בחודש ינואר 2005 נערך סקר פיתוח באזור חורבת בתרה (הרשאה מס' 4335-A*; נ"צ — רי"ח 26345-80/75660-790; רי"י 21345-80/25660-790) לקראת הרחבת מטעים. הסקר, מטעם רשות העתיקות ובמימון קיבוץ מרום גולן, נוהל על ידי א' זינגבוים וא' שפירו.
בסקר שני אתרי עתיקות: חורבת בתרה ושדה דולמנים, יהודיה.
חורבת בתרה ממוקמת בראש גבעת בזלת, הנוחה להתיישבות חקלאית, המשתפלת בחדות מזרחה לאפיק נחל דליות ובמתינות מערבה אל המדרגה מעל אפיק נחל יהודיה. שדה הדולמנים נמצא מצפון לשטח שנסקר על שלוחה מאורכת בין נחל יהודיה ממערב לחורבת בתרה ממזרח. תחום הסקר בצפון הגיע לדרום שדה הדולמנים.
האזור נסקר בעבר בסקר חרום בסוף שנות ה-60 (מ' כוכבי [עורך], יהודה שומרון והגולן, הסקר הארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים, תשל"ב, עמ' 278) ובשנות השמונים והתשעים (עתיקות 34, עמ' 27; חדשות ארכיאולוגיות קו: 10-8). אתר החורבה מתואר במחקר על בתי הכנסת בגולן (צ"א מעוז, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, 1992, I: 293) ואצל ד' אורמן (BAR Int. S. 269, Oxford 1985, p.199).
שטח A (איור 1)
השטח מצפון למטע, גובל ממזרח בדרך צבאית וממערב ומצפון בשיפולי השלוחה שבין נחל יהודיה וחורבת בתרה. נמצאו כ-25 דולמנים בשטח העולה לכיוון השלוחה ממערב וכן ממזרח לדרך הצבאית.
שטח B (איור 2)
השטח נמצא בחלקו בתחום חורבת בתרה וגובל מצפון באתר החורבה, מדרום בעיקול דרך צבאית, ממזרח במורד החד לכיוון אפיק נחל דליות וממערב בגדר מטע.
יחידה 1. נמצאו שרידי קירות, שברי כלי חרס מן התקופה הביזנטית וכן פריטי מבנה ציבור: חוליות עמוד, כותרות ומשקוף, מפוזרים לאורך המדרונות המערבי והדרומי של החורבה. נראה כי חלק קטן של המבנה הנמצא בתחומי חורבת בתרה, סמוך לדרך הצבאית, נפגע בעבר מכלי כבד. בחלק הצפוני של האתר נסקר בעבר בית בד. בחלק המזרחי של השטח נאספו שברי כלי חרס מהתקופות ההלניסטית והרומית.
יחידה 2. ממערב לדרך הצבאית לא נמצאו שרידי קירות או חרסים מלבד דולמן אחד.
יחידה 3. מדרום ליחידה 2 נמצא פיזור חרסים דל, ייתכן גבול האתר או מחוצה לו.
שטח C (איור 1)
השטח סמוך לחלקו הצפוני-מערבי של המטע ותחום במערב במדרגה לכיוון אפיק נחל יהודיה. בחלקים שלא נפגעו בעבר מכלים מכניים נמצאו דולמנים.
הממצא הקרמי והארכיטקטוני מחורבת בתרה מעיד על יישוב קדום מהתקופות ההלניסטית-רומית בחלק המזרחי של האתר וייתכן אף בראש הגבעה. היישוב בתקופה הביזנטית היה במרכז האתר ובצפונו עד קו בית הבד.
ייתכן כי בשטח המטע היו בעבר דולמנים שנפגעו מהעבודות החקלאיות.