שטח C (איור 3). נחפרו שני ריבועים (II ,I). במפלס פני השטח התגלה מטבע של נציב רומי מימי טיבריוס שנטבע במטבעת ירושלים (17/18–24/25 לסה"נ; ר"ע 143115). בריבוע I, בעומק 0.74 מ' מתחת לפני השטח, התגלתה רצפה (L142; איור 4) עשויה מלוחות אבן כורכר (0.3 מ' רוחב, 0.1 מ' עובי), שהונחו על אדמת סחף. הרצפה ניגשת ממערב אל קיר (W140), שנבנה בכיוון צפון–דרום באבני כורכר במגוון מידות והשתמר לגובה שלושה נדבכים (0.55 מ'). מצפון-מזרח לקיר 140 התגלו שתי אבני כורכר מסותתות, הניצבות במרחק 0.65 מ' זו מזו על רצפה של לוחות כורכר (L141; עובי הלוחות 0.1 מ'). אפשר ששתי אבנים אלה שימשו כמזוזות של פתח, שכן באבן המערבית מהשתיים נחצב שקע (0.18 מ' קוטר), שנועד אולי לציר דלת. לאבן המזרחית ניגשת שורה של אבני גוויל קטנות (W144; גובה 0.3 מ'), אולי שרידי קיר שנשדד. בפינה הצפונית-מערבית של הריבוע נחשף מתקן עגול (L139; קוטר 0.8 מ'), הכולל משטח שנבנה מאבני גוויל בינוניות וקטנות. בפינה הצפונית-מזרחית של הריבוע התגלו שתי חוליות של עמוד עגול מכורכר (B1080; קוטר 0.4 מ'), זו על גבי זו. צמוד לחוליות אלה ממזרח נתגלתה אבן שכב מבזלת של 'רחיים של חמור' (B1079; קוטר עליון 0.17 מ', קוטר תחתון 0.5 מ'). בכל השטח נתגלו עוד שלוש אבנים של רחיים אולינתיות (איור 5). בריבוע II נחשף קיר (W143; גובה השתמרות 0.5 מ'), שנבנה מאבני גוויל בינוניות. מצפון לקיר נתגלה מטבעאוטונומי של אשקלון מהמאה הא' לפסה"נ–המאה הא' לסה"נ (ר"ע 143117).

 
שטח D (איור 6). נחשפו שרידים של שני קירות (W114 ,W109), שנבנו מאבני כורכר בינוניות. קיר 109 (0.2 מ' גובה השתמרות) נבנה בכיוון צפון–דרום ואילו קיר 114 (0.2 גובה השתמרות) נבנה בכיוון מזרח–מערב. בהצטברות אדמה (L106) מדרום לקירות התגלה מטבע של נציב רומי מימי אוגוסטוס שנטבע במטבעת ירושלים (10/11 לסה"נ; ר"ע 143116).
 
שטח E (איור 6). בעומק של 0.5 מ' מתחת לפני השטח נחשפו שני קירות ניצבים זה לזה (W123 ,W122), שנבנו מאבני כורכר מסותתות. קיר 122 השתמר לגובה 0.25 מ', ואילו קיר 123 נפגע מצינור מים שהונח במקום בימינו.
 
שטח F (איור 6). במזרחו של הריבוע התגלו שבע חוליות עמודים, השייכות לשני עמודים שהתמוטטו לכיוון מזרח. מהעמוד הצפוני נחשפו בסיס רבוע (B1081/1) ושתי חוליות עגולות (3,B1081/2; קוטר 0.30–0.35 מ'), ומהעמוד הדרומי נחשפו ארבע חוליות (4–B1082/1; מידות 0.4 × 0.5 מ', גובה 0.25–0.33 מ'). העמודים התמוטטו על מפולת של אבנים במגוון מידות (L105 ,L104), וביניהן שברי טיח הידראולי, שברי כלי חרס ופריטי מתכת, ובהם מפתח (איור 7) ומסמרים. עוד התגלו בשטח חוליית עמוד עגול (B1086; גובה 0.15 מ'), שרידי אומנה (B1084 ,B1083; גובה 0.2 מ') ושבר עמוד (B1085; גובה 0.15 מ') בחתך המערבי של השטח. במרכז השטח נחשפושרידי מתקן לאיגום לנוזלים, הכולל רצפת טיח (L145) ותעלת מים (L146; אורך 2.8 מ', רוחב 0.1 מ', עומק 0.15 מ'), שנבנתה בציר צפון–דרום. במהלך פינוי המפולות מעל תעלת המים נתגלה מטבע מימי הדריאנוס שנטבע במטבעת טבריה (119/20 לסה"נ; ר"ע 143118). מדרום לרצפה 145 נחשפו שרידי רצפה נוספת (L119), שנבתה מלוחות כורכר שהונחו על תשתית של אדמה וכורכר מהודקים (L147). רצפה 119 ניגשת לשני העמודים שנחשפו במזרח השטח. אפשר שחוליות העמודים שנתגלו בכל השטח והמתקן לאיגום נוזלים הם חלק מחצר פריסטילית עם בריכה.
 
ממצא כלי חרס ואבן
פטר גנדלמן
 
שלהי תקופת הברזל והתקופה הפרסית.בהצטברויות אדמה מהתקופה הרומית הקדומה התגלו שברי כלי חרס מעטים מתקופות אלה. הממצא כולל קרטר מהתקופה הפרסית (איור 1:8; המאה הו' עד לראשית המאה הד' לפסה"נ), קנקן אגירה (איור 2:8) מהמאה הח'–ראשית המאה הו' לפסה"נ (De Groot and Bernick-Greenberg 2012:89, Fig. 4.8:1) וידיות סל של קנקנים (איור 3:8) המתוארכים גם הם לתקופה הפרסית. ממצא זה מלמד אולי שראשית ההתיישבות באתר בסוף תקופת הברזל או בראשית התקופה הפרסית.
 
התקופה הרומית הקדומה.רוב הממצא הקרמי בחפירה מתוארך למחצית השנייה של המאה הא' ולראשית המאה הב' לסה"נ.
קערות. התגלו קדרה שלה שפת מדף (איור 4:8; Magness 1993:202), קערה מיובאת מקבוצת סיגילטה מזרחית, שזמנה 60–100 לסה"נ (איור 5:8; ESA; Hayes 1985:31, Tav. V:12), וקערות מקומיות, שזמנן המאה הא' לפסה"נ, ובהן קערות כדוריות (איור 8: 6, 7; Bar-Nathan 2006:130–133, Pl. 25:21; Loffreda 1996:91–93, fig. 31:45–58) וקערת שפת מדף (איור 8:8).
קדרות בישול ומכסים. התגלו שני טיפוסי קדרות בישול, המתוארכים לסוף המאה הא' ולמאה הב' לסה"נ, ובהם קדרה מזווה שלה רכס פנימי בשפה (איור 9:8, 10; Bar-Nathan 2006:159, Pl. 31:76, Fig. 56) וקדרה פתוחה שלה ידיות אופקיות (איור 11:8–13; Silberstein 2000:437, Pl. VII:3, 4; פורת אשל ופרומקין 2009, לוח 4:1) ומכסה דמוי כיפה (איור 14:8, 15).
סירי בישול. התגלו שני טיפוסי סירים. האחד הוא סיר בישול כדורי, סגור, שלו כתף מזווה ושפה מעובה (איור 16:8, 17) או עם רכס בולט (איור 18:8–20), והוא מתוארך למאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ (Bar-Nathan 2006:160–161, Pl. 29:41–43). השני הוא סיר בישול שלו פתח רחב ושפה מקופלת פנימה, המתוארך לסוף המאה הא' והמאה הב' לסה"נ (איור 21:8; Riley 1975:43, 48, no. 113; Silberstein 2000:435, Pl. VI:14–15; Bar-Nathan 2006:168, Pl. 31:69).
קנקנים. התגלו שני טיפוסים של קנקני שק, המתוארכים לסוף המאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ (פיילשטוקר 2003, איור 8:78; פורת אשל ופרומקין 2009, לוח 5:2), ובהם קנקן ששפתו מקופלת כלפי חוץ (איור 22:8) וקנקן שבשפתו רכס בולט (איור 23:8, 24). כן התגלו שני טיפוסי קנקני אשקלון, ובהם קנקן שלו שפה גבוהה, המתוארך למחצית הראשונה של המאה הא' לסה"נ (איור 25:8–27; Zemmer 1977, Pl. 12:36), וקנקן שלו שפה נמוכה, המתוארך למאות הב'–הג' לסה"נ (איור 28:8–30; Majcherek 1995:166, Pls. 3:1, 4:1, 8).
פכים. התגלו פכים שבשפתם רכס ומשפך, המתוארכים למן סוף המאה הא' לפסה''נ ועד לראשית המאה הב' לסה"נ (איור 31:8, 32; Bar-Nathan 2006:1174–1175, Pl. 31:86–89, Fig. 58), פכים שלהם שפה רחבה דמוית קערה, המתוארכים לסוף המאה הא' לפסה''נ ולמאה הא' לסה"נ (איור 33:8, 34; Bar-Nathan 2006:106–108, Pl. 19:27–31; Loffreda 1996:65–66, Figs. 22:26, 25:1–15), ופך נוסף שלו שפת מדף (איור 35:8).
נרות חרס. כל הנרות שהתגלו בחפירה הם נרות דיסקוס עשויים בדפוס, המעוטרים בוולוטות ופלמטות ומתוארכים לסוף המאה הא' וראשית המאה הב' לסה"נ (איור 36:8–40; Rosenthal-Heginbottom 1995:245). הדיסקוס בכל הנרות שבור. שימוש בנרות שהדיסקוס שלהם שובר במכוון מיוחסים לקהילה היהודית או השומרונית (ר' דיון, Tal and Teixeira Bastos 2012).
כלי אבן. התגלו כמה ספלי מדידה עשויים מאבן גיר רכה (איור 41:8, 42), המתוארכים לשלהי הבית השני. ספלי מדידה מאבן היו בשימוש של יהודים בתקופה זו (Cahill 1992:209–210, Fig. 20:1–5).
 
התקופת הביזנטית. בהצטברויות אדמה שכיסו את שרידי הבנייה מהתקופה הרומית התגלו חרסים אחדים מהתקופה הביזנטית. הממצא כולל שבר של קנקן עזה שבשפתו מרזב פנימי, המתוארך למן סוף המאה הד' ועד המאה הו' לסה"נ (איור 9: 17; Majcherek 1995:168–169, Pl. 3:3, 6). 
 
הרוב המוחלט של ממצא כלי החרס בחפירה מתוארך לתקופה הרומית הקדומה. בממצא זה מעט כלי שולחן מיובאים ומבחר גדול של כלי בית, כלי בישול וכלי אגירה מתוצרת מקומית ואזורית. חלק מהכלים מהתוצרת המקומית מחקים כלים מיהודה מתקופה זו וחלקם יוצרו במסורת אזור החוף. גם מבין קנקני האגירה מחציתם – קנקני שק – יוצרו במסורת יהודה ומחציתם – קנקני אשקלון – יוצרו במסורת החוף. זמנם של הכלים, המיובאים והמקומיים, סוף המאה הא'–ראשית המאה ב' לסה"נ.
 
ממצא כלי הזכוכית
נטליה כצנלסון
 
במבנה התגלו עשרה שברי כלי זכוכית בלבד. השברים מכוסים בשכבת בלייה כהה וכסופה, והם שייכים לכלים מנופחים, שנעשו מזכוכית ירקרקה או כחולה. שלושה מהשברים אינדיקטיביים, והם שייכים לשתי קערות (1:10, 2) ובקבוק תמרוקים קטן (איור 3:10) . קערה 1, שהתגלתה על רצפה בשטח C, שייכת לטיפוס מוכר של קערות שעל שפתן שתי רצועות מצולעות (crimped-trail). קערות אלה היו נפוצות באזורנו בסוף המאה הא' ותחילת המאה הב' לסה"נ. קערה 2 התגלתה במילוי בשטח D. מתחת לשפתה שלא השתמרה יש קיפול כפול. קערות דומות, שצורתן התעוותה באש, התגלו בבור, ובו פסולת בית יוצר, שנחשף בחפירה שנערכה בעבר בניר גלים (דגוט 2008, איורים 5, 6); הן תוארכו על סמך מטבעות לשנים 11–65 לסה"נ או מעט מאוחר יותר. בקבוק 3, שהתגלה במילוי בשטח F, הוא בקבוק דמוי פמוט קטן, ולו גוף משולש, בסיס שטוח ודפנות עבות. הבקבוק אופייני גם הוא לאזורנו בסוף המאה הא' ותחילת המאה הב' לסה"נ. כלי הזכוכית שהתגלו בחפירה נפוצים ביישובים ובבתי קברות בכל הארץ, ובעיקר באזור יהודה, אך הם לא פורסמו במידה מספקת באזור החוף הדרומי. כלים אלה אופייניים ליישובים שבהם שכנה אוכלוסייה יהודית בתקופה של בין המרידות.
 
 
ממצאי החפירה מחזקים את המסקנות שעלו מהחפירות בעבר, שבאתר התקיים יישוב יהודי בתקופה הרומית הקדומה (המאה א' וראשית המאה הב' לסה"נ). השרידים האדריכליים שנחשפו בשטח C הם כנראה חלק ממבנה מגורים, שלו חצר שבה התקיימה פעילות משק בית שכללה, בין היתר, טחינת דגנים וייצור מזון. בשטח F נחשפה כנראה חצר פריסטילית ובה בריכה לאיסוף מי נגר (impluvium), שהייתה חלק ממבנה איתן; אפשר שמסביב לחצר היו בנויים חדרים. העמודים שהתמוטטו כולם לכיוון אחד למזרח וכן מפולות אבני הבנייה ושברי הטיח מלמדים הרס המכלול, אולי ברעידת אדמה.