ריבוע A1. מתחת לשכבת פני השטח נמצאו ריכוזי אבנים שסימנו קברים נוספים, חלקם הופרעו בעת העתיקה וחלקם נותרו שלמים. הקבר השלם ביותר (L1005; מידות 0.9x2.5 מ'; איור 3) בנוי בציר מזרח–מערב, מכוסה בכמה לוחות אבן (0.4–0.8 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב) ובאבנים קטנות.

 
ריבוע A2. מתחת לשכבת פני השטח נתגלו חמישה קברים שאפשר לשחזר את מתארם:
1. קבר ארגז (L1003; מידות 0.8×1.7 מ') ללא לוחות כיסוי, בנוי בציר צפון-מערב–דרום-מזרח;
2. קבר ארגז (L1006; מידות 0.8×1.0 מ'), מכוסה, בנוי בציר צפון–דרום;
3. קבר ארגז קטן (L1009; מידות 0.30×0.55 מ'), בנוי בציר מזרח–מערב, ובתוכו גולגולת שעליה הונחה אבן קטנה, עצמות צלע ספורות ועצם רגל אחת;
4. קבר ארגז (L1001; מידות 0.5×1.0 מ'), בנוי בציר מזרח–מערב ובתוכו שרידי שלד וגולגולת של פרט צעיר בהשתמרות גרועה;
5. קבר ארגז (L1015; מידות 0.5×1.5 מ'), בנוי בציר מזרח–מערב, מכוסה בשש אבנים מלבניות מסותתות בגסות.
מלבד קברים אלה התגלו שרידי קברים נוספים שהופרעו במידה רבה ואי אפשר לשחזר את מתארם, למשל שורת אבנים (L1016) בציר מזרח–מערב.
 
ריבוע A3. מתחת לפני השטח נתגלו שישה קברים:
1. קבר ארגז (L1004; מידות 0.5×2.0 מ'), בנוי בציר מזרח–מערב, מכוסה בשורת אבני שדה;
2. קבר ארגז (L1007; מידות 0.5×2.7 מ'; איור 4), בנוי בציר מזרח–מערב, מכוסה בלוחות אבן מסותתים מלבניים המונחים זה לצד זה;
3. קבר ארגז (L1008; מידות 0.5×1.4 מ') מכוסה באבנים קטנות, בנוי בציר מזרח–מערב;
4. קבר ארגז (L1014; מידות 0.5×2.1 מ') מכוסה בתשעה בלוקים מודרניים, בנוי בציר מזרח–מערב;
5. קבר ארגז (L1017; מידות 0.5×0.9 מ'; איור 5), בנוי בציר מזרח–מערב, מכוסה באי-אחידות בארבע אבנים גדולות;
6. קבר (L1018; מידות 0.5×1.0 מ') שרק חלקו נחשף צמוד לפינה הדרומית של הריבוע, נראה כגל אבנים לא סדור בציר מזרח–מערב.
 
מכלול כלי החרס שנמצא באתר אופייני לסוף התקופה הביזנטית ולתחילת התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ). במכלול נמצאו קערות (איור 6), סירי בישול, קנקנים, פכים (איור 7) ופקקים (איור 8). 
בקערות שפת קערה עשויה טין חום בהיר מפולם היטב ומעוטרת בצבע שחור (איור 1:6; עתיקות 67:30–78); שני בסיסים של קערות-ספל העשויים טין בהיר (איור 2:6, 3); וקערה עם שפה מעוגלת נוטה פנימה העשויה טין חום-ורדרד (איור 4:6) ומתוארכת לתחילת התקופה האסלאמית (Tushingham A .D. 1985. Excavations in the Armenian Garden on the Western Hill. In Tushingham A.D. Excavations in Jerusalem 1961-1967 I. Toronto. Pp. 2–155 .Fig 35:2, 4); קערה מטיפוס LRC (איור 5:6), המתוארך למאות הו'–הז' לסה"נ (Hayes J.W. 1972. Late Roman Pottery. London. Pp. 329–338. Form 3. Fig 68), וכן קערות (איור 6:6–9) ובסיס קערה (איור 10:6) העשויים כולם מחומר אחד ושכיחות ממחצית המאה הז' ועד אמצע המאה הח' לסה"נ (Magness J. 1993. Jerusalem Ceramic Chronology: Circa 200–800 C.E. Sheffield. P. 201; Tushingham 1985: Fig 34:30).
בסירי הבישול שני שברים עשויים מטין חום כהה (איור 1:7, 2), וכן מכסה סיר בישול (איור 3:7) שכמותו התגלו באתרים רבים מהתקופה האסלאמית הקדומה (עתיקות 67:30–78, איור 9:9). בפכים שבר עם שפה משולשת וצילוע קל בבסיס הצוואר, עשוי מטין חום אדמדם וליבה אפורה (איור 4:7), ושבר פך עם רכס מאורך על השפה וצילוע על הצוואר עשוי מטין חום כתום (איור 5:7).
בקנקנים שלושה קנקני שק: קנקן עם צוואר גבוה ומגרעת בבסיס השפה (איור 6:7) שיש לו מקבילות מהתקופה הביזנטית ומראשית התקופה האסלאמית (Nevo Y. 1991. Pagans and Herders. A Re-examination of the Negev Runoff Cultivation Systems in the Byzantine and Early Arab Periods. Jerusalem. Pl. 5:1–3); קנקן עם שפה מעובה וטין בצבע כתום (איור 7:7) מתקופה זו (Magness 1993: p. 231, Form 7:1); וקנקן עם עיטור גלי על השפה (איור 8:7). כמו כן יש לציין שלושה חרסים מעוגלים בשיוף (איור 8), ככל הנראה פקקים.
 
השטח שבו נערכה החפירה היה שדה קבורה למן התקופה הכלקוליתית ועד לתקופה המודרנית, ושימש את תושבי היישוב שהשתרע על הגבעות שמצפון-מערב לו (Atiqot 38:1–49). חלק אחר של בית הקברות נחשף בחפירות סמוכות (חדשות ארכיאולוגיות 98:109–99). בחפירה נאספו שברי כלי חרס, שברי כלי זכוכית אחדים ומעט כלי צור, מאדמת המילוי של הקברים ומן השטחים שביניהם. אף אחד מן הכלים לא היה שלם ולא היה ניתן לריפוי, כנראה עדות לכך ששדה הקבורה נחפר לתוך שכבות יישוב קדומות או סמוך להן. רוב כלי החרס שנתגלו מתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ולראשית התקופה האסלאמית, ומכאן שהקברים מאוחרים לתאריך זה. על פי הבלוקים המודרניים שכיסו על קבר 1014 נמשכה הקבורה עד לתקופה המודרנית. כיוון רוב הקברים מזרח–מערב, והם מתוארכים למן ראשית התקופה האסלאמית הקדומה ועד לתקופה המודרנית, ולכן סביר שאלה קברים מוסלמיים. ריבוי הקברים וצפיפותם הרבה נובעים ככל הנראה מהקרבה למסגד אימאם עלי אשר על פי עדויות היסטוריות נבנה במאה הי"ב לסה"נ וייתכן שגם קבר חשוב שהיה בסביבה הגביר את הרצון להיקבר באזור זה.