בחודש יוני 1995 נחפרה מערת קבורה חצובה בגבעת גונן בירושלים (הרשאה מס' 2314
-A; נ"צ — רי"ח 21851/62907; רי"י 16851/12907), שהתגלתה במהלך עבודות להרחבת בית הספר הממלכתי במקום. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ג' סולימני, בסיועם של ג' זליגמן, ח' אבו טאעה, ס' קרפיוקו (מדידות ושרטוט), ר' גרינברג (ציור כלי חרס) ומ' מיילס (ציור כלי זכוכית).
מערת הקבורה (3.5 × 4.5 מ' מידות כוללות; איור 1) כוללת חדר קבורה יחיד (2.1 × 2.2 מ'), שבצדו הדרומי היה פתח שנפגע בעבודת טרקטור. ברצפת החדר נחצבו בור עמידה (לוקוס 105) וכן משכב קבורה יחיד (לוקוס 109), המוקפים באצטבות ברוחב לא אחיד. בקירות החדר נחצבו שלושה מקמרים, בהם משכבי קבורה. במערה נתגלו נרות חרס ושברי כלי זכוכית מהתקופה הביזאנטית (המאות הה'
-הו' לסה"נ) וכן חרוזים.