שטח  A(איור 2)

במחשוף סלע נארי קשה התגלתה מחצבה קטנה (L100; נ"צ 223420/632641; איורים 3, 4), ובה דופנות סלע אנכיות בצדדים הצפוני, המזרחי והמערבי. במחצבה ניכרות תעלות ניתוק של כמה אבנים מלבניות גדולות.
במרחק של 50 מ' מדרום למחצבה נחשף בור מים דמויפעמון(L103; נ"צ 223406/632582; 7.2 מ' עומק; איור 5), שנחצב בסלע קירטון וטויח בטיח ורדרד ובו חרסים כתושים. פתח הבור סגלגל (1 מ' קוטר) ומתרחב כלפי מטה. מסביב לצוואר הבור נבנה קיר היקפי משני פנים של אבנים (W109; קוטר 2.1 מ', רוחב 0.55 מ'). חלקו התחתון של הבור לא נחפר מחשש להתמוטטות. צמוד לחלק הדרומי-מערבי של הבור נבנתה בריכת שיקוע רבועה לסינון המים (L106; מידות 0.8 × 0.8 מ', 0.7 מ' עומק); רק חלקה השתמר. הבריכה נתחמה בקיר שנבנה משני פנים של אבנים (W110); הדופן הפנימית טויחה בטיח ורדרד ובו חרסים כתושים ומעליו טיח אפור. בדופן הצפונית של הבריכה הותקנה תעלה מלבנית (0.25 × 0.29 מ'), המתחברת אל צוואר הבור. בימינו יצקו מעל פתח הבור מסגרת בטון שבה הותקן מכסה ברזל ומסביב לבור — רצפת בטון (L112). סמוך לבור התגלו שברים של שני עמודים מאבן גיר קשה, ששימשו בשימוש משני במבנה מהתקופה העות'מאנית שעמד בקרבת מקום ונהרס בימינו בעת הקמת שכונה. הטיח שנחשף בבור דומה בגוון ובהרכב לטיח במתקנים מהתקופה הביזנטית, ועל כן ייתכן שהבור נחצב בתקופה זו. לדברי תושבים במקום הבור שימש עד לאחרונה. מצפון-מזרח לבור התגלה בור מים דומה, המשמש כיום מקווה טהרה של ישיבת בית אורות.
 
שטח B (איור 6)
שכבה 4. התגלתה מערכת קבורה חצובה (איורים 7, 8). החפירה הופסקה בשל דרישת משרד הדתות, ולכן חשיפת המערכת לא הושלמה. המערכת נחצבה בסלע קירטון רך ולכן חציבתה אינה מדוייקת. מן המערכת התגלו שלושה חדרי קבורה מלבניים (1–3), שנחצבו במפלסים שונים ותקרתם נהרסה. בחדרים נחשפו שרידים של עצמות וחרסים בלבד, ולכן נראה שהמערכת נשדדה. חדרים 1 ו-2 נחפרו רק בחלקם המערבי, ואילו חלקם המזרחי נמצא במתחם הכנסייה.
חדרים 1 ו-3 (L222, L211; איור 9) הם מתחם חצוב אחד (כ-2.5 × 6.0 מ'), שנחצב בציר מזרח–מערב ומחולק לשניים בסלע שסותת בחלקו. בצד הדרומי של החדרים נחצבו שני כוכי קבורה מוארכים (L224 ,L221; מידות 0.5 × 2.0 מ', 0.5 מ' גובה בממוצע), ובפינה הצפונית-מערבית של חדר 3 נחצב כוך נוסף (L223; מידות 0.6 × 2.2 מ', 0.3 מ' גובה). בדופן הסלע הדרומית של חדר 1 נחצב פתח צר (0.5 מ' רוחב) המוביל לחדר 2 (L205; איורים 10, 11). חדר 2 נחצב בציר צפון–דרום ומפלסו נמוך מזה של שני החדרים האחרים. ייתכן שהוא נחצב מאוחר לחדרים 1 ו-3, ובעת חציבתו נפרץ פתח שחיבר בין החדרים. במרכז החדר נחצב בור עמידה (2.2 מ' אורך, 1.5 מ' רוחב חשיפה). בפינה הדרומית-מערבית של החדר נחצבו שני כוכי קבורה קטנים לליקוט עצמות (L225 ,L218; מידות 0.5 × 0.5–0.6 מ', כ-0.5 מ' גובה). בהצטברות אדמה בחדרים 1 ו-3 ובכוך 221 התגלו מעט חרסים מהתקופה הרומית הקדומה, ובהם קערות הגשה (איור 1:12, 2), סיר בישול (איור 3:12), פך בישול (איור 4:12), קנקן (איור 5:12) ונר (איור 7:12). כלים דומים יוצרו בבית היוצר שנחשף בבנייני האומה בשכבות VII ו-VI, המיוחסות לתקופה הרומית הקדומה (Levi, forthcoming); כלי הבישול דומים לכלים משכבות VIII, המתוארכות למן סוף המאה הא' לסה"נ ועד למחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ (Rosenthal-Heginbottom, forthcoming).
 
שכבה 3. בתוך בור העמידה של חדר 2 נחשפו שני קירות אבן (W219 ,W212; איור 13, ר' גם איורים 10, 11). הם נבנו על קרקעית הסלע של החדר, צמוד לדפנות הצפונית והמערבית. אל הקירות ניגשת רצפה מגיר כתוש (L216), המושתתת על מילוי פסולת חציבה (L217). הקירות והמילוי סתמו את כוכי הקבורה שבחדר. בתשתית קיר 212 (L215) ובמילוי פסולת החציבה נחשפו חרסים מעטים מהתקופה הרומית הקדומה, וכן שבר של אמפורה המאוחרת לשנת 70 לסה"נ (איור 6:12). האמפורה יוצרה, קרוב לוודאי, בבית היוצר שנחשף בבנייני האומה בשכבות IIIV (ר' Rosenthal-Heginbottom, forthcoming).
 
שכבה 2. בשטח בור העמידה של חדר 2, על שרידי הבנייה משכבה 3, נבנתה בריכת מים (איורים 14–16, ר' גם איורים 10, 11), התחומה בקיר 212, הממשיך לשמש משכבה 3, ובשני קירות נוספים (W209 ,W207). הקירות טויחו בטיח אפור כהה. רצפת הבריכה עשויה מטיח אפור (L206), והיא הושתתה על מילויים של פסולת חציבה (L207) ואבני שדה (L214). במילויים 207 ו-214 ובאדמה שהצטברה מעל לבריכה התגלו כלי שולחן מהתקופה הממלוכית (המאות הי"ד–הט"ו לסה"נ), ובהם קערת הגשה מזוגגת בחום-ירוק (איור 1:17), קערות הגשה (איור 2:17–4), פך מסננת (איור 5:17) ופך מזוגג בחום-ירוק (איור 6:17).
 
שכבה 1. מעל שרידי הבריכה משכבה 2 נחשף קיר יסוד רחב (W210; איורים 18, 19); הוא נמשך אל חדר 1 של מערכת הקבורה. בקיר שולבה קשת מקלה (W208). הקיר הושתת על מילויים של פסולת חציבה ואשפה (L227 ,L226), ובהם התגלו חרסים המתוארכים למן ימי הבית השני ועד לימינו. כן, התגלה במילוי כדור של תותח (להלן). ייתכן שהקיר תחם את החצר המערבית של כנסיית וירי גלילאי, שהוקמה בשנת 1894.
 
מדרום-מזרח למערכת הקבורה, מתחת לקיר המערבי של מתחם הכנסייה, נחשפה מחצבה קטנה בסלע נארי (L201; איורים 20, 21). ניכרים סימני ניתוק של כמה אבנים מלבניות.
 
כדור תותח
אלכסנדר גליק
 
התגלה כדור מטיפוס solid round shot בקוטר 75 מ"מ, שאינו מסומן (איור 22). הכדור שייך לתותח 3 פאונד, תותח קל, ששימש בארץ בתקופה העות'מאנית ביחידות שדה, בתותחנים במצודות, ביחידות הרים ובצי. הקוטר הגדול של הכדור מתאים לתקן ייצור צרפתי או רוסי, מדינות שבהן הפאונד כבד. צרפת הייתה ספקית נשק של האימפריה העות'מאנית וייתכן שהתותח סופק על ידה, או שהוא נלקח שלל מלחמה מהרוסים. תותחי 3 פאונד שימשו במסעו של נפוליאון למזרח התיכון (Chartrand 2003:35), וכן תועדו על ידי צבאו ברשימות השלל שנלקח ממצודות עות'מאניות בארץ (שניים מעזה ושבעה מיפו; Jonquiere 1899:685). מכאן אפשר להסיק שהתותח היה נפוץ במצודות העות'מאניות בארץ. הכדור גדול לתותח okka 1 וקטן לתותח okka 1.5 שיוצרו באימפריה העות'מאנית (Agoston 2005:245–246).
 
הממצא העיקרי בחפירה הוא מערכת קבורה, שהייתה כנראה חלק מהנקרופוליס של ירושלים בימי הבית השני. המערכת גדולה במידותיה, אך פשוטה בחציבתה. אפשר לשער כי הכוכים המוארכים שבחדרים 1 ו-3 שימשו לקבורה ראשונית, ואילו הכוכים הקטנים שבחדר 2 שימשו לליקוט עצמות. ייתכן שחדר 2 נחצב דור או כמה דורות אחרי החדרים האחרים. מערכות דומות שימשו בירושלים בעיקר למן המאה הא' לפסה"נ ועד לחורבן העיר בשנת 70 לסה"נ. הממצא הקרמי במערכת מלמד שהיא שימשה מהמאה הא' לסה"נ ועד לשנת 70 לסה"נ. החרסים שנחשפו בשכבה 3, המתוארכים לימי הבית השני ולמאה הב' לסה"נ, מלמדים שחדר 2 יצא מכלל שימוש לאחר שנת 70 לסה"נ.