בחודש דצמבר 2013 נערכה חפירת הצלה ממערב לחורבת פטוט, באזור התעשייה של"י בקריית גת (מס' הרשאה מס' 6965-A; נ"צ 17899-901/61113-6; איור 1), לקראת החלפת כבל חשמל. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת החשמל לישראל בע"מ, נוהלה על ידי ד' ייגורוב (צילום), בסיוע ס' גנור וי' לנדר (ייעוץ), י' אלעמור (מנהלה), מ' קונין וא' האג'יאן (מדידות וסרטוט), ש' גל וא' אלג'ם (GPS), נ' זאק (תכניות), ג' סרי (כלי חרס) וא' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס).
נפתח ריבוע חפירה אחד בשולי האתר הארכיאולוגי המוכרז חורבת פטוט, במרחק כ-400 מ' מערבית לשרידי הכפר הבדואי ח' פטאטה. נחשפו שרידים אדריכליים של יישוב כפרי מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם הובחנו שתי שכבות בנייה (II ,III; איורים 2–4) וכן שכבת פני שטח (I). בשנת 2000 נערכו בקרבת מקום שתי חפירות בדיקה (הרשאה מס' 209/2000-G), ונחשפו שרידי התיישבות כפרית משלהי התקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) ועד לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הח'–הי' לסה"נ).
שכבה III. נתגלו שני קירות מקבילים של מבנה (W13 ,W12), שנבנו בכיוון מזרח–מערב על סלע האם. קיר 13 (1 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב) נבנה בבנייה יבשה מאבני קירטון מסותתות היטב (0.20 × 0.25 × 0.35 מ') ומאבני שדה קטנות; הוא השתמר לגובה שני נדבכים (0.45 מ'). קיר 12 הרוס ברובו (1.1 מ' אורך, 0.25 מ' רוחב, 0.32 מ' גובה השתמרות), אך נראה כי הוא נבנה בשיטה זהה לזו של קיר 13. אל קיר 12 ניגשת מדרום רצפה עשויה שכבת טיח דקה שהונחה על חמרה מהודקת (L105; כ-0.1 מ' עובי); היא הושתתה על סלע האם. שכבת טיח זו שימשה כנראה תשתית לרצפת פסיפס שלא השתמרה אך שרדו ממנה כמה אבני פסיפס לא באתרן. על הרצפה נמצאו קערות רדודות במגוון גדלים (איור 1:5–3), קערות עמוקות, שחלקן מזוגגות בירוק (איור 5,4:5), קדרה (איור 6:5), פך מסננת (איור 7:5) ופקק (איור 8:5). הממצא מתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה.
שכבה II. נחשף קיר (W11; אורך 1.2 מ', רוחב 0.6 מ'), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום מאבני גיר גדולות והשתמר לגובה שני נדבכים (0.2 מ' גובה). לקצהו הצפוני של קיר 11 ניגשים במאונך שני קטעים של קירות נוספים, האחד ממזרח (W10; כ-1 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.2 מ' גובה השתמרות) והאחר ממערב (W14; אורך 0.6 מ', רוחב 0.35 מ', גובה השתמרות 0.2 מ'). שלושת הקירות תוחמים שני חדרים במבנה, שנמצא ברובו מחוץ לגבולות החפירה. בשני החדרים ומצפון להם התגלתה תשתית רצפת המבנה, העשויה משכבת גיר כתוש שהונחה על אבני גיר שטוחות שהונחו על אדמת חמרה דחוסה (L109 ,L107 ,L104 ,L103); השתמרותה מצפון לחדרים חלקי ולא אחיד עקב הפרעה בחלקו המרכזי של הריבוע. על רצפות החדרים נתגלו שברי כלי חרס רבים מהתקופה האסלאמית הקדומה, ובהם קערות מזוגגות בצהוב (איור 1:6), קערות עמוקות (איור 2:6), קדרות (איור 3:6, 4) וסירי בישול (איור 5:6–7).
שכבה I. שכבת פני שטח של אדמת חמרה דחוסה ללא ממצא קדום (כ-0.4 מ' עובי). שכבה זו הופרעה בחלקים המערבי והמרכזי של הריבוע.