בעומק 2.4 מ' מפני השטח (354.1 מ' מעל פני הים) נחשפו פני הסלע והופיעו מי תהום שהם חלק ממערכת מי תהום תת-קרקעית הכוללת את שלוש הנביעות של עין צרר, עין הדים ועין עזים הסמוכים.
במרכז שטח החפירה ולכל אורכה אותרה תעלה קדומה בציר מזרח–מערב (1.5 מ' רוחב, 0.33 מ' עומק), שנחפרה לתוך שכבת אדמה תחוחה, ובה מילוי מאוחר המורכב מאבני שדה מהוקצעות גדולות ובינוניות, ללא חרסים.
מעל אבנים על פני השטח נמצאו שברי כלי חרס רבים המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת (המאות הד'-הה' לסה"נ).
בדרום-מזרח שטח החפירה נחשף על פני השטח משטח אחיד של אבנים מהוקצעות ושטוחות ששימשו יסוד לקיר (1.2 מ' אורך) שלא שרד. אבני יסוד הקיר, שברי כלי זכוכית וחרס וכן שרידי טיח קדום על גבי האבנים המהוקצעות עשויים להיות שרידי מבנה שלא נשתמר, שממנו פזורות על פני השטח אבני בנייה.