בחודש ינואר 2017 נערכה חפירת הצלה בדרומו של קיבוץ מגידו (רישיון מס' 449/2017-B; נ"צ 2170-3/7201-2). החפירה, מטעם מכון אולברייט, נוהלה על ידי מ' אדמס, ר' הומשר (GIS) וי' טפר, בסיוע מ' קרדיק וא' לוי (מנהלי שטח), חברת שירותי ארכיאולוגיה בישראל (מינהלה וכוח אדם), א' פרינס (צילום; הדמיית תלת-מימד; GIS), ע' שטרן (כלי חרס), י' גורין-רוזן (כלי זכוכית) ונ' מרון (שרידי בעלי חיים). תודות לקבוצת הנוער תלמים ולחברים מקיבוץ מגידו על הסיוע במהלך החפירה.
נפתחו שני שטחי חפירה (A — נ"צ 217040-50/720224-35; B — נ"צ 217367/720105; איור 1) במדרון הדרומי של הגבעה שעליה משתרע קיבוץ מגידו. שטח A נפתח לאחר שבבדיקה לקראת בניית לול נמצאו עתיקות והתגלו בו שכבות רבות של פסולת יישוב, זו מעל זו, שהכילו ממצא מגוון המתוארך ברובו למאה הי"ב לסה"נ. שטח B נפתח בתוך הריסות מבנה מימי המנדט הבריטי, בעקבות שוד עתיקות; התגלו בו ממצא מגוון משלהי התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה.
בתחילת המאה הכ' לסה"נ נערך באזור סקר נרחב על ידי גוטליב שומכר, שחפר באותה עת בתל מגידו (תל אל-מתסלם) הסמוך. הוא תעד שרידים אחדים מהתקופות הרומית הביזנטית והאסלאמית הקדומה בסביבת ח' א-לג'ון (
Schumacher 1908:4–7, 182–186, Pl. I). בשנים האחרונות נערכו באזור סקרים אחדים (
טפר 2012;
טפר 2013א;
טפר 2013ב;
Tepper 2002:231–242). בין שטח
A לשטח
B נערכה חפירה (איור 1: 5320-A), ונחשפו בה שמונה שכבות יישוב זו מעל זו (
VIII–
I), המתוארכות למן התקופה ההלניסטית ועד לימינו (
טפר 2013ג). על סמך המקורות ההיסטוריים, השרידים הקדומים והממצאים נראה כי במקום שכנו לאורך השנים יישובים אחדים: עיר בשם מקסימיאנופוליס המתוארכת לשלהי התקופה הרומית ולתקופה הביזנטית, אחוזה צלבנית בשם ליאון ויישוב המתוארך למן התקופה האסלאמית הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית, לג'ון, ששכן באזור הדרומי של קיבוץ מגידו ובסביבתו.
שטח A. נפתחו שני ריבועי חפירה (G30 ,F30; איור 2). תחילה הוסרה במחפרון שכבה עליונה של חצץ וחול; נראה כי היא הובאה למקום כמילוי לפני בניית הלול. מתחת לשכבה זו התגלתה אדמה חולית חרסיתית בצבע חום כהה. בעומק של 1.0–1.2 מ' מתחת לפני השטח נחשפה שכבה אופקית של אדמה חולית דקת גרגר (סילט) בצבע אפור בהיר (L2 ,L1; כ-0.3 מ' עובי), משופעת מטה מצפון לדרום. בשכבה זו תועדה פסולת יישוב לרבות כמות גדולה של חרסים. שכבות דומות, רבות של פסולת יישוב הובחנו בחתכים האנכיים התוחמים את שני הריבועים שנחפרו. בריבועים לא התגלו שרידי בנייה, ולכן צומצם שטח החפירה לחצי הדרומי של ריבוע F30 (כ-2.5 × 5.0 מ'). בשטח מצומצם זה התגלו כ-15 שכבות נוספות של פסולת יישוב, זו מעל זו (L6–L4; כ-5–30 ס"מ עובי כל אחת; איור 3). שכבות אלה משופעות כלפי מטה מצפון לדרום בשיפוע ממוצע של 7 מעלות. השכבות כוללות אדמה בגוונים אפור בהיר עד חום; בין השכבות תועדו פסי עפר בצבע אפור כהה-שחור (1–5 ס"מ עובי), שמקורו כנראה בשרפה. בכל שכבות הפסולת התגלו ממצאים דומים, הכוללים בעיקר שפע חרסים, עצמות בעלי חיים ושברי זכוכית. השכבות לא נחתכו ולא התגלו בהן הפרעות, מתקנים או בנייה. בין השכבה הנמוכה ביותר לבין סלע האם (1.6 מ' עומק) התגלתה שכבה דקה, אופקית של חרסית חולית בצבע חום, ללא ממצא, כנראה משקע טבעי מעל סלע האם.
בחינה ראשונית של הממצא הקרמי מלמדת כי זהו בעיקרו מכלול ביתי, מהמאה הי"ב לסה"נ המזוהה עם אוכלוסייה פרנקית. התגלו גם ממצאים מעטים מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה.
שטח B. במהלך שוד העתיקות בשטח נחפר פיר (כ-1 × 1 מ', כ-4.5 מ' עומק; איור 4) ברצפת המבנה מימי המנדט הבריטי, שחדר לתוך שכבות קדומות. כתוצאה מחפירת השוד הצטברו מסביב לפתח הפיר עפר וממצאים שונים. בחתך הדרומי של הפיר הובחנה בעומק של כ-0.5 מ' מתחת לפני השטח שכבה דקה אפורה (2–3 ס"מ), אולי רצפה. בחתך הצפוני של הפיר הובחן בעומק כ-1.5 מ' מתחת לפני השטח קיר אבן, שכלל כנראה שני נדבכים. ממצאים אלה מלמדים כי ייתכן שבמקום קיימות שכבות קדומות מרובות. כל העפר מסביב לפתח הפיר נופה ולאחר מכן שימש למילוי הפיר מחדש. בניפוי העפר התגלו חרסים, שברי זכוכית, עצמות בעלי חיים, צדפים וממצא מתכת לרבות מטבעות; הערכה ראשונית של הממצאים מלמדת כי זמנם שלהי התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
שכבות פסולת היישוב שהתגלו בשטח A קשורות כנראה ליישוב סמוך מהמאה הי"ב לסה"נ; יש שלושה מקורות אפשריים לשכבות פסולת אלה: (1) אשפה, כנראה ברובה ביתית ובמקצתה תעשייתית; (2) הצטברות פסולת תעשייתית מפעילות שנערכה במקום או בסביבה וממנה לא השתמרו שרידים; (3) מילוי מכוון. כל שלוש האפשרויות כללו שרפה תקופתית. על סמך מיקום ערמת האשפה, שיפועה ועומק ההצטברות שתועדו בחפירה נראה כי אזור זה היה חלק מהקצה המערבי של היישוב לג'ון במאה הי"ב לסה"נ. ניתוח הממצאים מחפירת האשפה יכול לתרום להבנת התזונה של תושבי היישוב, פרנסת התושבים ומידע על הפעילות הכלכלית שנערכה במקום בתקופה זו. הממצאים משטח B מלמדים על פעילות יישובית כלשהי שהתקיימה כאן בשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה האסלאמית הקדומה.
Schumacher G. 1908. Tell el-Mutesellim I: Fundbericht A. Leipzig.
Tepper Y. 2002. Lajjun–Legio in Israel: Results of a Survey in and around the Military Camp Area. In P. Freeman, J. Bennett, Z.T. Fiema and B. Hoffmann eds. Limes XVIII (Proceedings of the XVIIIth International Congress of Roman Frontier Studies Held in Amman, Jordan, September 2000) I (BAR Int. S. 1084). Oxford.