בחודש דצמבר 2012 נערכה חפירת הצלה בקיבוץ הגושרים (הרשאה מס' 6668-A; נ"צ 258418-638/792011-167) לקראת הקמת שכונה חדשה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ הגושרים, נוהלה על ידי א' ברון (צילום) בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ח' חלאיילה (עיבוד צור) וח' טחן (ציור חרסים).
מצפון לשטח החפירה נערכו חפירות אחדות בשנים 1996–2008 (גצוב 2006; גצוב 2009) ונחשפו בהן שרידי התיישבות מהתקופות הניאוליתית הקדם-קרמית, הניאוליתית הקרמית והכלקוליתית. השרידים עשירים במכלולי קרמיקה, צור, אבן, וכן נחשף מכלול עשיר של אובסידיאן. בחפירה שנערכה לאחרונה התגלו שרידי ריצוף וקירות מהתקופות הנאוליתית והכלקוליתית (ברון 2013).
נחפרו 11 ריבועים על תוואי כבישים מתוכננים (F8–F1 ,C2 ,C1 ,B1; איור 1) ונחשפו שתי שכבות: מתקופת הברונזה הקדומה 2 ומהתקופות הפליאוליתית והניאוליתית (הממצאים כנראה לא באתרם).
שכבה 2 בריבועים F2 ,F1 (איורים 2, 3) נחשפה שכבה של אבנים ופסולת בזלת אדומה-חומה שהצטברה על גבי סלע אם 'חיזרי'. בשכבה זו נמצאו שברי אובסידיאן, כלי צור ופסולת סיתות שתוארכו לתקופה הפליאוליתית התיכונה והניאוליתית הקדם-קרמית, ונראה כי אינם באתרם.
שכבה 1. בריבועים F2 ,F1 נחשפה מעל שכבה 2 שכבה דקה של אדמה כהה שבה חרסים שתוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 2: טס (איור 1:4) וקנקן (איור 2:4). כן נמצאה שפת קערת בזלת (איור 3:4). אלו הם ממצאים ראשונים מתקופה זו באתר והם מחדשים את הסטרטיגרפיה שלו.
במערב השטח, בריבועים F8–F6 נמצאה שכבת אדמה אפורה סטרילית רכה, בעומק של כמטר אחד, הישר מעל סלע האם, המעידים על גבול ההתיישבות מן התקופה הנאוליתית.
בריבועים C2 ,C1 ,B1 שבמזרח החפירה נחשף סלע אם בעומק של כ-0.15 מ', ללא שרידי ארכיטקטורה או חציבות, ונראה כי האזור לא היה מיושב.
ממצא צור
חמודי חלאילה
בחפירה נאספו 567 פריטי צור, מהם 33 כלים ו-9 גרעינים. כן נמצאו חמש מקבות עשויות על חלוקי בזלת. פסולת התעשייה היא המרכיב העיקרי של האוסף – מעל 90%. הפטינה הבהירה על חלק מהפריטים מעידה כנראה על חשיפה ממושכת והרבדה אִטית. הכלים לעומתם טריים, ללא פטינה. העדר מרכיבי תעשייה והרכב הכלים מעידים שתעשיית הצור לא הייתה בשטח שנחפר, ונראה שמקור הצור על אף היותו טרי, במקום אחר.
חומר הגלם המשמש את תעשיית הצור באיכות טובה והוא דומה לחומר הגלם של אתר הגושרים שמעבר לכביש. כמחצית מפריטי הצור – הגרעינים והכלים – בצבע אפור, והמחצית השנייה בצבע חום. בפריטים שנבדקו, אחוז קטן של נתזים וגושים הנושאים פטינה עבה ולפעמים כפולה. קצות הפריטים שבורים, עדות לכך שהוסעו ממרחק, ייתכן בהסעה נחלית. הפריטים אופייניים לתעשייה מן התקופה הפליאוליתית התיכונה.
תעשיית הצור היא תעשייה נתזית. אחוז הנתזים בפסולת הוא כ-80% ורוב הגרעינים הם גרעיני נתזים. הקבוצה השנייה בשכיחותה היא להבונים – 11%. הלהבים לעומת זאת, שכיחים פחות – 3%. הרוב המכריע של הכלים הוא כלי נתזים המוגדרים כלי אד-הוק. הכלים עוצבו כאמור ברובם על נתזים ובהם 17 נתזים משובררים, תשעה משוננים, שני מקדחים, שני להבים משובררים, שני שברי גרזנים ולהב מגל אחד. למעט שני הגרזנים ולהב המגל האופייניים למכלולים ניאוליתיים, נעדרים מהאוסף כלים מתארכים, כגון ראשי חץ.
אופי המאסף ומיעוט הכלים המתארכים בו מקשה על שיוכו. סביר להניח שמקורו בכמה אתרים הסמוכים לשטח החפירה. אחד מהם הוא האתר הניאוליתי של הגושרים. שברי כלי החרס שנמצאו בחפירה מחזקים טענה זו.
בחפירה נאסף צור מהתקופות הפליאוליתית והניאוליתית, כנראה לא באתרו, המעיד שהאתר בתקופות אלו התרכז רק בצד הדרומי של הנחל. החרסים מתקופת הברונזה הקדומה 2 מוסיפים רובד חדש שלא היה מוכר עד כה בהיסטוריית האתר.