שלהי התקופה ההלניסטית (סוף המאה הב'–המאה הא' לפסה"נ)

שטח D (איורים 2, 3). נחשפה בריכה דמוית פרסה (כ-2.5 מ' רוחב, 0.55 מ' עומק), שנבנתה לתוך אדמת חמרה. חלקה הדרומי של הבריכה נפגע בעבודה של כלי מכני במקום. דופנות הבריכה נבנו באבני גוויל בינוניות וקטנות מבזלת, ורק הפן הפנימי שלהן סודר בקפידה (1.25 מ' גובה השתמרות). רצפת הבריכה נבנתה מאבנים קטנות, שהונחו על מילוי של אבנים גדולות מבזלת, שנתחם בחלק התחתון של דופנות הבריכה. דופנות הבריכה ורצפתה טויחו בשלוש שכבות של טיח אפור בהיר אטום למים. בפינה הצפונית-מזרחית של הבריכה עולה הטיח על החלק העליון של הדופן, ואפשר שהיה שם מדף פנימי או מדרגה שהוליכה אל תוך הבריכה. בתוך הבריכה התגלו מפולות של אבנים וטיח מהדופנות, אדמת סחף, ובה עצמות בקר, צאן וחזיר, ושברי כלי חרס מהמאות הב'–הא' לפסה"נ. ממצא כלי החרס מתוך הבריכה כולל בין היתר סיר בישול (איור 1:4), קנקנים (איור 2:4–4) ופכית, שלה זרבובית ומסננת, המחופה בחלקה העליון מפנים ומחוץ בצבע אדום (איור 5:4).
 
התקופות הרומית והביזנטית (המאות הב'–הו' לסה"נ)
שטח A (איורים 5, 6). נחשף קיר (W17), שנבנה בכיוון מזרח–מערב מפן של אבנים מסותתות מבזלת בשימוש משני; צמוד לפן זה מצפון ובין האבנים המסותתות הונחו אבני גוויל קטנות מבזלת. הקיר הושתת על אדמת חמרה והשתמר לגובה נדבך אחד. ממערב לקיר נחשפה בנייה של אבני גוויל בינוניות וקטנות מבזלת, מגיר ומטרוורטין, שהושתתה על אדמת חמרה; נראה כי היא ניגשת אל קיר 17. סביר להניח שהיא שימשה תשתית או יסוד של קירות שלא השתמרו. בין קיר 17 לבניית אבני הגוויל, בצד המערבי של הקיר, התגלה מילוי של אדמה חומה, אבנים קטנות וחלוקי טרוורטין. מדרום לקיר נחשפה אדמת סחף, ובה חלוקים רבים של טרוורטין, המעידים על זרימת מים במקום. במזרח השטח נחשפו התחלה של בנייה בכיוון צפון–דרום, ומפולת של אבנים. בשטח התגלו שברי כלי החרס קטנים ושחוקים, המתוארכים לאמצע התקופה הרומית ולתקופה הביזנטית (הם לא צוירו).
 
שטח B (איורים 7–9). נחשפו שני קירות (W4 ,W3) ניצבים זה לזה, שנבנו מאבני בזלת וגיר במגוון מידות, רובן אבני גוויל ומקצתן אבנים מהוקצעות. הקירות הושתתו על אדמת חמרה והשתמרו לגובה שני נדבכים. קיר 3 נפגע בחלקו הדרומי כתוצאה מהעבודות באתר טרם החפירה. קיר 4 נמשך למערב אל מחוץ לשטח החפירה. ממזרח לקירות אלה נחשפו שרידים דלים ומקוטעים של קיר נוסף (W5), הניגש אל קיר 3 מדרום-מזרח. קיר 5 נבנה מאבני גוויל בינוניות וקטנות מבזלת והשתמר לגובה נדבך אחד. הוא הושתת על אדמת חמרה שמעורבים בה חרסים, ומפלסו גבוה יותר מזה של הקירות האחרים. מצפון-מזרח לקיר 5 נחשפו אבני בזלת אחדות, ונראה שהן חלק מקיר שלא השתמר. מצפון לקיר 4 נחשפה אבן בזלת גדולה, מהוקצעת, הניגשת אל הקיר; היא הושתתה על אבני גוויל קטנות מבזלת ומגיר, שהונחו על אדמת חמרה ובה חרסים. נראה כי אבן זו היא חלק מקיר. מפלס האבן גבוה מזה של קיר 4. בכל שטח הריבוע התגלה מפלס חיים של אדמה בצבע אפור כהה. החרסים שהתגלו בשטח B קטנים מאוד ומתוארכים למן אמצע התקופה הרומית ועד לסוף התקופה הביזנטית (הם לא צוירו).
 
שטח C (איור 10). נחשפו בדלי קירות ומפולות של אבנים, ובהן אבנים מסותתות ואבני גוויל מבזלת ומגיר. בין האבנים נתגלו אבן שכב של רחיים ושבר קטן של עמוד מאבן גיר קשה. שטח C נפגע מכל צדיו כתוצאה מעבודות של כלי מכני. החפירה בשטח לא הסתיימה מפאת קוצר בזמן.
 
הבריכה מן התקופה ההלניסטית קשורה כנראה לפעילות חקלאית כלשהי, שכן היא נמצאת מחוץ לתחומי העיר ובסביבתה לא התגלו שרידים נוספים. ייתכן שהיא חלק מחווה חקלאית שטרם נחשפה, ששכנה סמוך לעיר ניסה-סקיתופוליס מהתקופה ההלניסטית. שרידי הבנייה מן התקופות הרומית והביזנטית קשורים כנראה למבנים ומתקנים חקלאיים, המלמדים על פעילות חקלאית ענפה במקום בתקופות אלה. אפשר להניח שהבנייה בשטח A היא תשתית של מתקן הקשור במים, ואילו הקירות הניצבים בשטח B היו שייכים למבנה חקלאי, שנבנה באמצע התקופה הרומית והורחב לצפון ולמזרח בתקופה הביזנטית. הממצאים בחפירה מוסיפים נדבך חשוב להכרת העורף החקלאי של העיר ניסה-סקיתופוליס בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית.