שטח A

במדרון המזרחי נפתח שטח מצומצם (8×10 מ'; איור 2) שנחפר עד הסלע (0.5–2.5 מ' עומק) במטרה לחשוף פתחי יציאה נוספים ממערכת המסתור H (ר' עתיקות 58: 39–43) שישמשו פתחי מילוט ובטיחות במסלול הסיור במערכת. פתחי היציאה אותרו מתחת לפני הקרקע ונחפרו מפני השטח. הובחנו עדויות לחמש שכבות יישוב עיקריות (IV), מן התקופה ההלניסטית ועד התקופה העות'מאנית, שיתוארו להלן מן הקדומה למאוחרת; כן הובחנו שני בורות (כ-2 מ' קוטר) שנחפרו על ידי שודדי עתיקות ופגעו בסדר השכבות הארכיאולוגיות.
שכבה V (התקופה ההלניסטית). בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע הובחן פתח חצוב
(1 מ' רוחב) שהוביל לחלל תת-קרקעי (B1) ונסתם בשלב מאוחר יותר (להלן, שכבה III). סמוך לפתח עוצב הסלע והוחלק ונחצב בו ספלול (0.4 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק). על פי הממצאים יש לתארך את תקופת השימוש הראשונה בחלל B1 לתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ). לתקופה זו ניתן לייחס גם את חציבת מערכת בורות המים התת-קרקעיים (חללים A2 ,A1 ו-B0; איור 3) וגרמי המדרגות המובילים אליהם (להלן).
שכבה IV (התקופה הרומית הקדומה). לשכבה זו ניתן לשייך את החדר התחום בקירות מצפון (W2), ממזרח (W3) ומדרום (W4) ואת מערכת המסתור שמתחת לפני השטח. שלושת הקירות הושתתו בחלקם ישירות על הסלע ובחלקם במגרעות שנחצבו בו. קיר 2 בנוי בצדו הצפוני מאבני גזית מהוקצעות המונחות על הסלע וצדו הפנימי בנוי מאבני גוויל קטנות. המשך הקיר למזרח פורק, אבני הגזית נגנבו ונותרו רק אבני הגוויל. הסלע שהוחלק ופולס שימש רצפת החדר.
ברצפת הסלע נחצבו שתי כניסות למערכת מסתור תת-קרקעית (איור 4). הכניסה הראשונה נמצאת בפינת החדר, בצדו הדרומי-מזרחי וצמוד לצדו הצפוני של קיר 4, ומובילה אל חלל (B5; איור 5). אל כניסה זו מובילים שני פתחים ברצפת הסלע, לאחד (1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב) שתי מדרגות (0.3×0.5 מ', 0.3 מ' גובה כל אחת) ולשני (1.1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב), שממערב לו, מדרגה אחת.
הכניסה השנייה נחצבה במרכז החדר. אל הפתח מובילה מדרגה חצובה בתוך מגרעת מלבנית (0.5×0.6 מ') ובצדה הצפוני חצוב פיר עגול (0.8 מ' קוטר, 1.3 מ' עומק). בדופנות הפיר חצובות משני צדיו מגרעות צרות (0.25 מ' רוחב) שנועדו ככל הנראה להקל על הטיפוס והיציאה מהחלל. פיר זה שימש כנראה יציאת מילוט ופתח אוורור לחלל B1, ששולב במערכת המסתור.
על פי ממצא כלי החרס והמטבעות מעל רצפת הסלע ובסדקים שבה, השכבה מתוארכת לתקופה הרומית הקדומה, עד ימי מרד בר כוכבא (המאה הא' לסה"נ–המחצית הראשונה של המאה הב' לסה"נ).
שכבה III (התקופה הרומית המאוחרת). בשכבה זו נעשה שימוש בקירות החדר משכבה IV, הורמו רצפות ונסתמו חללים לא נחוצים. זוהו שני שלבי בנייה: בשלב A נבנה מבנה אומנות ובשלב B נבנתה סתימה בין האומנות והותקן חדר.
שלב A. בחלקו הצפוני של הריבוע נבנו בטור שלוש אומנות מאבני גזית מהוקצעות שהושתתו על הסלע: שתי אומנות(1.5 מ' אורך,  0.8 מ' רוחב) שהשתמרו לגובה שני נדבכים, ואומנה שלישית (1.5 מ' אורך, 1 מ' רוחב) שחותכת את חלקו הצפוני של קיר 3. הפתח שהוביל לחלל התת-קרקעי B1 נסתם באבן גדולה שמעליה מילוי אדמה מהודקת. תחילת שלב זה מתוארכת למחצית השנייה של המאה הב' לסה"נ, לאחר חורבן האתר במרד בר כוכבא.
שלב B. לשלב זה אפשר לייחס חדר התחום בקיר (W1) בצפון, 3 במזרח ו-4 בדרום, ונמשך מערבה אל מחוץ לשטח החפירה. קיר 1 נבנה ברווח שבין שתי אומנות משלב A, מאבני גוויל קטנות מפנים ומאבני גזית מהוקצעות מחוץ (ר' איור 2: חתך 1–1); אבני הגזית מותאמות היטב לאבני האומנות. בין קיר 1 לבין האומנה השלישית שממזרח לו הובחן פתח (0.85 מ' רוחב). אל הקירות ניגשת רצפת עפר מהודקת שפולסה סנטימטרים אחדים מעל הסלע ושממנה נאספו שברי כלי חרס האופייניים למאה הג' לסה"נ.
שכבה II (התקופה הביזנטית). נחשף קטע ממכלול אדריכלי שבו חדר עם רצפת פסיפס מפוארת שמצפון-מזרח לו חצר. החדר (4.3×5.0 מ') נתחם ממזרח בקיר (4.8 מ' אורך משוער) שהשתמרותו דלה, ממערב בקיר (2.8 מ' אורך לפחות) בנוי אבני גוויל מהוקצעות שהשתמר לגובה נדבך אחד וייתכן שקבוע בו סף כניסה, מדרום בקיר (1 מ' אורך לפחות) שנחשף חלקית בפינה הדרומית-מזרחית, ומצפון בקיר (4.3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) בנוי מאבני גוויל גדולות שביניהן אבני מילוי קטנות ושבמרכזו פתח (1 מ' רוחב). אל הקירות ניגשת רצפת פסיפס שעוטרה במעגל פנימי שבו רוזטה עם חמישה עלי כותרת משורות אבנים כהות ובהירות לסירוגין בגוונים צהוב, כחול, שחור ולבן (איור 6). הפסיפס השתמר היטב למעט פגמים אחדים בשוליים וברוזטה. על רצפת הפסיפס, בצדה הצפוני-מערבי של הרוזטה, הובחנו עקבות מוקד שרפה (0.7 מ' קוטר).
מצפון לחדר נחפרה חצר שממנה נחשף שטח (3×5 מ') התחום בין קיר בדרום, מחיצות החפירה בצפון ובמערב וייתכן קיר במזרח, באזור שנפגע בשוד עתיקות. רצפת החצר עשויה עפר כבוש בצבע צהוב (כ-0.1 מ' עובי) מעל תשתית של לוחות קירטון ומילוי עפר ששולבה במעין מדרגה שהותקנה בקיר 1 (לעיל, שכבה III) בפירוק אחד מנדבכיו (איור 7). בצפון-מזרח החצר נסתמה וכוסתה חציבה בסלע שהובילה לחלל תת-קרקעי (לעיל, שכבה IV). החציבה קורתה בקמרון מאבני קירטון מהוקצעות שנפגע בחלקו בשוד עתיקות.
על רצפת החצר נמצאו שברי כלי חרס האופייניים למאות הד'–ה' לסה"נ וכן מטבעות. תשתית הרצפה הכילה ממצא קרמי רב האופייני למאות הב'–הג' לסה"נ וכן מטבעות. החדר והחצר הצמודה אליו מצפון שימשו בו בזמן, מכאן שתיארוך הפסיפס יתאפשר באמצעות תיארוך החצר.
שכבה I (התקופה העות'מאנית). נחשפו בדלי קירות שאינם מתחברים לכלל תוכנית סדורה וניכר ששימשו גדרות. השכבה מתאפיינת באדמה שחורה כהה המכילה אפר רב
(0.7 מ' עומק), שמתחתיה רובד אדמה אדומה. במפלס האפר התגלו בעיקר ממצאים האופייניים לתקופה העות'מאנית ובהם שברי מקטרות חרס, 'כלי עזה' וכלי חרס מזוגגים באמייל בגווני ירוק וחום.
 
שטח A, חללים תת-קרקעיים
כדי לאפשר תנועת מבקרים נוחה ובטוחה בחללים התת-קרקעיים, אל מערכת המסתור H וממנה, נחפרו חלקית חללים אחדים (ר' עתיקות 58: 39–44; ר' איור 5).
גרם המדרגות המרכזי. על פני השטח נחשף מפלס סלע שיושר והוחלק ונחצבו בו ספלולים אחדים, שוקת אבן ותעלה (0.2 מ' רוחב) שנועדה להזרים מים לבורות תת-קרקעיים. ממפלס הסלע נחצב בסלע נארי קשה פיר מלבני (1.3×4.0 מ') שבו גרם מדרגות חצוב בקירטון הכולל 18 מדרגות (0.25–0.40 מ' רוחב, 0.25 מ' גובה; איור 3: חתך 1–1). שבע המדרגות העליונות חצובות למלוא רוחב הפיר; לאחריהן מדרגה משולשת שנפגעה בחציבת פיר מעגלי (1.2 מ' קוטר) החודר לתקרת החלל שמתחתיו
(A2) וניכר שאינו שייך לשלב השימוש הראשון בבורות שכן הוא יוצר נפילה מגרם המדרגות לחלל התת-קרקעי. חציבת הפיר המעגלי פגעה בשלוש מדרגות, ששרידיהן נותרו על דופנו בלבד. בהמשך נתגלו שלוש מדרגות צרות יותר (0.6 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב, כ-0.25 מ' גובה) שבתחתיתן עוצבה מישורת מלבנית (0.7×0.9 מ'). במישורת מתפצל גרם המדרגות: ארבע מדרגות יורדות מזרחה, לחלל A1, ושבע מדרגות יורדות דרומה, לחלל B0. במערב, במרכז מדרגה שהוגבהה מהמשטח (כ-0.4 מ' גובה; איור 8), נחשף פתח שאיבה עגול (0.4 מ' קוטר) שהוביל לחלל A2. תעלת ניקוז משופעת בשולי המדרגות נועדה להזרים מי נגר עילי אל בורות המים ולשמור את המדרגות יבשות.
מעל מקצת המדרגות העתיקות הותקנו מדרגות מתכת לשימוש המבקרים.
חלל A1. למלוא רוחב החלל נחפר מפלס שמאפשר עמידה בקומה זקופה. בדופן הדרומית-מערבית הובחנה פריצה (0.5 מ' רוחב) שדרכה אפשר לעבור לחלל B0. אזור המעבר מחלל A1 לחלל A2 הועמק במטר נוסף, ונחשף המשכו מטה של הפתח המסותת (2.8 מ' גובה לפחות). במזוזות הפתח שנחשפו חצובות גומחות משולשות (0.15 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה) שמעליהן סימני פיח ודומה שנועדו לנרות שמן. הממצאים כללו שברי כלי חרס רבים ומטבעות למן המאות הג'–הב' לפסה"נ ועד לתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–י"ט לסה"נ). בחלל הותקנו מדרגות מתכת כדי להקל על הכניסה אליו, ותקרתו שנפגעה בבליה יוצבה בעבודות חיזוק ושימור.
חלל A2. נחפרו כמויות גדולות של אדמה שרובה חדרה מפני השטח דרך הפיר שנפרץ בתקרתו, וחלקה מחדרי מערכת המסתור שנחפרו בעבר על ידי שודדי עתיקות. מחלקו העליון של מילוי האדמה נאספו שברי כלי חרס מן המאה הג'–הב' לפסה"נ ועד לתקופה העות'מאנית (המאות הי"ח–י"ט לסה"נ), ובחלקו התחתון נמצאו שברים רבים של קנקנים וקערות מן המאות הג'–הב' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ. נראה שהחלל שימש תחילה, בתקופות ההלניסטית והרומית הקדומה, בור מים. במאות הא'–הב' לסה"נ הותקנו סמוך לתקרת החלל כניסות למערכת מחילות מסתור מסועפת, כחלק מן ההכנות ללחימה בצבא הרומי. בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא חזר החלל לשמש בור מים, ובתקופה הביזנטית נפגע בחציבות שהסירו חלקים מתעלות מערכת המסתור (איור 9).
בחלל הותקנו סולם מתכת המאפשר טיפוס למחילות המסתור וסבכות בטיחות מברזל.
חלל B0. מדרום לגרם המדרגות המרכזי נחפר חלל סגלגל (כ-4.5 מ' קוטר) חצוב בסלע הקירטון, שלו פתח חצוב המאפשר כניסה בקומה זקופה. בחלל ניכרות חציבות, ככל הנראה מן התקופה הביזנטית, שפגעו בדופנותיו ויצרו פרצות רחבות בקירותיו, בעיקר במערב. נחשפו שלוש מדרגות חצובות הממשיכות את גרם המדרגות המרכזי; המדרגה השלישית רחבה במיוחד (0.45 מ' רוחב). בצפון-מערב נתגלה גרם מדרגות חצוב שהוביל לחלל שככל הנראה היה מטויח בחלקו, אולי מקווה טהרה, שחשיפתו וזיהויו לא התאפשרו בשל אילוצי בטיחות. החלל הכיל כמויות גדולות של אדמת סחף ואבנים במפלס אחיד. נאספו שברי כלי חרס ומטבעות המתוארכים החל מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה העות'מאנית. בחלל הותקנו סבכות ברזל לצורכי בטיחות.
מערכת המסתור H. נערכה חפירה מצומצמת במטרה לחבר את שני אגפי המערכת A ו-B ולהכשיר מסלול ביקור מעגלי מפני השטח למעבה האדמה וחזרה. בתקרת תעלה A7 המחברת בין שני חדרים A8 ו-A9 נחפר פיר חצוב (0.6 מ' קוטר; איור 10) המתחבר לחלל B1 וייתכן ששימש חלק ממלכודת שאפשרה לפגוע באויב מגבוה בעודו מוגבל בתנועתו בתוך תעלה צרה. היציאה העליונה מהפיר סמוכה לקיר מסיבי הבנוי על רצפת הסלע של חלל B1. הקיר (5.5 מ' אורך לפחות, 1.1 מ' רוחב), שנבנה מאבני גוויל בינוניות והתנשא עד לתקרה, חילק את החלל לשניים ויצר מצדו המערבי חדר שהפריד בין אגפים A ו-B. מחדר זה פונו כמויות גדולות של שפכים שמקורם בעיקר בחפירות השוד שנערכו במערכת, ונאספו שברי כלי חרס האופייניים למאות הא'–הב' לסה"נ.
בעבודת השימור הושלם בבנייה חלקו הדרומי של הקיר שבחלל B1. הותקן סולם מתכת המאפשר טיפוס להמשך האגף בתעלה B2 והותקנה סבכת ברזל בפתח בתקרה.
חלקו המזרחי של חלל B1 נפגע מחציבות מאוחרות, ככל הנראה בתקופה הביזנטית. ניכר שחלל זה שימש בור מים בתקופה ההלניסטית (המאות הג'–הב' לפסה"נ) – תוכניתו אופיינית למערכות חצובות שנתגלו באתרים בני התקופה באזור השפלה דוגמת מרשה, ובשפכי חפירות השוד שנערכו במקום נלקטו חרסים מתקופה זו. בתקרת החלל בצפון-מערב מעל פתח כניסה מלבני (1.5×2.5 מ'), נחשף קמרון בנוי מאבני קירטון מהוקצעות, שיוצב וחוזק.
 
בית הקברות המזרחי (C ,B)
שתי מערות הוכשרו לביקורי קהל.
מערה B (ר' חדשות ארכיאולוגיות קד:106–107). המערה נוקתה עד רצפתה. העמוד הדרומי, שהושחת על ידי שודדי עתיקות, שוקם ושוחזר, ומעל גרם המדרגות הקדום הותקן גרם מדרגות ממתכת. ניכר שהמערה הייתה בשימוש משני במאה הי"ט לסה"נ: דופנות השקתות שבקדמת המקמרים הוסרו בחציבה כדי להגדיל את המרחב הפנימי, ייתכן לצורך אחסון או מגורים, ועל רצפת המערה נתגלו שברי כלי חרס האופייניים לתקופה.
מערה C (ר' עתיקות 58: 18–24). חצר המערה, שנסתמה בעבר, נחפרה שנית. נערכו עבודות שימור שבמהלכן טופלו הסדקים בסלע, חוזק גרם המדרגות ונבנה קיר תמך בצדו הצפוני של חדר המבוא. מעל מערכת המדרגות/המושבים הקדומה נבנה גרם מדרגות ממתכת.
 
הכשרת עמדת תצפית
בראש הכיפה המערבית, בנקודה הגבוהה ביותר באתר, הוכשרה עמדת תצפית למבקרים. במקום עומדים שרידים של בתי הכפר מהמאה הי"ט לסה"נ. בצדו הדרומי של מבנה בן זמננו מולא אחד החדרים הקיצוניים באדמה ובשפכי חפירה למלוא גובהו ליצירת משטח מפולס, ונבנה גרם מדרגות המוליך אליו מאבני חורבה שנמצאו סמוך. בורות שוד שנחפרו בסביבה נסתמו בכלי מכני, לשם בטיחות.
 
החפירה בשטח A לימדה על חמש תקופות יישוב בשטח זה בלבד. השרידים המרשימים והממצאים הרבים באתר מלמדים על חשיבותו. פיתוח האתר והסדרת מסלולי ביקור בו יאפשרו לציבור הרחב ליהנות מאתר היסטורי נגיש ומעניין. יש לקוות שתתאפשר המשך החפירה ופיתוח האתר גם בעתיד.