שטח A (איור 2) ממוקם באזור של דיונות חול שמתחתן אדמת חרסית כהה קשה. השרידים הקדומים, שהשתמרותם דלה, נתגלו בשכבת החרסית, שהתכסתה בדיונות. השרידים הם מפלסים של אבני כורכר, כנראה מפולת של קירות מבנים הרוסים (L130 ,L127 ,L125 ,L120 ,L113 ,L111–L108 ,L105 ,L101 ,L100), וכן בור חפור בחול (L121). נמצאו חרסים וכלי אבן, המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה, בהם קערות (איור 1:3, 2), קערה מטיפוס טרה סיגילטה (איור 3:3), סירי בישול (איור 4:3–8), נר הרודיאני (איור 9:3), קנקנים (איור 1:4–5), פך טרה סיגילטה (איור 6:4) וספלי אבן גיר (איור 7:4, 8). עוד נמצאו מסמרים (איור 5), שברים של כלי שחיקה (לא צוירו) ומטבעות (ביכובסקי, להלן).

מן השרידים ניכר שבאתר התחולל הרס מוחלט. עם זאת, הממצא הקשור למגורים מעיד על יישוב יהודי מימי הבית השני בקרבת מקום.
 
בשטח B, כ-300 מ' ממזרח לשטח A, נחשף מפלס שהכיל אבני כורכר קטנות אחדות וחרסים בודדים שחוקים, בני זמנם של החרסים בשטח A.
 
בשטח C (איור 6), כ-400 מ' מצפון-מזרח לשטח B, בסביבה שעובדה חקלאית, האדמה חרסיתית, כהה וקשה, כמו בשטחים A ו-B, אך ללא כיסוי הדיונות. נחשף יסוד קיר (W313; איורים 6, 7), בנוי מאבני כורכר קטנות, שהשתמרותו גרועה. כן תועדו שרידי מפולות (L310 ,L307; איור 8) של אבני גזית (0.2 × 0.4 מ' בממוצע) ופיסות טיח. נמצאו חרסים אחדים של קנקנים המתוארכים לתקופה הביזנטית (לא צוירו).
 
מטבעות
גבריאלה ביכובסקי
 
נמצאו שישה מטבעות ברונזה, כולם זוהו. המטבע הקדום ביותר הוא פרוטה של אגריפס הא' מירושלים אשר נטבע בשנת 41/42 לסה"נ (ר"ע 162920). מטבע אחר הוא של הנציב ביהודה פסטוס, בזמן שלטונו של הקיסר נרון (ר"ע 162918). שלושה מהמטבעות הם רומיים פרובינקיאליים: מטבע של הממשל של דומיטיאנוס בקיסריה משנת 83 לסה"נ (ר"ע 162915); מטבע של טריאנוס מהעיר טבריה, שנת 99/100 לסה"נ (ר"ע 162919) ומטבע של הדריאנוס מהעיר בוסטרה בעבר הירדן (ר"ע 162916). המטבע המאוחר ביותר הוא פלס מהתקופה האיובית מהמאה הי"ג לסה"נ (ר"ע 162917).
 
זוהי החפירה הראשונה באתר ט'הראת אל-ח'ראב. חשיבות החפירה היא בממצא הקטן משטח A, המעיד על נוכחות יהודית מהתקופה הרומית הקדומה. כמו כן ניכרת פעילות תעשייתית כלשהי בשטח C בתקופה הביזנטית. הנוכחות היהודית בסביבת יבנה בתקופה הרומית הקדומה המשיכה גם לתקופה הביזנטית (Fischer and Taxel 2008:29); עם זאת, ייתכן שגידול האוכלוסיות הנוצרית והשומרונית ביבנה בתקופה זודחק את היהודים ליישובים בסביבה, דוגמת יבנה ים (Fischer and Taxel 2007:230–231).הממצא הדל ומצב ההשתמרות הבעייתי מקשה על הניתוח, אך ייתכן שהייתה נוכחות יהודית באתרים שעל הדרך בין יבנה ליישובי דרום מישור החוף בתקופות הנידונות.