הובחנו שני שלבי בנייה, שניהם מהתקופה האסלאמית הקדומה.

שלב 2 (השלב הקדום)
בריבוע A1 נחשף תשליל קיר (W15) שנשדד – קטע קטן של אבני שדה קטנות שכנראה ליכדו את נדבך היסוד, מושתת לתוך החול הסטרילי.
בריבועים A7–A5 נחשפו קטעי קירות: (W17; מידות 2.0×0.4 מ') הוא כנראה נדבך יסוד, בנוי אבנים גדולות, חלקן מסותתות.
בריבוע A6 השתמר קיר (W11; אורך 2.3 מ') לגובה שני נדבכים, בנוי אבני גזית (0.35×0.40 מ'), מסותת רק בפן החיצוני. אל הקיר ניגשת ממזרח רצפת טיח לבנבנה (L147) שנחשפה לאחר פירוק השלב המאוחר (איור 3).
ממערב לקיר 11 נחשפה פינת קירות (W21 ,W20) שאליה ניגשת רצפת טיח (L121). הקירות בנויים אבנים מסותתות בגודל בינוני והם מושתתים לתוך החול הטבעי כפי שאופייני לבניית נדבכי יסוד.
בריבוע A7 נחשפו שתי תעלות שוד של קירות (W14 ,W13) שאליהם ניגשת רצפת טיח
(L122) שהשתמרותה גרועה. הקירות נמשכים מעבר לגבולות החפירה. על פי זווית הבנייה הקירות הם חלק ממבנה מסיבי שקירותיו נשדדו (איור 4).
בריבוע A10 השתמר קיר (W18) בגובה נדבך אחד, בנוי אבנים מסותתות ומושתת לתוך החול הטבעי.
בריבוע A20 נחשפה אומנה מסיבית (0.9×0.9 מ'; 1.6 מ' גובה השתמרות, 5 נדבכים), בנויה מאבני גזית בשני גדלים (0.5×0.3 מ', 0.40×0.25 מ'), מושתתת הישר לתוך החול הסטרילי (איור 5). למרגלות האומנה ממערב (L328) נחשף מפלס מפולת של אבנים מסותתות גדולות, ככל הנראה חלק מקמרון שהתחבר לאומנה.
בריבוע A21 נמצא מפלס מפולת (L307) הכולל אבנים מסותתות בדומה לריבוע A20, ככל הנראה המשך מפולת של אותו מבנה.
בריבוע A24 נחשף קיר (W21) בנוי אבני גזית מסותתות (0.25×0.35 מ'), הפן המזרחי שלו נמצא שדוד וניתן להבחין בתעלות השוד בחתך המזרחי. הקיר חתום ברצפת טיח
(L334) מהשלב המאוחר.
בריבוע A25 נחשף קיר (W22), בנוי אבני גוויל קטנות ומלוכדות בטיח. על ראש הקיר מונחות שתי אבנים מסותתות. הקיר הוא כנראה חלק ממתקן לאגירת נוזלים שלא שרד. רצפת טיח (L337) ניגשת לקיר ממערב.
בריבועים A29–A27 נחשף קיר (W20) בנוי אבנים מסותתות, חלקן הגדול נשדד. ניתן להבחין בתעלת השוד ובשרידי אבני הגוויל שליכדו את נדבך היסוד.
בריבוע A27 נחשפה אומנה (L338) המחוברת לקיר 20 שהיא חלק מהמבנה (איור 6). בפינה הדרומית-מערבית של הריבוע נחשף קיר בנוי אבנים קטנות שצורתו חצי עגול
(L332), ככל הנראה שרידי מתקן. בשל מגבלות החפירה לא הושלמה חשיפתו.
 
שלב 1 (השלב המאוחר)
משלב זה שרד מפלס חיים שרובו נהרס בעבודות פיתוח מודרניות.
בריבוע A2 נחשפו שרידי רצפת טיח (L157) שניגשת לקיר (W19) במערב הבנוי אבנים בינוניות.
בריבוע A3 נחשף מתקן לאגירת נוזלים (0.9×2.1 מ'), קירותיו (W16 ,W12, גובה השתמרות 0.25 מ') בנויים אבני גוויל קטנות ומטויחות בפנים המתקן בטיח הידראולי לבן עבה. רצפת המתקן (L145) עשויה טיח לבן עבה המושתת על החול (איור 7).
בריבוע A5 נחשפו שרידי רצפות טיח שבאחת מהן (L166) נעשה שיפוץ.
בריבוע A7 נחשף ריצוף אבן (L115) הבנוי מאבנים מסותתות במגוון גדלים (איור 8). הרצפה ממשיכה לריבוע A8 (אל L146). מתחת לקטעי הרצפה נחשפה שכבה של אבנים מפוזרות שהיו כנראה תשתית לרצפה. דרומית לרצפת האבן נמצאו שרידי רצפת טיח לבן (L174) שהשתמרותה גרועה.
בריבוע A9 נחשף קיר (W10, כ-2 מ' אורך; איור 9) בנוי אבנים בגודל בינוני (0.35×0.30 מ'), מסותת בפן הפנימי ומחוזק באבנים קטנות בפן החיצוני, השתמר לגובה שני נדבכים. ממזרח לקיר רצפת טיח (L149) שלא שרדה. בפינה הדרומית-מזרחית של הריבוע נחשף מתקן עגול (L178), כנראה בור ספיגה המושתת לתוך החול.
בריבוע A11 נחשפו שרידי בית יוצר שהשתמרותו גרועה, בנוי מאבנים קטנות שעליהן סימני שרפה ושרידי טין. סביב בית היוצר (L193) נמצאה כמות גדולה של שברי כלי חרס, במיוחד סירי בישול, לרוב כלים פגומים שלא נעשה בהם שימוש. מדרום לבית היוצר נחשפה תשתית רצפה (L159) ומעט שרידי טיח, כנראה חלק מבית היוצר.
בריבועים A13 ,A12 נחשף בור מים דמוי פעמון שפתחו מרובע (L144; מידות 0.5×0.5 מ'). לפתח ניגשת תשתית רצפה (L160) שחלקה בנוי אבנים קטנות מסודרות יפה, מכוסות בטיח לבן דק שעליו הושתתה רצפת פסיפס שלא שרדה (איור 10).
בריבועים A15 ,A14 נחשפו שרידי מפלס חיים הכוללים קטע קטן של רצפת טיח (L138) ומפולת של אבנים שרופות שעליהם גושי טיח.
בריבוע A24 נחשף קיר (W29) שכיוונו מזרח–מערב, בנוי אבנים בינוניות (כ-1.2 מ' אורך השתמרות). צפונית לקיר נחשפו שרידי תשתית רצפה (L303) מאבני גוויל קטנות. דרומית לקיר נחשף קטע של רצפת טיח לבן (L334) ובגלל מגבלות החפירה לא נמצאו שרידי קירות שאליהם ניגשת הרצפה.
בריבוע A26 בפינה הדרומית-מערבית נחשפה רצפת טיח (L335) הניגשת לבור מים מדרום. קירות הבור (L331) בנויים מאבני גוויל קטנות מלוכדות עם טיח ומושתתות לתוך החול. הרצפה וחלקו העליון של הבור נפגעו מעבודות מודרניות (איור 11).
בריבוע A25 ניתן להבחין באבנים קטנות מפוזרות (L304), ככל הנראה חלק מהבור שנפגע.
בריבוע A29 נחשפה רצפת טיח לבן (L336; מידות 2.5×3.0 מ') שנפגעה מפעילות מודרנית של הנחת קו מים.
 
ממצא כלי החרס
מרים אבישר
בשני השלבים הארכיטקטוניים נמצאו מכלולים עשירים של כלי חרס, שכללו קערות, קערות מזוגגות, קדרות, כלי בישול, קנקנים, פכים, מגוון כלים סגורים ונרות. עם זאת נראה ששלב 2 הוא שלב היישוב העיקרי. למרות השוני במכלולים הקרמיים של שני השלבים, לא נראה שהיה פער כרונולוגי ביניהם, ורוב הטיפוסים היו מיוצגים בשני השלבים.
המכלול הקרמי של שלב 1
קערות מזוגגות. שתי קערות פשוטות עם דופן די עבה, עשויות מטין בהיר, מעוטרות בדגמים שצוירו בצבעי זיגוג (איור 12: 1, 2). קערות מקבוצה זו הופיעו כבר מתחילת המאה הט' לסה"נ וככל הנראה נמשך ייצורן עד סוף התקופה האסלאמית הקדומה (סוף המאה הי"א לסה"נ בקירוב). קבוצה זו הייתה נפוצה במיוחד בדרום וייתכן שנעשתה גם ברמלה עצמה. הקערה המעוטרת בהתזה (איור 12: 3) שייכת לקבוצת הקערות המזוגגות העדינות המתוארכות למן המאה הט' ועד המאה הי"א לסה"נ. הקערות העשויות מטין כהה ומכוסות בפנים ובחוץ בחיפוי בהיר (איור 12: 4, 5) התחילו להופיע בשליש הראשון של המאה הי"א לסה"נ וממשיכות אל תוך התקופה הצלבנית עד אמצע המאה הי"ב לסה"נ בקירוב. בסיס הקערה המזוגגת ומעוטרת בציור במרח (איור 12: 6) הוא שריד משכבות מאוחרות שככול הנראה הוסרו בפעילות מודרנית. הכלי מיובא מקפריסין ומתוארך למאה הי"ג לסה"נ.
קערות לא מזוגגות. הקערה הקטנה (איור 12: 7) שייכת על פי הטין והצריפה הטובה לקבוצת הכלים הביזנטיים העדינים ונראה שזהו שריד מאוחר של קבוצה זו שהמשיכה להתקיים עד המאה הי' לסה"נ בקירוב. הקערה העמוקה (איור 12: 8) והספל (איור 12: 9) אופייניים למכלולים מרמלה וסביבתה וכנראה שיוצרו במקום. הקערה העשויה מטין אפור כהה ממורקת ומעוטרת בחריתה (איור 12: 10) לא נמצא באתרו ככל הנראה. הכלי שייך לקבוצה קטנה של כלים שהופיעו בסוף המאה הח' לסה"נ והמשיכו אל תוך המאה הט' לסה"נ בלבד. רוב הכלים מקבוצה זו מעוטרים בדגמים הנדסיים חרותים, החריתות ממולאות בחומר לבן. עיטורים מהחי והצומח דוגמת הדגם הפרחוני כאן הם יוצאי דופן. תוספת הנציץ שבטין מעידה על ייצור לא מקומי. הקערות והקדרות העמוקות המעוטרות בסרוק על הדופן החיצונית (איור 12: 11, 12) הן שריד אחרון של קבוצת כלים גדולה ונפוצה מאוד, שתחילתה עוד בסוף התקופה הביזנטית. מספרם המועט בשלב 2 והטין הלא אופייני שממנו עוצבה הקדרה (איור 12: 12) מעידים על כך שהכלים ככל הנראה יצאו משימוש לקראת סוף התקופה האסלאמית הקדומה.
כלי בישול. כלי הבישול כללו סיר בישול בעל צוואר, קדרת בישול ומכסה, סירי בישול מזוגגים ומחבת. סיר הבישול בעל הצוואר (איור 13: 1) הוא שריד אחרון של טיפוס שהיה נפוץ במשך מאות שנים. נראה שהכלי אינו באתרו. טיפוס זה הפסיק להתקיים עם הופעתם של סירי הבישול המזוגגים. קדרות בישול על מכסיהן (איור 13: 2, 3) יוצרו גם הן בשינויים קלים במשך זמן רב עוד מהתקופה הרומית. קדרות הבישול המאוחרות ביותר גדולות ועמוקות והידיות ממוקמות מתחת לשפה. סירי בישול מזוגגים התחילו להופיע לקראת סוף המאה הט' לסה"נ. סיר הבישול בעל השפה הזקופה (איור 13: 4) נפוץ מאוד במאות הי' והי"א לסה"נ. המשכו הוא סיר בישול עם שפה מעובה הנוטה פנימה במקצת (איור 13: 5), טיפוס זה ממשיך עד אמצא המאה הי"ב לסה"נ בקירוב. סיר הבישול עם השפה המשולשת הפונה החוצה (איור  13: 6) נפוץ בתקופה הצלבנית ומתוארך למן אמצע המאה הי"ב ועד אמצע המאה הי"ג לסה"נ בקירוב. גם כלי זה הוא כנראה שריד של שכבות מאוחרות שהוסרו בתקופה המודרנית.
המחבת המזוגגת עם השפה המקופלת החוצה (איור 13: 7) הוא כלי שהתחיל להופיע בד בבד עם סירי הבישול המזוגגים בסוף המאה הט' לסה"נ בקירוב.
קנקנים. מקור הקנקן עם השפה המשולשת (איור 13: 8) ככל הנראה מאזור ירושלים
(Storage Jars Form 7; Magness J. 1993, Jerusalem Ceramic Chronology, circa 200-800 CE. Sheffield, pp. 230–231). קנקנים אלה ודומים להם מתוארכים למן סוף המאה הז' ועד המאה הי' לסה"נ בקירוב. טיפוס זה נפוץ למדי ברמלה ובסביבתה. גם לקנקן עם הצוואר הנמוך (איור 13: 9) ולקנקנים עם הצוואר הישר (איור 13: 10, 11) הקבלות במכלולים מרמלה ומסביבתה.
פכים וכלים סגורים. הפך העשוי מטין חום-כתום ומעוטר בצביעה בלבן (איור 1:14) זר בנוף הקרמי של רמלה ונראה שהוא הובא מהצפון או מעבר הירדן, שם כלים אלה היו נפוצים מאוד למן המאה הז' לסה"נ. פכים מטין צלהב (איור 14: 2–4) יוצרו ככל הנראה ברמלה. הפך המזוגג (איור 14: 5) דומה בחומר ובזיגוג לקערות המזוגגות הפשוטות (איור 12: 1, 2). הקנקנית (איור 14: 6) היא כלי זר עשוי מטין כהה עם הרבה נציץ וברור שלא נעשתה במקום. 'רימונים' (איור 14: 7) היו נפוצים בכל הארץ במרוצת התקופה האסלאמית הקדומה. תפקידם אינו ברור (Geva H. 1983. Excavations in the Citadel of Jerusalem. Israel Exploration Journal 33:55–71). צפחות כלי אנטיליה ומכסים (איור 14: 8, 9, 11) שייכים גם הם למכלול הכלים האופייניים לרמלה וסביבתה ונעשו במקום. ממצא נפוץ שמתגלה בכל חפירה ברמלה הוא טריזי חרס שנועדו לתמיכת הכלים בתנורי הצריפה (איור 14: 10) ומעידים על תעשייה פורחת של ייצור כלי חרס במקום.
 
המכלול הקרמי של שלב 2
קערות מזוגגות. את בסיס הקערה המזוגגת בזיגוג חד-גוני (איור 15: 1) אפשר לזהות כ-Coptic Glazed Ware שמקורם במצרים (Whitcomb D. 1989. Coptic Glazed Ceramics from the Excavations at Aqaba, Jordan. JARCE 29: 167–182). זו הקבוצה הקדומה ביותר של כלים מזוגגים שנעשו מחוץ למסופוטמיה ואין בהם סימנים שנוצרו כחיקוי לכלים סיניים. הקערה המזוגגת הפשוטה (איור 15: 2) מעוטרת בגרלנדותשצוירו במגוון צבעי זיגוג. הקערה עם זיגוג לבן אטום (איור 15: 3) נעשתה כחיקוי לכלי חרסינה סיניים.
קערות לא מזוגגות. את הקערה הקטנה (איור 15: 4) יש לשייך לקבוצת הכלים הביזנטיים העדינים – Fine Byzantine Ware. קערה דומה נמצאה בשלב 1 (ר' איור 12: 7). שלא כמו בשלב 1 נמצא בשלב 2 שפע של קערות מטין בהיר מאוד (איור 15: 5–10), בהן קערות מזוות (איור 15: 5, 6), קערה הזהה בחומר ובצורה (איור 15: 7) לקערות המזוגגות הפשוטות; ייתכן שכלים מסוג זה היו מיועדים לזיגוג. קבוצה נוספת היא קערות עם דופן נטויה פנימה (איור 15: 8, 9). הקערות העמוקות מטין בהיר (איור 15: 10) ממשיכות גם בשלב 1. קערות מיניאטוריות (איור 15: 11) יוצרו ככל הנראה לשמש צעצועים. הקערה עם שפה בהונה ועיטור סרוק על הדופן החיצונית (איור 15: 12) וכן הקערות עם שפה מקופלת החוצה (איור 15: 14, 15) ובמיוחד הקערה עם בסיס אומפלוס (איור 15: 15) הן המשך של מסורת ביזנטית. כן נמצא בסיס של קערה מסוג Egyptian 'C', תת-קבוצה של Egyptian Red Slip Ware (איור 15: 13). כלים אלה מתוארכים ל-700 לסה"נ או מאוחר יותר (Hayes J. W. 1972. Late Roman Pottery. London. p. 401).
קדרות. נמצאה קדרה עדינה (איור 16: 1) שעל פי הטין והצריפה שייכת לקבוצת 'כלים ביזנטיים עדינים' (Fine Byzantine Ware) אף שהיא מופיעה בעיקר בתקופה האסלאמית הקדומה ואף עד המאה הי' לסה"נ בקירוב. נמצאו קדרות גדולות רבות (איור 16: 2–5) שתחילתן כבר בסוף התקופה הביזנטית (Levy S. 1960. The Ancient Synagogue of Ma‘on (Nirim). Bulletin Rabinowitz III:6–13, Fig 5:1–4). לקדרות הקדומות שפה מקופלת החוצה ואילו לקדרות מהתקופה האסלאמית הקדומה יש לרוב שפה מעובה כלפי פנים. נוסף על הקדרות המקומיות נמצאו שני כלים מטין כהה מאוד שעליהם שרידי צביעה בלבן (איור 16: 6, 7) ונראה כי הכלים אינם מקומיים. הטין והצביעה מזכירים כלים קופטיים וייתכן שהכלים יובאו ממצרים.
כלי בישול. לא נמצאו כלי בישול מזוגגים. סיר בישול עם צוואר ושפה מעובה (איור 16: 8) ממשיך טיפוס מסוף התקופה הביזנטית. גם קדרת הבישול (איור 16: 9) שונה מהקדרות העמוקות של סוף התקופה האסלאמית הקדומה (ר' שלב 1, איור 14: 3).
קנקנים. הקנקנים עם צוואר נמוך (איור 17: 1, 2) ממשיכים את המסורות הקרמיות של סוף התקופה הביזנטית. הקנקן עם הרכס על השפה (איור 3:17) הוא טיפוס דומיננטי במכלולים מהתקופה האסלאמית הקדומה ומקורו כנראה מאזור ירושלים (Magness 1993:230–231, Storage Jars Form 7:1, 2). הקנקנים עם צוואר ארוך ורכס על בסיס הצוואר (איור 17: 4–8) נעשו גם הם כנראה באזור ירושלים. שני הטיפוסים מתוארכים למאות הז'–הח' לסה"נ אך הופעתם בשלב 2 מעידה על כך שהם ממשיכים לשמש גם במאה הט' לסה"נ. שני הקנקנים הנותרים (איור 17: 9, 10) הם כנראה מייצור מקומי מרמלה וסביבתה.
פכים וכלים סגורים. פכים עשויים שלא מטין בהיר (איור 18: 1) פחות נפוצים. רוב הפכים נעשו מטין בהיר מאוד שאפשר להגדירו צלהב. כלים אלה הם סימן ההיכר של מכלולים מהתקופה האסלאמית הקדומה. רוב הכלים (איור 18: 2–4) שייכים לקבוצת הפכים עם כתף מזווה ובסיס שטוח. כמעט לכולם רצועה של סרוק מתחת לשפה. צורה זו מחקה כנראה כלי מתכת. ידיות מורכבות עם תוספת פלסטית (Thumb-rest, איור 18: 5) אופייניות לפכים מטין צלהב. פכים עם עיטורים חרותים ותוספות פלסטיות (איור 18: 6, 7) וכן כלים שנעשו בדפוס (איור 18: 8–10) הם כלים מפוארים למדי; על האחרונים מלבד עיטורים הנדסיים אפשר למצוא לעתים גם כתוביות בערבית (איור 18: 9). הפך המזוגג (איור 18: 11) דומה בצורה ובחומר לכלי משלב 1 (איור 14: 5). גם בשלב 2 נמצא בקבוק 'רימון' (איור 18: 12). הכלי נצרף בחום מאוד גבוה כך שנוצר מעין זיגוג חלקי על פני הכלי. צפחת עם צוואר ארוך וצילוע מודגש (איור 18: 13) מופיעה מהמחצית השנייה של המאה הח' לסה"נ. כלי אנטיליה מטין צלהב (איור 18: 14) המשמשים לשאיבת מים מבורות המים הרבים שהתגלו ברמלה לא שינו את צורתם במשך כל התקופה האסלאמית הקדומה. כלי אנטיליה מאוחרים כבר לא נעשו מטין צלהב. צינורות מים (איור 18: 15, 16) הם פרט חשוב באספקת המים של רמלה. כלים זואומורפיים (איור 18: 17) מתחילים להופיע כבר בתקופה האומיית ונועדו למזיגת נוזלים.

נרות. נמצאו שלושה שברים של נרות חרס (איור 18: 18, 19). נרות עם עיטורים של שריגי גפן ואשכולות ענבים נפוצים מאוד. כן נמצאו נרות עם מגוון דגמים צמחיים או הנדסיים

הממצא הארכיאוזואולוגי

משה שדה
הממצא הארכיאוזואולוגי כולל ברובו עצמות בעלי חיים מבויתים. בשלב 2 נחשפו עצמות צאן (Ovis aries/Capra hircus), בקר (Bos taurus), סוס (Equus caballus), גמל חד-דבשתי (Camelus dromedaries), כלב הבית (Canis familiaris) ותרנגול הבית (Gallus gallus domestica). מחיות הבר נתגלו זרוע ימין של עיט (Aquila) ולסת עליונה של דג ספרוס זהוב-דניס (Sparus aurata). בשלב 1 נחשפו עצמות צאן, בקר ותרנגול הבית מן המבויתים ומהבר ירך מחלקו התחתון השמאלי של עיט.
טבלה 1: שלב 2, התפלגות עצמות בעלי החיים המבויתים
מינים
עצמות
צאן
בקר
סוס
גמל חד-דבשתי
כלב הבית
תרנגול הבית
סה"כ
קרניים
1
1
 
 
 
 
2
גולגולת
22
 
 
 
 
 
22
שמורת העין
1
 
 
 
 
 
1
לסת עליונה
2
 
 
 
 
 
2
לסת תחתונה
10
1
 
 
 
 
11
שן טוחנת
22
2
 
 
 
 
24
שן טרום טוחנת
17
 
 
 
 
 
17
שן חותכת
1
 
 
 
 
 
1
עצם הלשון
1
 
 
 
 
 
1
שכמה
14
2
 
 
 
 
16
זרוע
15
1
 
 
 
2
18
קוראקואיד
 
 
 
 
 
1
1
סטרנום
 
 
 
 
 
1
1
אמה גדולה
9
2
 
 
 
 
11
אמה קטנה
5
 
 
 
1
 
6
שורש כף רגל קדמית
3
 
1
 
 
 
4
פיסת שורש כף רגל קדמית
1
1
 
 
 
 
2
אגן ירכיים
12
 
 
 
 
 
12
ירך
12
3
 
 
 
1
16
שוק
8
 
 
 
 
5
13
שוקית
1
 
 
 
 
 
1
קרסול
2
1
 
 
 
 
3
עקב
1
 
 
 
 
 
1
שורש כף רגל אחורית
3
1
 
 
 
1
5
פיסת שורש כף רגל אחורית
1
 
 
 
 
 
1
גף לא מזוהה
71
4
 
1
 
2
78
פרק אצבע 1
9
4
 
 
 
 
13
פרק אצבע 2
5
1
 
 
 
 
6
חוליית אטלס
1
1
 
 
 
 
2
חוליית אקסיס
3
 
 
 
 
 
3
 חוליית גב עליון 
5
3
 
 
 
 
8
חולית גב תחתון
19
5
 
 
 
 
24
חוליית עצה
2
 
 
 
 
 
2
חוליית זנב
2
1
 
 
 
 
3
צלע
19
11
 
 
 
 
30
סה"כ
300
45
1
1
1
13
361
%
83.10
12.46
0.28
0.28
0.28
3.60
100.00

טבלה 2: שלב 2, ימין, שמאל, תחתון ועליון בעצמות הגפיים של בעלי החיים

מינים
עצמות
צאן
י      ש
בקר
י     ש
סוס
י    ש
כלב הבית
י     ש
תרנגול הבית
י         ש
זרוע   עליון
1     1
 
 
 
1
         תחתון
6     6
      1
 
 
2
אמה גדולה עליון
3     2
      1
 
 
 
                תחתון
2
      1
 
 
 
אמה קטנה עליון
2     2
 
 
1
 
שורש כף רגל קדמית עליון
2     1
 
      1
 
 
ירך עליון
4     7
2     1
 
 
            1
      תחתון
1
 
 
 
 
שוק עליון
       3
 
 
 
1          1
       תחתון
       5
 
 
 
2          1
שורש כף רגל אחורית עליון
 
1
 
 
 
פיסת שורש כף רגל אחורית עליון
 
 
 
 
            1
קרסול
1     1
1
 
 
 
עקב
       1
 
 
 
 
 
טבלה 3: שלב 2, מספר פרטים מינימלי
מינים
צאן
בקר
סוס
גמל חד-דבשתי
כלב הבית
תרנגול הבית
סה"כ
מס' פרטים
7
2
1
1
1
2
14
%
50.00
14.286
7.142
7.142
7.142
14.286
100.00
 
משק החי המגוון מצביע על יישוב שיש בו מרכיבים של קבע למרות הימצאותו של הגמל. ייתכן שהגמל קשור לקשר מסחרי עם אתרים רחוקים וייתכן שאינו שייך למתיישבים אלא הגיע בשיירות מרחוק. הסוס מצביע על מעמד מכובד שהרי שימש את הצבא ואת נכבדי התושבים והיה סמל למעמד חברתי. ריבוי בקר או גידולו מצריך מים רבים ויש לשער כי היה מקור מים קרוב. נדידה עם בקר נעשית רק אם לאורך נתיבה מצויים מים בשפע.

טבלה 4: שלב 1, התפלגות עצמות בעלי החיים המבויתים

מינים
עצמות
צאן
בקר
תרנגול הבית
סה"כ
קרניים
 
2
 
2
גולגולת
3
1
 
4
לסת תחתונה
8
1
 
9
שן טוחנת
16
1
 
17
שן טרום טוחנת
13
 
 
13
שן חותכת
1
 
 
1
שכמה
14
2
 
16
קוראקואיד
 
 
1
1
זרוע
5
2
3
10
אמה גדולה
3
 
 
3
שורש כף רגל קדמית
2
 
 
2
אגן ירכיים
2
2
 
4
ירך
3
 
 
3
שוק
3
 
 
3
עקב
3
2
 
5
קרסול
2
 
 
2
שורש כף רגל אחורית
2
 
 
2
פיסת שורש כף רגל אחורית
 
1
 
1
גף לא מזוהה
11
6
2
19
פרק אצבע 1
8
2
 
10
פרק אצבע 2
1
1
 
2
פרק אצבע 3
1
 
 
1
חוליית אטלס
2
1
 
3
חוליית אקסיס
1
 
 
1
חוליית גב עליון
4
 
 
4
חוליית גב תחתון
8
 
 
8
חוליית עצה
1
 
 
1
חוליית זנב
3
5
 
8
צלע
20
5
 
25
סה"כ
140
34
6
180
%
77.77
18.88
3.35
100.00
 
טבלה 5: שלב 1, ימין, שמאל, עליון ותחתון בעצמות הגפיים של בעלי החיים
מינים
עצמות
צאן
י      ש
בקר
י    ש
תרנגול הבית
י      ש
זרוע עליון
 
      1
       1
       תחתון
3     1
      1
2    1
אמה גדולה              עליון  
 
2
 
                תחתון
 
1
 
שורש כף רגל קדמית עליון
1     1
 
 
ירך עליון
2
 
 
שוק תחתון
2      1
 
 
עקב
        3
1      1
 
קרסול
1      1
 
 
שורש כף רגל אחורית עליון
1
 
 
 
 
מהטבלה עולה כי נמצאו עצמות שלושה פרטים מהצאן, שני פרטים מהבקר ושני פרטים מתרנגול הבית.
נראה שחלה ירידה בשכבה המאוחרת מבחינת מגוון המינים במשק החי והתופעה ניכרת כבר בתקופת המעבר. בתקופת המעבר עדיין נמצאו עצמות גמל שנעלם בשלב המאוחר. אין לכך הסבר מניח את הדעת.
 
בחפירה נחשפו שרידי קירות ונדבכי יסוד, חלקם הגדול נשדד והובחן בתעלות השוד, מתקנים לאגירת נוזלים ובורות מים, רצפות טיח ובית יוצר לקרמיקה. מצב ההשתמרות בכלל רמלה אינו טוב, כיוון שנעשו בה שוד אבני בנייה נרחב ופעולות מודרניות שפגעו בשרידים. חפירה לאורך רצועה ארוכה וצרה מקשה על הבנת המכלולים הארכיאולוגיים. נראה שהממצא הארכיטקטוני שנחשף משקף אזור מגורים.
על פי הממצא הקרמי, הכלים משלבים 1 ו-2 הם מכלול אופייני לרמלה. קערות מזוגגות עשויות טין כהה מעידות על כך ששלב 1 המשיך להתקיים עד השליש הראשון של המאה הי"א לסה"נ לפחות. הופעת כלי בישול מזוגגים מצביעה על כך שתחילתו של שלב 1 ככל הנראה בסוף המאה הט' או אפילו רק במאה הי' לסה"נ. בשלב 2 מופיעים כלים שאפשר לתארכם למאה הח' לסה"נ, אך הכלים המזוגגים מצביעים על כך ששלב 2 ממשיך להתקיים במאה הט' ולא נראה שיש פער בין שני השלבים.