בחפירה (50 × 50 מ') נחשפו שבעה מבנים ומתקנים. בדרום-מזרח השטח נחשפה מלכודת נמרים (L117 ,L107). לתשתית המלכודת נבנתה מדרגת שדה, שהכילה אדמת לס מהודקת (L117), תחומה בקיר תמך מעוגל (W56). על השטח המדורג נבנה תא לכידה (1.3 × 0.6 מ') סגור משלושה כיוונים: הפן הצפוני עגול ופתח התא פונה דרומה (איורים 3, 4). דופנות תא הלכידה בנויות אבנים גדולות עשויות סלע גיר קשה, הגדולה שבהן (0.90 × 0.65 × 0.35 מ') שימשה חלק מהפן המערבי (57W). התא קורה בלוחות אבן עבים (0.4 × 0.3 מ', 1.2 מ' אורך). לבניית המלכודת נעשה שימוש באבני גוויל מקומיות, אם כי נראה שחלק מאבני הדיפון והקירוי של תא הלכידה הוקצעו מעט.

מצפון למלכודת נחפרו שלושה מתקנים עגולים (L112 ,L109 ,L103), קוטרם הפנימי אחיד (1.1 מ'); הם נבנו אבנים מגיר קשה בגודל בינוני (0.3–0.4 מ' רוחב). בכל מתקן אבן גדולה, ייתכן ששימשה אומנת תמך לקירוי (איור 5).
במערב שטח החפירה נחשף מבנה רבוע (L115 ,L106; כ-4.5 × 4.5 מ'). את הדופן המערבית חותך מתקן עגול (L105). קירות המבנה מקוטעים ונשתמרו בחלקם (איור 6).
נחשפו שני קירות שדה (W53 ,W52) דומים באופן בנייתם – נדבך אחד של אבני גוויל מסלע גיר מקומי – והשתמרו אך בחלקם. קיר 52 השתמר לאורך שני מטרים בלבד. קיר 53 מקוטע, אך שרידיו מעידים כי אורכו היה 10 מ' לפחות (איור 7).
מחתכים שנעשו בדופנות שלושת המתקנים העגולים, המבנה הרבוע המערבי וקירות השדה עולה כי הם הושתתו על שכבת אדמת לס דקה, צבורה על שכבת חוואר לבנה מתצורת הלשון.
לא נמצא ממצא מתארך, ועם זאת, תיארוכם של דגימות סדימנטים שנלקחו בחפירות מלכודות נמרים בבקעת עובדה, ונבדקו בבדיקות כימיות בשיטת OSL, קודם לאלף הרביעי לפסה"נ. לפיכך ייחסו את ראשית בנייתן של מלכודות הנמרים בנגב ובמדבר יהודה לתקופת הברונזה הקדומה ואפשר אף לתקופה הכלקוליתית (Porat et al. 2013).