בחודש ינואר 2003 נערכה חפירת הצלה בגבעה הצרפתית בירושלים (הרשאה מס' 3802-A*; נ"צ— רי"ח 22260/63470; רי"י 17260/13470) בעקבות חשיפת עתיקות לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת סמוד, נוהלה על ידי ד' וייס, בהשתתפות ו' פירסקי וט' קורנפלד (מדידות), ר' אבו חלף (מנהלה), ק' עמית (צילום), וא' לידסקי (ציור חרסים).
נפתחו שלושה שטחים: שטח A בצפון ושטחים B ו-C כ-50 מ' מדרום-מערב, שאוחדו בהמשך (איור 1).
בשטח A נפתחו שלושה ריבועים, בשניים נחשף סלע האם ללא ממצא, ובשלישי נחשפה גת חצובה בסלע הקרטון (איור 2) הכוללת משטח דריכה (1.75 × 2.20 מ') מרוצף בפסיפס לבן (כ-2.5 ס"מ גודל אבן). בדופן הדרומית של משטח הדריכה נמצאו על פני הסלע החצוב שרידי טיח (15 ס"מ גובה). בצדו הדרומי של המשטח נמצאו שני בורות איסוף; המערבי (לוקוס 1018; 1.24 × 1.76 מ') מטויח בטיח אפור ובצדו המערבי גרם מדרגות היורד לקרקעית המרוצפת פסיפס. בצדה הדרומי-מזרחי של קרקעית הבור נחשפה גומה חצי עגולה (0.4 מ' קוטר). שפת הבור נשחקה אך נראה כי רצפת הפסיפס של משטח הדריכה הגיעה עד אליה. הבור המזרחי (לוקוס 1019; 0.9 × 1.5 מ') מטויח בטיח אפור שהשתמרותו דלה.
ממצא כלי החרס מבורות האיסוף כלל קערות (איור 1:4, 2), סירי בישול (איור 3:4, 4) וקנקנים (איור 5:4, 6) המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה.
הפינה הצפונית-מערבית של הגת נפגעה מעבודות עפר שנעשו במקום טרם החפירה.
בשטחים C ,B (איור 3) נחשפו שרידי מחצבות וחציבות נוספות שטיבן לא הוברר. נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הרומית הקדומה וספל אבן (איור 7:4) האופייני לתקופה.