקו הפנימי לא נחפר). הממצא הקרמי מארבעת השלבים אחיד, והוא מתוארך למאות הו'-הז' לסה"נ. הממצא כולל כלי בישול (איור 6: 1, 2), קנקנים, בהם בולטים קנקני שק (איור 6: 10-3), קנקן שלו צוואר גבוה (איור 6: 11) וכלי אנטיליה (איור 6: 12).
 
בריבועים G6 ,A7 התגלו בורות שקוטרם גדול מגודל הריבוע ובהם חרסים, רובם שברים של קנקנים ואמפורות מהתקופה הרומית הקדומה. מקצת החרסים מתוארכים לתקופות שונות: הכלקוליתית, הברונזה התיכונה 2ב' (קערות איור 7: 1, 2), הברזל (קדרה — איור 7: 3), הפרסית (מורטריה וקנקנים — איור 7: 6-4), המאה הב' לסה"נ (קנקן ואמפורה איור 7: 7, 8) והמאות הג'-הד' לסה"נ (כלי אנטיליה — איור 7: 9). עוד התגלה בבור בריבוע G6 מטבע מימי אגריפס הא' (42-41 לסה"נ; ר"ע 108952). על פני השטח, מחוץ לשטח הריבועים, נמצא מטבע המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה (ר"ע 108953).