החפירה נערכה בעקבות גילוי פריטי צור על ידי א' נגר באתר בנייה ברחוב מקור חיים (איור 1), בקצה המערבי של שקע גיאולוגי הסמוך לגדה המזרחית של נחל רפאים (כ-720 מ' מעל פני הים). בעת גילוי האתר היה השטח בנוי כמעט לגמרי (90%) ולפיכך הבדיקה נערכה ברצועה צרה סמוך לגבול הצפוני של המבנה המודרני שבו נחשפו פריטי צור בחתך (איור 2). החפירה הוגבלה לתעלה צרה (1×5 מ') וכל החומר שנחפר סונן ברשת יבשה (5 מ"מ). נוקו 5 מ' נוספים בכיוון מערב כדי לאפשר הבנה טובה יותר של הסטרטיגרפיה (איור 3). נאספו פריטי צור דיאגנוסטיים מניקוי החתך.

 
סטרטיגרפיה
רצף השכבות כלל שתי שכבות (1, 2). שכבה 1 העליונה מורכבת מוורטיסול חרסיתי קבור (0.2–0.5 מ'), שהכיל שברי כלי חרס ביזנטיים ופריטי צור פליאוליתיים. בסיס שכבה זו תוארך בשיטת OSL ל-5.4±1.3 kya (נ' פורת, מידע בעל פה). שכבה 2 מורכבת מאבני צור טבעיות ומעט פריטי צור פליאוליתיים (כ-5%), המגובשים בסדימנט חרסיתי בהיר. חלק גדול מהאבנים היה מכוסה בקרום גירני. פריטי הצור הפליאוליתי בשכבה זו היו מפוזרים בכל עומק החתך ולא במנח אופקי. בסיס שכבה 2 תוארך בשיטת OSL ל-69±17 kya (נ' פורת, מידע בעל פה). מתחת לשכבה 2 נמצא סלע אם מתצורת בינה הטורונית (Arkin Y. 1976. Geological map of Jerusalem and vicinity. The Geological Survey of Israel, Jerusalem).
 
מכלול הצור
מכלול הצור כלל 274 פריטים עשויים מצור קמפני ברקציאני מקומי מתצורת מישאש (טבלה 1). מרבית הפריטים שחוקים מאוד ומכוסים בפטינה; העדר מרכיבים זעירים (שבבים) מעיד כי המכלול הוא בהרבדה משנית, כלומר לא באתרו.
 
טבלה 1. חלוקת המרכיבים במכלול
טיפוס
N
%
פריטים ראשוניים ((PE
90
49
נתז
81
44
להב
4
2
פסולות גרעין (CTE)
9
5
סה"כ פסולת
184
100
פסולת
184
67
כלים
36
13
גרעינים
54
20
סה"כ
274
100
 
זוהו שתי תעשיות צור מבחינה טכנולוגית. התעשייה השלטת היא של נתזים עבים ללא הכנות במשטחי הנקישה שמיוצגים בשפע גרעיני הנתזים (טבלה 2). גרעיני הנתזים (30=N) כוללים גרעינים בעלי משטח יחיד (איור 4) וגרעינים רב-משטחיים (איור 5: 1, 2). שיטת סיתות פשוטה זו הייתה מקובלת גם באתר הפליאוליתי של רמת רחל (חדשות ארכיאולוגיות 121). תעשייה שנייה היא טכניקת לבלואה, אחד מסימני ההיכר של התקופה הפליאוליתית התיכונה. גרעיני הלבלואה (8=N) במקור חיים אינם טיפוסיים, מאחר שהם חסרי הכנה, אבל יש להם משטח התזה מועדף. הם כוללים גרעינים ראשוניים (איור 5: 3), גרעינים חד-כיווניים (איור 6: 1, 2) וגרעינים דו-כיווניים (איור 6: 3). יתר הגרעינים כוללים בולבוסים עם כמה התזות (8=N), גרעינים בהכנה (7=N) ושברי גרעינים (3=N). 
 
טבלה 2. טיפוסי גרעינים שכיחים
טיפוס
N
%
בהכנה
7
13
בולבוסים עם כמה התזות
8
14
נתזים
30
54
לבלואה
8
14
שברים
3
5
סה"כ
56
100
 
כלי הצור כוללים 38 פריטים שבהם רוב למקרצפים (טבלה 3; איור 7). אלה כוללים מקרצפים קמורים וצדיים; חלקם נעשה על נתזי לבלואה (איור 7: 2, 3). שקערוריות, משוננים, נתזים ומשובררים מופיעים ברמה משנית (8=N כל אחד). חלק מהכלים מסיביים ולהם שברור דו-פני (איור 8). היתר היו שוניות (4=N), סכין (1=N) ואבן יד (1=N).
 
טבלה 3. תדירות טיפוסי הכלים
טיפוס
N
%
נתזים משובררים
8
21
שקערוריות ומשוננים
8
21
מקרצפים
12
32
דו-פניים
4
11
סכינים
1
3
שונות
4
11
אבני יד
1
3
סה"כ
38
100
 
בחפירה במקור חיים נחשפו פריטים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שאף כי נמצאו בהרבדה משנית, תורמים לידע המצטבר על התקופה באזור ירושלים.
מבחינה גיאולוגית, מקורה של שכבה 1 הוא כנראה איאולי, כלומר הרבדה של אבק שזוהתה
באתרים פרהיסטוריים נוספים באזור ירושלים (חדשות ארכיאולוגיות 121; ע' ברזילי, נ' אגא וא' כרובי. 2010. ממצא פרהיסטורי מעמק רפאים [שטח C]. בתוך: ד' עמית, א' פלג-ברקת וג"ד שטיבל, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה. קובץ מחקרים. כרך ד'. ע"מ 31–39). שכבה 2 מורבדת על גבי מסלע גיר קשה מתצורת בינה הטורונית שאיננו מכיל צור, ולפיכך נראה שיש לחפש את מקורם של אבני הצור ופריטי הצור במקום אחר. מקור הצור הקמפני ברקציאני הקרוב הוא באזור ארנונה–רמת רחל, כקילומטר אחד ממזרח לאתר וכ-80 מ' גבוה יותר. אזור תלפיות מאופיין בפעילות טקטונית וגלישת קרקעות (ל' פיקארד. 1956. המצב הגיאולוגי בירושלים. במ' אבי-יונה, עורך. ספר ירושלים: טבעה, תולדותיה והתפתחותה של ירושלים מקדמת ימיה ועד לזמננו. ירושלים. ע"מ 35–44) ולפיכך נראה שאבני הצור הטבעיות ופריטי הצור נסחפו ממקורות הצור של ארנונה–רמת רחל ונקברו במקור חיים לפני כ-70,000 שנים, על סמך תיארוך OSL. תופעה דומה תועדה בעמק רפאים, שם הוסעה כמות גדולה יותר של אבני צור ופריטים מהתקופה הפליאוליתיתי התחתונה (כולל אבני יד) באמצעות פלג מים למרחק של כ-900 מ'.
 
מבחינה כרונולוגית יש מאפיינים דומים בין מכלול הצור ממקור חיים לאתר הפליאוליתי של רמת רחל (חדשות ארכיאולוגיות 121). בשני המכלולים שכיחות גבוהה של נתזים לא מוכנים, שכיחות נמוכה של פריטי לבלואה ושכיחות גבוהה של מקרצפים בכלים.
הפריטים הסחופים במקור חיים עם המכלול האשלי המוסע מעמק רפאים מעידים שהאזור של דרום ירושלים היה נתון למנגנון פעילות טבעית חזקה שסחפה אתרים מהתקופה הפליאוליתית התחתונה והתיכונה מאזור קו פרשת המים מערבה ושיקעה אותם מחדש מערבה בקרבת הגדה המזרחית של נחל רפאים. לא ברור עדיין כיצד פעל המנגנון ומה הניע אותו, אם היה זה שינוי אקלימי (גידול בכמות המשקעים השנתית), פעילות טקטונית, או שניהם גם יחד.