שכבה II: התקופה הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ)

שכבה זו נחשפה בחלק הדרומי-מערבי של ריבוע 2 ובריבוע 1. בריבוע 2 נחפר מילוי
(L109; לפחות 1 מ' עומק; איורים 1: חתך 2–2, 2) שנועד כנראה להרים מפלס לקראת בנייה. המילוי לא נחפר עד תחתיתו. החרסים המאוחרים ביותר שהתגלו בו מתוארכים לתקופה הממלוכית. החרסים הקדומים ביותר מן התקופה העבאסית, ולא ברור אם הם הובאו עם המילוי או שהם באתרם. על גבי המילוי נחפרה שכבה עבה של אפר (L107; כ-0.3 מ' עובי; איורים 1:חתך 2–2, 2) שנמשכת מערבה מחוץ לשטח החפירה, וכן התפרסה על חלקים נוספים של ריבוע 2. לא ברור אם היא נמשכת גם אל ריבוע 1. ייתכן שהיא נוצרה מפסולת אפר של תנור או משרפת תקרת עץ. בחפירת שכבת האפר נאספו חרסים שהמאוחרים שבהם מתוארכים למאות הי"ג–הי"ד לסה"נ.
על גבי שכבת האפר יש רובד נוסף של מילוי ומעליו עדויות לבנייה שאי אפשר לעמוד על אופייה והיקפה. בריבוע 2 נחשפו נדבכי היסוד של קיר אבן (W203; רוחב 0.5 מ'; איורים 2, 3) הבנוי אבני גוויל קטנות והשתמר לגובה חמישה נדבכים. הקיר נמשך לכיוון צפון-מזרח אל מחוץ לשטח החפירה. לא נמצאו רצפות הניגשות אליו.
בריבוע 1 נחשפו שתי תעלות שוד (L108 ,L105) המעידות ככל הנראה על קירות ממבנה אחד שתחמו שני חדרים: מזרחי ומערבי שביניהם תעלת שוד 105. בפינה הצפונית-מערבית בריבוע 1  (החדר המזרחי) נחשפה רצפת טיח (L116; איורים 1: חתך 1–1, 4), שנפגעה מקיר שנבנה בתקופה העות'מאנית (ר' להלן W200). החרסים המאוחרים ברצפה 116 מן המאה הט"ו לסה"נ. בחדר המערבי נחשף קטע קטן של רצפת טיח (L112; איור 5) שלא נחפר אך המפלס שלו קרוב למפלס של רצפה 116 ולכן סביר ששתי הרצפות ממבנה אחד ובנות תקופה אחת. רצפה 112 מגיעה בצפון עד לגבול תעלת שוד 108.
 
שכבה Iב': התקופה העות'מאנית (המאות הט"ו–הי"ט לסה"נ)
במחצית הדרומית-מערבית של ריבוע 2 התגלה מילוי אדמה בגוון אדמדם (L103; איור 1: חתך 2–2) שנועד ליישר את השטח לקראת הבנייה. החרסים המאוחרים מן המילוי מתוארכים לתקופה העות'מאנית. במחצית המזרחית של ריבוע 2 נחשפה רצפת טיח
(L102; עובי 0.1 מ'; איורים 3, 6) באיכות טובה. חלקה המערבי של הרצפה נפגע מבנייה מודרנית ובמזרח היא נחתכה בעת בניית קיר משכבה Iא' (ר' להלן W200). הרצפה כיסתה את קיר 203 משכבה II. סמוך לפינה הדרומית של הריבוע משולב ברצפה שקע קטן מטויח (L113 ; מידות 0.42×0.34 מ', 0.13 מ' עומק; איורים 1: חתך 1–1, 7). דופנותיו הדרומית-מערבית והדרומית מטויחות ואילו הצפונית עשויה משתי אבני גזית קטנות מצופות טיח. ייתכן שהמתקן נועד לשמש מעמד לקנקן אגירה או לאחסון. מדרום לשקע המטויח נחפרה הפרעה ברצפה (L110), הנמשכת אל תוך המחיצה שבין שני הריבועים. הפרעה זו נחפרה בחלקה וייתכן שהיא תעלת שוד. בחפירת שכבת הטיח המרכיבה את רצפה 102 נמצאה מקטרת, ובמילוי שמתחת לרצפה (L111) נאספו חרסים שהמאוחרים שבהם מן המאה הי"ט לסה"נ.
נראה כי המבנה בריבוע 1 המשיך להתקיים ללא שינוי בתוכניתו למעט החלפת רצפות 112 ו-116 ברצפות טיח חדשות. על גבי רצפה 116 שבחדר המזרחי התגלה מילוי (0.1 מ' עובי) ומעליו רצפת טיח חדשה (L115, ר' איורים 1: חתך 1–1, 4). הרצפה נמשכה צפונה אל תוך המחיצה שבין שני הריבועים אך המשכה לא נראה בריבוע 2. גם רצפה זו, כמו רצפה 116 שמתחתיה, נפגעה עם בנייתו של קיר מאוחר (ר' להלן קיר 200). רצפה 112 הוחלפה ברצפת טיח חדשה (L104). גם רצפה זו, כמו רצפה 112 שמתחתיה, מגיעה בצפון לתעלת שוד 108, וחלקה המערבי נפגע מבנייה מודרנית. החדר תחום בדרום בקיר (W204) ובתעלת שוד (W114) המשקפת את המשכו של הקיר, ואי אפשר לקבוע אם קיר זה נבנה בתקופה העות'מאנית (שכבה Iב') או בתקופה הממלוכית (שכבה II). ברצפה 104 נחשף שקע עגול (כ-1 מ' קוטר; איור 8) שמהותו אינה ברורה, וצמוד אליו מדרום מתקן מטויח (L106; ר' איור 8) שרק רצפתו שרדה. הטיח של רצפת המתקן מתעגל בשוליו כלפי מעלה וניכר כי גם דופנות המתקן היו מטויחות.הטיח לבן ואיכותי, ונראה כי המתקן שימש לנוזלים. ייתכן שהמתקן המטויח והשקע העגול ברצפה שימשו יחד למלאכה כלשהי. המתקן, וככל הנראה גם רצפה 104, נבנו על תשתית של אבני גוויל
(L117) הניגשת אל קיר 204 שנמשך מזרחה אל מתחת לראש הקשת שנחשפה בקיר 200 (להלן). חלקו הדרומי-מערבי של החדר נפגע מבנייה מודרנית.
 
שכבה Iא': שלהי התקופה העות'מאנית (המאות הי"ט–הכ' לסה"נ)
בשלב זה יצא המבנה משכבה Iב' מכלל שימוש ועל חורבותיו נבנה מבנה גדול שהשתמר ממנו קיר יסוד אחד מסיבי מאוד (W200; אורך 10.1 מ', רוחב 0.6 מ', גובה 3.4 מ' לפחות; איור 1: חתך 1–1). הקיר נחשף סמוך לגבול הדרומי-מזרחי של החפירה, והוא נמשך אל מחוץ לשטח החפור. הוא בנוי אבני גוויל מלוכדות בטיט אפור, ולאורכו לפחות שלוש קשתות שביניהן אומנות רחבות (איור 9). בתעלת בדיקה (3.4 מ' עומק) שנערכה באמצעות מחפרון מצדו המזרחי התברר כי הוא בנוי לעומק רב. בתחתית התעלה נראו כמה אבנים במבנה מסודר, אך לא ברור אם הן חלק מהנדבך התחתון של הקיר, שהיה רחב יותר, חלק מקיר קדום שקיר 200 נבנה עליו או רצפת אבן קדומה. ככל הנראה שני קירות ניצבים לקיר 200 ממזרח (W202 ,W201). קירות אלה לא נחפרו והם נמשכים אל מחוץ לשטח החפירה. קיר 200 חותך את רצפות 102, 115, 116. ההמשך של רצפה 102 התגלה תחת אחת הקשתות, 10–15 ס"מ תחת ראש הקשת (ר' איור 3).
לא נמצאו קירות נוספים או רצפות הקשורות לקיר זה אך על סמך אורכו ועומקו אפשר להסיק שהוא חלק ממבנה גדול שהיו בו לפחות שתי קומות. קירות יסוד שקשתות משולבות בהן היו נפוצים במבנים עות'מאניים במאה הי"ט. מבנים דומים נחפרו ביפו ובירושלים ונמצא שלעתים הם נבנו לעומק רב (חדשות ארכיאולוגיות 121; חדשות ארכיאולוגיות 121; חדשות ארכיאולוגיות 122). שיטת בנייה זו אפשרה לבנות יסודות עמוקים, כדי להרים מבנים בני כמה קומות, ועם זאת לחסוך באבני בנייה ליסודות.
 
בחפירה נאספו כלי יום-יום ובהם קערות, קערות מזוגגות, פכים, קנקנים, סירי בישול וצפחות, המתוארכים לתקופות העבאסית (המאות הח'–הי' לסה"נ; איור 10), הממלוכית (המאות הי"ג–הט"ו לסה"נ; איור 11) והעות'מאנית (המאות הט"ו–הכ' לסה"נ; איור 13).
בכלים מן התקופה העבאסית קערה מעוטרת בחריטה שעל שפתה זיגוג שקוף על גבי חיפוי צהוב, ועל חלקה הפנימי זיגוג שקוף על גבי חיפוי ירוק (איור 1:10); קערה שעל חלקה הפנימי זיגוג שקוף על גבי חיפוי ירוק (איור 2:10); קערה מזוגגת בזיגוג שקוף על חיפוי צהוב ומעוטרת בפסים צבעוניים (איור 3:10); קערה מעוטרת בחריטה שעל חלקה הפנימי זיגוג ירוק על חיפוי צהוב ועל חלקה החיצוני זיגוג צהוב על חיפוי חום (איור 4:10); בסיס קערה שעל חלקה הפנימי זיגוג שקוף על חיפוי צהוב ועל חלקה החיצוני זיגוג חום (איור 5:10); קערה מעוטרת בחריטות שעל חלקה הפנימי זיגוג חום על חיפוי צהוב ועל חלקה החיצוני זיגוג צהוב על חיפוי ירוק (איור 6:10); קערה מזוגגת בזיגוג שקוף על גבי חיפוי תכלת (איור 7:10); זיר (איור 8:10); צפחת (איור 9:10); בקבוק (איור 10:10); ובסיס פך מזוגג בחלקו הפנימי (איור 11:10).
בכלים מן התקופה הממלוכית קערה שעל חלקה הפנימי זיגוג ירוק ועל חלקה החיצוני זיגוג חום מעוטרת בפסים צהובים (איור 1:11); קערה שעל חלקה הפנימי זיגוג צהוב על גבי חום, ועל החלק החיצוני של השפה זיגוג רב-גוני (איור 2:11); קערה מעוטרת בחריטות ועליה זיגוג צהוב-חום (איור 3:11); קערה מזוגגת ומעוטרת בחריטה בחלקה הפנימי (איור 4:11); קערת סגרפיטו מיובאת ממצרים מזוגגת בצהוב ומעוטרת בחריטות שאחדות כמוה נמצאו עד כה בישראל (המאות הי"ג–הי"ד לסה"נ; איור 5:11), קערה פְריט מעוטרת בשחור על גבי חיפוי תכלת שכמוה יוצרו בסוריה ובמסופוטמיה במאות הי"ב–הי"ד לסה"נ (איור 6:11); קערה מיובאת מאיטליה מזוגגת בחום מבפנים ומבחוץ (איור 7:11); קערת מיובאת מקפריסין מעוטרת בחריטה עם זיגוג רב-גוני בחלקה הפנימי (המאה הי"ג לסה"נ; איור 12); קערה ללא זיגוג מעוטרת עיטורים גיאומטריים בצבע על גבי חיפוי חום (איור 8:11); קערה גדולה ללא זיגוג מעוטרת בחלק החיצוני של השפה בחריטה (איור 9:11); סיר בישול מחופה בחיפוי אדום וממורק (איור 10:11); קדרה עמוקה (איור 11:11); פך (איור 12:11); וצפחת (איור 13:11) ורימון מעוטר מן התקופה הממלוכית (איור 14:11).
בכלים מן התקופה העות'מאנית קערה (איור 1:13); בסיס קערה (איור 2:13); קדרה (איור 3:13); קנקן עזה שחור (איור 4:13); ובסיס פך (איור 5:13). כמו כן נמצאו חמש מקטרות, ארבע מהן מן המאה הי"ח לסה"נ (איור 1:14–4) ואחת הייתה בשימוש במחצית השנייה של המאה הי"ט ובראשית המאה הכ' לסה"נ (איור 5:14).
 
בחפירה התגלו גם שברי כלי זכוכית המתוארכים לתקופה העות'מאנית, בהם חלק עליון של בקבוק עם שפה צרה מעוגלת לא רגולרית וצוואר גלילי מטיפוס conter; שני שברים של צמיד מזכוכית כחלחלה-ירקרקה מעבירת אור, עם חתך משולש, מעוטרים בחוטים מזכוכית אטומה בצבעי צהוב, כתום ושחור-לבן וכתמים בצבע טורקיז (איור 15); שבר בקבוק עם שפה צרה מעוגלת וצוואר גלילי; ובקבוק עם שפה מעוגלת נוטה החוצה וצוואר גלילי.
כמו כן נתגלו בחפירה שני חרוזים, אחד מאבן שחורה מלוטש ליטוש פריזמה עם חמש פאות בכל צד ואחד בצבע טורקיז עם חתך משולש ובתוכו חוט בצבע כתום. 
 

בחפירה נחפרו שלוש שכבות מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית ובהן שרידי מבנים. השכבה הקדומה נבנתה על גבי מילוי שנועד להגבהת המפלס. בשכבה זו נבנו קירות ורצפות שחלקם המשיכו לשמש בשכבה התיכונה ורק רצפתם הוגבהה (החדרים שהתגלו בריבוע 1), וחלקם הפסיקו לשמש וכוסו ברצפת השכבה התיכונה (קיר 203). במהלך המחצית השנייה של המאה הי"ט פורק המבנה ועל הריסותיו נבנה מבנה גדול, ששרד ממנו קיר יסוד עבה הבנוי לעומק רב, הכולל לפחות שלוש קשתות. בממצא הקרמי בעיקר חרסים מן התקופה הממלוכית, אך גם מן התקופות העבאסית והעות'מאנית. לא הוברר אם ישנם שרידי בנייה מתקופות קדומות יותר מתחת לשכבות שנחפרו.