בחודשים מאי–יוני 2014 נערכה חפירת הצלה סמוך ליישוב אשלים (הרשאה מס' 7124-A; נ"צ 169366-927/542715-931), לקראת הקמת חווה סולרית. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת שיכון ובינוי, נוהלה על ידי י' ורדי (צילום שטח וסטודיו), בסיוע מ' פסטרנק וא' ירושביץ (ניהול שטחים), י' אלעמור (מנהלה), א' שמואלי (בטיחות), מ' קאהן (מדידות), ש' גל (GPS ו-GIS), מ' בירקנפלד (GIS), י' רסקין ור' בוקמן (גיאומורפולוגיה), ד' פריזם (מיקרומורפולוגיה), ע' ברזילי (ייעוץ), א' בוארטו (תיארוך רדיומטרי), י' מילבסקי, א' זיו-נר, ד' ייגורוב, ע' נוב, ע' בן ישי, ט' אבולעפיה, ת' גרסר ופ' ספיבק.
נפתחו שמונה שטחי חפירה (H–A; איור 1, טבלה 1) באזור מישורי במזרח חולות שונרה (306 מ' מעל פני הים), מדרום למפגש הנחלים בשור ובאר חיל, והתגלו בהם פריטי צור מכמה תרבויות מהתקופה האפיפליאוליתית וכן שרידים של אגם עונתי קדום. האתר התגלה בסקר שנערך באזור בעבר, ונחשף בו שטח (כ-90 דונם; חימי ולנדר 2011: אתר 113) ובו ריכוזי צור סמוך לשדות נטושים של היישוב אשלים. החפירה החלה במרכז השטח, במקום שבו זוהו פריטי צור בצפיפות רבה (שטח A). שטחי החפירה הנוספים נפתחו כאשר זוהו ריכוזי צור נוספים. בכל שטחי החפירה נפרשה רשת ריבועים (1 × 1 מ' כל אחד) ונאספו פריטי צור מפני השטח. בחפירה שנערכה (0.05–0.10 מ' עומק) נופתה האדמה בנפה שלה רשת צפופה (1 מ"מ). כן נחפרו ריבועי בדיקה (0.5–1.0 מ' עומק) כדי לחפש ממצא ולדגום את הקרקע במטרה להפיק תאריכים בשיטת OSL. בכל השטחים התברר שהאתרים הם חד-שכבתיים על פני השטח.
טבלה 1. שטחי החפירה
שטח
|
גודל השטח (מ"ר)
|
תרבות
|
ממצא נפוץ
|
A
|
668
|
נטופית מאוחרת
|
סהרונים שלהם גב זקוף, נקרים מיקרוליתיים
|
B
|
192
|
נטופית
|
להבים שלהם גב משוברר, להבי מגל, נקרים מיקרוליתיים
|
C
|
32
|
ממצא מעורב
|
כלים מיקרוליתיים, כלי אד הוק, קרמיקה
|
D
|
32
|
ממצא מעורב
|
כלים מיקרוליתיים
|
E
|
64
|
נטופית קדומה
(לפי תיארוך 14C)
|
קליפות של ביצי יען
|
F
|
145
|
נטופית מאוחרת
|
סהרונים שלהם גב זקוף, בור ובו פסולת סיתות
|
G1
|
100
|
חריפאית
|
חודי חריף, סהרונים קטנים
|
G2
|
32
|
כבארית גיאומטרית
|
כלים מיקרוליתיים גיאומטריים
|
G3
|
96
|
חריפאית
|
חודי חריף, סהרונים קטנים
|
H
|
88
|
חריפאית
|
חודי חריף, סהרונים קטנים
|
שטח A. התגלו פריטים מצור קלצדון אדום שזמנם התרבות הנטופית המאוחרת, ובהם פסולת סיתות, הכוללת גרעיני להבונים ולהבונים, נקרים מיקרוליתיים (איור 1:2–3) וסהרונים שלהם גב משוברר זקוף (איור 4:2–7). כן התגלו שני סהרוני חילוואן (סהרונים שגבם שוברר שברור דו-פני) מהתרבות הנטופית הקדומה; ייתכן שמקורם בשטח B הסמוך (להלן). עוד התגלו מקבות צור עגולות (איור 3), אבנים שרופות ומעט חרוזי דנטליום (איור 4).
שטח B. התגלו פריטים מצור חום בהיר או חום מעורב באפור, הפזורים בדלילות, ובהם פסולת סיתות הכוללת להבים ולהבונים, נקרים מיקרוליתיים ולהבים שלהם גב משוברר זקוף הנושאים לעתים ברק שימוש (איור 2:5–5), אולי להבי מגל. להבים אלה הם הכלים הנפוצים ביותר בשטח זה. כן התגלו להבי מגל שחורפתם שחוקה ומעוגלת וברק השימוש שהם נושאים אינו אחיד. ללהבים שלהם גב משוברר זקוף וללהבי המגל אין קטימות וחורפתם אינה מעוצבת בשברור, ונראה שהם מהתקופה האפיפליאוליתית. נוסף עליהם, נחשפו שלושה סהרוני חילוואן (איור 1:5) מהתרבות הנטופית הקדומה, חיזוק להשערת תיארוכם של הלהבים. עם זאת, סהרוני החילוואן הופקו מצור קלצדון אדום שאינו אופייני לשטח B.
שטחים C ו-D. על שיפוע מתון של גבעה, שניזוקה בפעילות צה"ל, התגלו פריטי צור מכמה תקופות, ובהם מגרד לווחי, סהרונים מצור אפור שלהם גב זקוף ולהבונים מצור חום שלהם גב משוברר. לצד המגרד נחשף בסיס קנקן מהתקופה הכלקוליתית או מתקופת הברונזה הקדומה (איור 6).
שטח E. נחשף פיזור גדול (יותר מ-100 מ"ר) של שברי קליפות של ביצי יען (איור 7). נלקחו שתי דגימות של קליפות לתיארוך רדיומטרי במכון ויצמן, ותוצאותיו לאחר כיול של שתי סטיות תקן הן: 14,850–14,190 ו-14,530–14,100 שנים לפני זמננו – התרבות הנטופית הקדומה. לא ברור עדיין אם זהו קן נטוש או איסוף מכוון של ביצי יען. בשטח פזורים מעט פריטי צור, בהם נפוצים סהרונים שלהם גב זקוף הדומים לאלה שהתגלו בשטח A.
שטח F. נחשף בור ובו עשרות פריטים של פסולת סיתות (איור 8). בקרבת הבור התגלה שבר גרעין. על פני השטח התגלו פריטים שהופקו מצור שונה מזה שהתגלה בבור, ובהם פסולת סיתות, סהרונים שלהם גב זקוף וכלים נוספים מזמן התרבות הנטופית המאוחרת.
שטח G. במדרון מתון במפנה הצפוני של גבעה צרה ומאורכת התגלו שלושה ריכוזי צור (G3–G1). בריכוזים G1 ו-G3 התגלו חודי חריף וסהרונים קטנים מהתרבות החריפאית (איור 9) וכן פסולת סיתות, הכוללת להבונים וגרעיני להבונים (איור 10), אבן שחיקה וחרוז דנטליום גדול ורחב (איור 11). בריכוז G2 התגלו כמה כלים מהתרבות הכבארית הגיאומטרית, ובהם כלים מיקרוליתיים גיאומטריים כגון מלבנים וטרפזים (איור 1:12–5), מגרדים (איור 6:12, 8) ומקדח (איור 7:12). בחתך שנחפר במורד הגבעה התגלה סיר נחושת מודרני שנקבר בקרקע, פתחו פונה מטה (איור 13). בתעלה שנחפרה (להלן) התגלו עלי מאבן גיר (איור 14) ומקבת מאבן.
במדרון הגבעה, מצפון לריכוז G1 נחפרה תעלה (0.5–3.5 מ' עומק) בכלי מכני לצורך מחקר גיאומורפולוגי. בחתך התעלה ובתעלות בדיקה נוספות שנחפרו נחשפו שכבות של חרסית המלמדות שבעבר ניקוו במקום מים. נראה שאפיק נחל בשור נחסם בדיונה נודדת ונוצר אגם עונתי.
שטח H. למרגלות הגבעה שבה נחפר שטח G נחשפו חודי חריף וסהרונים זעירים (9–12 מ"מ אורך) מהתרבות החריפאית, גרעיני להבונים, להבונים, חלוק מחורץ בשני צדיו (איור 15), ריכוז של אבני גיר שרופות, שהיו אולי חלק ממוקד, וחרוזי דנטליום. ריכוז הפריטים בשטח זה נחשף לקראת תום החפירה ועל כן לא נאסף במלואו.
בחפירה התגלו פריטי צור משלהי התקופה האפיפליאוליתית, מהתרבויות הנטופית המאוחרת והחריפאית, ובהם בעיקר כלים מיקרוליתיים שנועדו לציד. נראה כי הכלים סותתו במקום שכן בכל השטחים, למעט שטח
E, התגלתה פסולת סיתות מכל שלבי הסיתות. חומר הגלם הובא ממחשופי צור ברכס ירוחם הסמוך. ממיפוי שרידי האגם עולה שריכוזי הצור שהתגלו ממוקמים בשוליו. נראה שהפעילות סביב האגם התרחשה לאחר עונת החורף, כשבאגם ניקוו מים שתמכו בצמחייה סביב ומשכו בעלי חיים. סביבה זו משכה אליה חבורות של ציידים-לקטים. הקשר בין אגמים עונתיים במדבר ומחנות של ציידים-לקטים נחקר בעבר (
Goring-Morris and Goldberg 1990; Roskin et al. 2014). אתר נוסף של התרבות הנטופית המאוחרת המלמד על קשר זה התגלה לאחרונה בנחל סכר (
Barzilai et al. 2015).
Barzilai O., Agha N., Ashkenazi H., Birkenfeld M., Boaretto E., Porat N., Spivak P. and Roskin J. 2015. The Natufian Site of Nahal Sekher VI: The 2009 Excavation Season. JIPS 45:97–130.
Goring-Morris A.N. 1987. At the Edge: Terminal Pleistocene Hunter-Gatherers in the Negev and Sinai (British Archaeological Reports 361). Oxford.
Goring-Morris A.N. and Goldberg P. 1990. Late Quaternary Dune Incursions in the Southern Levent: Archaeology, Chronology and Palaeoenvironment. Quaternary International 5:115–137.
Rosen S.A. 1990. Excavation at Givat Hayil 33: An Epipaleolithic Site in the Western Negev. JIPS 23:60–79.
Rosen S.A. and Kolska-Horwitz L. 2005. Givat Hayil 35: A Stratified Epipaleolithic Site in the Western Negev. JIPS 35:201–228.
Roskin J., Katra I., Agha N., Goring-Morris A.N. and Porat N. 2014. Rapid Anthropogenic Response to Short-Term Aeolian-Fluvial Palaeoenvironment Changes during the Late Pleistocene-Holocene Transition in the Northern Negev Desert, Israel. Quaternary Science Reviews 99:176–192.