בחודש אוקטובר 2003 נערכה חפירת הצלה בשוליו הצפוניים-מזרחיים של תל קסילה, בתחומי מוזיאון ארץ-ישראל (הרשאה מס' 4006-A*; נ"צ — רי"ח 180900/667708 רי"י 130900/167708). החפירה, מטעם רשות העתיקות ומוזיאון ארץ-ישראל, נוהלה על ידי א' איילון ונ' בשקין-יוסף, בהשתתפות ל' פדרול-קביטקובסקי (צילום), ר' מישייב (שרטוט וציור ממצאים), ע' אייש וד' ברקן.
נחשף מתקן הכולל שלוש בריכות תת-קרקעיות צמודות שנבנו בבור גדול שנחצב בסלע הכורכר (איור 1). קירות הבריכות (כ-0.35 מ' רוחב) נבנו מאבנים קטנות וטיט (דבש) וטויחו בטיח אפור אטום למים. הרצפות טויחו על גבי שכבת תשתית (0.2 מ' עובי). במתקן שתי בריכות צמודות במערב (11, 13) ובריכה שלישית במזרח (12), שאורכה זהה לרוחבן הכולל של השתיים (איור 2). בריכה 11 נחשפה בשלמותה (1.25 × 1.55 מ' 1.85 מ' עומק). בפינתה הצפונית-מזרחית הותקנו שתי מדרגות מטויחות. בבריכה 13
(1.05 × 1.55 מ', 1.9 מ' עומק) נוקתה רק הפינה הצפונית-מזרחית. בריכה 12 (1.55 × 2.65 מ', 1.9 מ' עומק) נוקתה בשלמותה. קירותיה אינם ישרים לחלוטין ובקרבת מרכז הקיר המערבי הותקנו שתי מדרגות מטויחות ומולן, צמוד לקיר המזרחי, גומת שיקוע עגולה למחצה (0.17 × 0.23 מ', 8 ס"מ עומק). במילוי הבריכות (בעיקר בבריכה 11) נמצאו חרסים רבים מהתקופה הרומית, בהם סירים פתוחים (איור 1:3) וסגורים (איור 2:3, 8) ומכסים (איור 3:3), קנקנים (איור 4:3, 9), כד אנטיליה (איור 5:3), אמפורה (איור 10:3) ובקבוק (איור 6:3) וכן דופן אגן מאבן גיר (איור 7:3), שברי אריחים וצינורות חימום מבית מרחץ, חלקי תנור טין, שברי אבני רחיים, שברי כלי זכוכית וסיגי מתכת. ראוי לציון בסיס כבד של קנקן מתקופת הברזל (? איור 11:3) שלאחר שנשבר עוצבה לו שפה ישרה בהתזות ונראה כי שימש כורית להיתוך מתכת. על רצפת בריכה 11 התגלו נר רומי תמים (איור 4) וחרסים מתקופת הברזל (המאות הי"א-הי'/הט' לפסה"נ) ועצמות בעלי חיים.
קבוצות של בריכות דומות במספר ובמאפיינים היו בשימוש מהתקופה הרומית ועד התקופה הערבית הקדומה ורבות מהן התגלו בקיסריה (פטריך י' תשס"ג, קיסריה: ארמון הפרוקורטור הרומי והמושל הביזאנטי, מכלול מחסנים ותאי הזינוק באצטדיון ההרודיאני, קדמוניות 76:124), שקמונה (אלגביש י' 1994, שקמונה לחוף הכרמל, תל-אביב, עמ' 111 ואיור 87), אפולוניה (רול י' ואיילון א', 1989, אפולוניה ודרום השרון. תל-אביב, עמ' 62-60), גלילות (חדשות ארכיאולוגיות צז: 55-54) ורמלה (חדשות ארכיאולוגיות קז:78-77). הן קורו בגג או היו חלק ממבנה שלם ושימשו כנראה לאחסון.
כ-2 מ' ממזרח למכלול הבריכות נחשף בור חצוב (1.3 מ' קוטר, 1.25 מ' עומק) שבמילויו נמצאו חרסים מהתקופה הביזנטית ועצמות פרות וחמור. הבור היה חתום בשכבת אדמה קשה ושברי כורכר שבה חרסים מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה, לרבות שפת פך צלהב מטיפוס מפג'ר שעוטר בתבנית עלים ודגמים הנדסיים.