אשתאול–נחל כסלון (איור 2)

1. סימני חציבה בסלע (0.4×1.0 מ', 0.25 מ' גובה; איור 8), מכוסים ברובם בעשבייה.
2. סימני חציבה רדודה, כ-5 מ' מדרום-מזרח לאתר 1.
3. שרידי מבנה, בליטה בפני השטח על פני רדיוס של כ-6–7 מ', כנראה הריסות מבנה בן זמננו. בסביבה פזורים חלקי בטון.
4. מתקן, אגן עגול חצוב במשטח סלע (0.5 מ' קוטר; איור 9) ובו הצטברות אדמת סחף ועשבייה.
5. מתקן (?), סימני חציבה רדודה על פני השטח (0.7×1.0 מ'; איור 10).
6. מתקן סגלגל חצוב בסלע (כ-1.2 מ' אורך; איור 11), מכוסה ברובו בצמחייה.
7. גת פשוטה ולה משטח דריכה חצוב (2.8×3.5 מ', כ-0.3–0.4 מ' עומק; איור 12) ובור איסוף, כנראה מלבני, מכוסה בצמחייה. סמוך לגת זוהה קיר שדה בנוי מאבני שדה שחלקן מסותתות חלקית.
8. מתקן מלבני חצוב או מחצבה (1.5× 2.0 מ'; איור 13). ייתכן שזהו חלק ממשטח דריכה של גת.
9. פתח מערת קבורה שלה חזית חצובה (איור 14). עץ תאנה שצמח מפתחה של המערה וצמחייה בחזיתה הקשו לעמוד על מאפייניה. במבט לחלל המערה אפשר להבחין בכוכים קמורים האופייניים למערות קבורה מימי בית שני.
10. שרידי מחצבה (1 מ' אורך; איור 15).
11. מדרגת עיבוד או גדרה בהשתמרות גרועה.
12. קטע מדרגת עיבוד בגדה הצפונית של נחל כסלון. על משטח סלע ממזרח למדרגה חצובים מתקנים (ר' להלן אתרים 13–15).
13. שני ספלולים (0.15 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק; איור 16) המרוחקים 0.4 מ' זה מזה, חצובים במשטח סלע.
14. אגן עגול חצוב בסלע (0.6–0.7 מ' קוטר; איור 17) שכוסה באדמת סחף ובמחטי אורן.
15. אגן עגול חצוב בסלע (0.6 מ' קוטר; איור 18).
16. קטע קיר, רובו קבור תחת מילויים של מדרגת עיבוד. תחת המילויים נחשפה חלקית אבן בנייה גדולה (1.2 אורך, כ-0.6 מ' גובה; איור 19).
17. סימני חציבה מקומית, מוסתרת בעשבייה.
18. שרידים דלים של מדרגת עיבוד.
19. מדרגת עיבוד ארוכה בנויה לאורך הגדה הצפונית של נחל כסלון ותוחמת שביל שעובר בתוואי הנחל; לאורכה של המדרגה ולאורך השביל זוהו כמה ריכוזי צור, ייתכן נתזים.
 
נחל צובה (איור 3)
20. כבשן סיד חצוב ובנוי (3 מ' קוטר, 2.2 מ' עומק מרבי), על גדה צפונית של נחל צובה, סמוך למפגש הנחלים צובה ושורק. הכבשן נחצב לתוך סלע ולאחר מכן דופן באבני שדה בינוניות.
21. קיר בנוי מאבני שדה גדולות (לפחות 20 מ' אורך) שהיה צדה הדרומי של תעלה בנויה לאורך נחל צובה. התעלה נועדה לתעל מי שיטפונות בחורף או זרימה עזה בימות הגשם ולמנוע הצפה וסחיפת קרקע של חלקות מעובדות בתוואי הנחל. תופעה זו של 'תפיסת ערוץ' מוכרת היטב מכמה נחלים באזור הרי ירושלים, כמו נחל עין כרם ונחל כסלון עליון (ר' להלן אתר 41).
22. כבשן סיד גדול (5 מ' קוטר, 3.5 מ' עומק  מרבי), מטרים אחדים מעל מפגש הנחלים צובה ושורק; השתמרות הכבשן מרשימה, פרט לאזור שבו היו פתחי הזנה ואוורור שקרסו.
 
הר חרת–עין כרם (איור 4)
23. 'גומחת אחסון' (0.5 מ' רוחב, 1.4 מ' עומק, 0.85 מ' גובה; איור 20) בנויה בתוך מדרגת עיבוד שכיוונה הכללי צפון–דרום; פתח הגומחה למזרח. באזור זוהו גומחות נוספות (ר' להלן אתרים 24 ו-25) שכנראה שימשו לאחסון כלי עבודה או לאחסון קצר טווח של תוצרת חקלאית, דומה לשומרות. אחסון כלי עבודה זמני נחוץ לחקלאי שמעבד קרקעות שאינן סמוכות למקום מגוריו. אזור הר חרת שעובד על ידי תושבי הכפרים עין כרם וקולוניה, מרוחק דיו כדי שתושבי כפרים אלו יתקינו את הגומחות. ניכר כי גומחה זו, דומה לגומחות נוספות באזור הר חרת, נבנתה עם מדרגת העיבוד והייתה חלק ממנה.
24. 'גומחת אחסון' (0.6×0.7 מ', 0.55 מ' גובה) בנויה לתוך מדרגת עיבוד שכיוונה מזרח–מערב והתמוטטה חלקית לתוך חלל הגומחה.
25. 'גומחת אחסון' (0.45×0.55, עומק 1.4 מ'; איור 21) בנויה בדומה לגומחות שזוהו באתרים 23 ו-24; הגומחה נבנתה בנקודת מפגש בין גדרה למדרגת עיבוד חקלאית.
26. שומרה, זוהתה בגדה הצפונית של ערוץ היורד מצפון-מערב אל נחל שורק, מתארה החיצוני עגול (4.5 מ' קוטר; איורים 22, 23) ותקרתה קרסה לתוך חלל פנימי. סמוך לשומרה נבנו קטעי קירות (קיר מזרחי: 0.9 מ' רוחב, 1.4 מ' גובה השתמרות; קיר דרומי: 1.1 מ' רוחב, 1.9 מ' גובה השתמרות) שהושתתו הישר על גבי סלע האם. בצד המזרחי של השומרה אפשר להבחין בפתח שהוליך לחלל השומרה שנקבר בעיקרו תחת מפולות תקרתה (איור 24).
27–30. מדרגות עיבוד חקלאיות שכיוונן מזרח–מערב כיסו את מרבית שיפוליו הדרומיים והמזרחיים של הר חרת. המדרגות נמדדו מדגמית. נדבך יסוד בנוי בדרך כלל מאבני שדה גדולות שהושתתו הישר על גבי סלע האם. רום המדרגה השתמר לגובה של 1.0–1.5 מ' ובנוי מארבעה עד שמונה נדבכי אבני שדה בינוניות. על גבי ראשי חלק ממדרגות העיבוד זוהו ערמות של אבני שדה קטנות מעורבות באדמת טרה רוסה.
31. שורת אבני שדה ניצבות, שטוחות, שסותתו חלקית והונחו בתוך ערמת סיקול רדודה, במקביל לקו חלקה במרווח של 2.5 מ', אולי דרך (איור 25).
32. מדרגת עיבוד חקלאית (0.7–0.8 מ' גובה השתמרות, כ-0.4–0.5 מ' עובי; איור 26) בנויה ומסוקלת בשוליים הדרומיים-מזרחיים של הר חרת, כ-20 מ' מעל לכביש צומת כרם-סטף. קטע המדרגה בנוי בכיוון כללי צפון-מזרח–דרום-מערב ושרד לגובה ארבעה עד חמישה נדבכי אבני שדה קטנות ומעליהן אבני שדה גדולות בסידור פתין. מדרגה זו מאפיינת את מדרגות העיבוד באזור זה.
33. מדרגת עיבוד דומה למדרגה 32.
34. שומרה עגולה (3.6 מ' קוטר; 3.7 מ' גובה השתמרות) אותרה בקצה הצפוני של מדרגת עיבוד בנויה שכיוונה הכללי צפון–דרום, מעל לתוואי נחל שורק. פתח השומרה (0.5×0.9 מ') קבוע לצפון והוליך לתוך חלל מקורה בכיפה. מדרום לפתח שולבו בחזית מדרגות מאבני שדה שטוחות שהוליכו לגג; על הגג בנוי קיר עגול, מעובה בפן המערבי, שלתוכו נבנו שתי גומחות אחסון (איור 27).
35. מתקן, סימני חציבה וניתוק אבנים על פני משטח סלע, אולי בני זמננו.
36. מערת קבורה שהוסבה למחסן בימינו. סביב המערה ומעליה הוקם בימינו מבנה מאבני שדה ובטון (איור 28). עם זאת, אפשר להבחין בתוכנית המערה שפתחה למערב (3.10×3.25 מ') נפרץ ונקבעה בו דלת מתכת שצירה אחוז בבטון. קטע קיר בן זמננו נבנה מדרום לפתח כדי לחסום את הפרצה. במרכז המערה חצוב בור עמידה (1.20× 1.55 מ') מלא בפסולת בת זמננו. בדופנות המערה נחצבו שישה כוכי קבורה קמורים דומים (2.0–2.2 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 0.7 מ' גובה מרבי; איור 29). קטע מתקרת המערה שהתמוטט כוסה בקורות ברזל שעל גביהן הונחו לוחות מתכת. על גבי הקירות ניכרים סימני פיח ממדורות שהודלקו בחלל המערה. שלושה קטעי קירות מאבני גוויל נבנו סמוך למערה ממערב; שני קטעים קצרים משני צדי הפתח יצרו מעין מסדרון וקיר נוסף, מקביל לדופן המערבית תחם שטח מול המערה ויצר חצר קטנה.
37. שרידי יחידה חקלאית, אולי בת זמננו, זוהתה על גבי הגדה הצפונית של נחל שורק, מדרום לבית הספר החקלאי עין כרם. היחידה כוללת מדרגות עיבוד שכיוונן מזרח–מערב (איור 30), גדרה (איור 31), ערמות סיקול (איור 32) וסימני חציבה בסלע. באזור פזורים חרסים סחופים על פני השטח ובין אבני מדרגות העיבוד, רובם אינם אינדיקטיביים. האזור הופרע מפעילות חקלאית בת זמננו.
 
מוצא (איור 5)
38. שומרה מלבנית (3.1× 3.9 מ', 3.2 מ' גובה השתמרות; איור 33) זוהתה מצפון לאפיק נחל שורק וממזרח לה מחשוף סלע נרחב. יסודות השומרה הונחו הישר על הסלע, ללא חומרי מליטה. בבנייתה נעשה שימוש באבני שדה שחלקן הוקצעו חלקית. פתחה (0.8×1.6 מ') לדרום ובראשו קבועה אבן משקוף גדולה. חלל השומרה עגול (2.45 מ' קוטר, 2.25 מ' גובה) ומקורה בכיפה בנויה כך שכל נדבך הונח מעט פנימה לכיוון חלל השומרה, עד כדי קבלת מבנה כיפתי (איור 34). בחלקה המערבי נקבע חלון (0.3× 1.0 מ') שתחילתו בגובה מפלס הרצפה; החלון אפשר להבחין בעובי קירות השומרה (1 מ'). צמוד לפינתה הדרומית-מערבית בנוי חדר נוסף שפתחו במערב (0.6×1.1 מ') והוליך לחדר עגול נוסף (1.4 מ' קוטר), גם הוא מקורה בכיפה (1.3 מ' גובה; איור 35).
39. תל מוצא — תוואי קו המים המתוכנן עובר בשוליים הדרומיים של תל מוצא, המשתרע בעיקרו מצפון לכביש מספר 1. אזור זה לא נסקר מכיוון שהתוואי באזור זה יזכה להתייחסות נפרדת.
 
בית נקופה (איור 6)
40. שרידי חורבה ממזרח למחלף חמד המשתרעת משני צדי כביש מס' 1. בפני השטח פזורים חרסים רבים מהתקופות הרומית הקדומה, הרומית מאוחרת, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית.כמו כן זוהו שברי כלי שחיקה מבזלת. אבני בנייה רבות פזורות בפני השטח, בחלקן נעשה שימוש משני בבניית מדרגות עיבוד. על גבי מדרגות העיבוד ובין אבניהן זוהו חרסים רבים. בסקר אותרה כותרת אבן 'פשוטה' מוטלת בבסיס מדרגת עיבוד. בתחומי החורבה מופתה מערכת מים תת-קרקעית (ר' אתר 41) של מעיין שנבע במרכזה. מעיין זה כונה על ידי תושבי הכפר בית נקוב, ששכן סמוך לחורבה עד לשנת 1948, 'עין נקעה'. לאחרונה נערכה חפירה באתר ובמערכת המים (הרשאה מס' 6601-A) ונחשפו בה שרידי בריכת אגירה של המעיין ותעלות הזנה שתוארכו ראשונית לתקופה הרומית המאוחרת (ב' סטורצ'ן, מידע בע"פ). תיאור מלא של מערכת המים שנסקרה יוצג לצד תוצאות חפירה זו. על גבי מפות מתקופת המנדט הבריטי מופיעה חורבה בשם ח' אל חנזיר (Kh. El Khanāzir), במעלה שלוחה שבה זוהה האתר (קלונר 2003א) ייתכן שהאתר היה חלק מהחורבה שאי אפשר להבחין בשרידיה היום.
41. קיר לתיעול זרימת מי ערוץ הנחל, בנוי לאורך הגדה המערבית של נחל כסלון עליון. בגדה השנייה השתמר חלקית קיר מקביל. קירות אלו שימשו לתיעול זרימת מי הערוץ (ר' אתר 21).
42. מעיין נקבה ומערכת מים (איור 36). מערכת המים משקפת כמה שלבי שימוש והכשרה:
נקבה חצובה — המעיין נבע בקצה המזרחי של נקבה חצובה שחתכה מלבני (0.5×12.0 מ', 1.0–1.2 מ' גובה ממוצע; איור 37). על דופנות התעלה ניכרים סימני חציבה אלכסונית.
'חדר ביקורת' חצוב — הנקבה החצובה מסתיימת בחדר ביקורת חצוב ובנוי (2.4×2.7 מ', 1 מ' גובה) שבשליש הדרומי שלו עמוד חצוב לתמיכה בתקרה. הגישה אל חדר זה הייתה דרך פיר מפני השטח, שממנו מתפתחת תעלה משופעת לצפון.
מערכת תעלות רדודות חצובות — ממערב לחדר נחצבה מערכת תעלות מקבילות באורך דומה שיצרו תוכנית של מלבן (6×15 מ', 1 מ' גובה ממוצע; איור 38); מצדי התעלות נבנו קירות מאבני שדה בינוניות שקורו בלוחות אבן גדולים. מעל ללוחות האבן נשפכו מילויים ששימשו את מדרגות העיבוד שזוהו בפני השטח. כיסוי התעלות במילויים סייע לצמצום אידוי מי המעיין. בפינה הצפונית-מזרחית של מערכת התעלות היה פיר ששימש לגישה ולאוורור בחלק זה של המערכת (איור 39).
חלל חצוב, בריכה פנימית — תעלה חצובה בקצה הדרומי-מערבי של מערכת התעלות (ר' לעיל) מתנקזת אל תוך חלל חצוב (3.0× 6.5 מ', איור 40). מקצהו הדרומי-מזרחי הסתעפה תעלה בנויה נוספת (5 מ' אורך) שלא היה אפשרי לסקור מפאת ממדיה הצרים.
בריכת אגירה — סמוך לנקודת ההסתעפות עם התעלה זוהתה נקודת חיבור של המערכת התת-קרקעית עם שרידי בריכת אגירה שנחשפה בחפירה קודמת (הרשאה מס' 6601-A).
תעלה חיצונית — קטעי תעלת מים חיצונית תועדו בפני השטח; בקצה הדרומי של התעלה זוהה צינור ברזל שניקז את מי הנביעה (איור 41). עוד תועד קטע ממדרגת עיבוד רחבה (3×16 מ').
 
בריכת המורים (איור 7)
43. ערמת סיקול רדודה (2 מ' קוטר) ובה אבני שדה קטנות, מכוסה ברובה באדמת סחף ובמחטי אורן.
44. ערמת סיקול סגלגלה (4×8 מ') שבשוליה אפשר להבחין בראש קיר או יסוד שהשתמר לגובה נדבך אחד מאבני שדה בינוניות; הקיר נועד לתחום את אבני הערמה.
45. קטע קיר שדה (2–3 מ' אורך) שהשתמר לגובה נדבך אחד (0.3 מ'), המורכב מאבני שדה קטנות-בינוניות.
46. קטע גדרה (1–2 מ' אורך) בנוי נדבך אחד מאבני שדה קטנות-בינוניות.
47. קטע קיר שדה דל (2–3 מ' אורך) בהשתמרות גרועה, בנוי הישר על גבי סלע האם; נדבך אחד מאבני שדה קטנות-בינוניות.
48. קירות שדה דלים אחדים (4–5 מ' אורך ממוצע, כ-0.6 מ' עובי) בנויים ישירות על גבי סלע האם, מאבנים גדולות במיוחד.
49. ערמת סיקול סגלגלה גדולה (איור 42) שסביבה קיר תוחם בנוי מאבני שדה קטנות.
50. מכלאת צאן (?), מתחם רבוע שבפינתו הדרומית-מזרחית חדר(?) בנוי מאבני שדה גדולות בבנייה גסה.
51. קטע מדרך חקלאית (?), בנויה משורת אבני שדה בינוניות וקבורה בעיקרה תחת אדמת סחף ומחטי אורן (איור 43). אי אפשר להבחין בקטע קיר מקביל. סלע האם סמוך לקיר גבוה ומפולס, כנראה טבעי. הקיר מרוחק כ-150 מ' ממרכז חורבת מרור/מורן (ר' אתר 52).
52. שרידי חורבה, חווה חקלאית (איור 44). השרידים זוהו בשיא גובה של נקודת טריאנגולציה 837 ועל פני שלוחה המשתרעת ממנה מזרחה לכיוון ואדי אל-כיך (ר' איור 7). החורבה הוזכרה במפת הסקר הבריטי בשם חורבת מורן (Conder and Kitchener 1880: Sheet XVII, Kh. El Murân)ונסקרה חלקית במהלך התקופה המנדטורית על ידי ברמקי שזיהה יסודות מבנים, קטעי רחובות, דרך קדומה וקבר (ארכיון רשות העתיקות, תיק מנדטורי 938). אבני בנייה רבות פזורות באזור החורבה, חלקן סוקלו לערמות גדולות (איור 45) וחלקן שולבו בשימוש משני בקירות שדה בנויים סביב החורבה. באזור שיא הגובה השתמרו חלק ממבני החורבה ובהם יסודות וקטעי קירות ממבנים רחבי ידיים (איור 46), חצרות וקטעי רחובות. רוב השרידים נמדדו במהלך הסקר והועלו על גבי תוכנית (איור 44) שבה אפשר להבחין בשרידי ארבעה או חמישה מבנים. לחלק מהמבנים חצר פנימית ולאחרים חצר תחומה מחוץ למבנה. בחלקו הדרומי של האתר אפשר להבחין ברחוב שעבר בין שני מבנים. המבנה המערבי גדול במיוחד (20×20 מ') ואפשר להבחין בפינתו הצפונית-מזרחית באבן סף באתרה (איור 47). חפירות שוד בשרידי המבנה חשפו פן צפוני של קטע קיר. יסוד הקיר בנוי משתי שורות של אבני שדה בינוניות בסידור פתין, שביניהן הונחו אבני שדה קטנות ששימשו אבני תקע לחיזוק היסוד. על גבי היסוד שרד נדבך אחד של אבני שדה רבועות וגדולות שהונחו בסידור פתין (1 מ' גובה השתמרות; איור 48).
באזור החורבה ובסביבתה פזורים חרסים מהתקופות הפרסית(?), ההלניסטית והרומית הקדומה. נראה כי התקיימה כאן חווה חקלאית גדולה, אולי דומה לזו שנחשפה בתחומי יישוב סמוך הר אדר (דדון 1997).
 
עיקר האתרים שנסקרו משקפים ממצא אופייני לחקלאות מסורתית באזור ההר. חלקו הארי של האזור שנסקר היה בתחומם של כפרים ערביים שהתבססו על חקלאות עד למחצית המאה הכ' לסה"נ, בהם אשוע'/אשתאול, צובה, עין כרם וקולוניה. מערך המדרגות החקלאיות, הגדרות, הדרכים החקלאיות, תעלות תיעול מי הערוצים, השומרות ומתקני הכתישה משקפים ברובם את שלב השימוש האחרון במערכות אלו שהיו פעילות עד ימינו. אולם חלק מהמערכות משקפות כנראה מערך קדום יותר (קלונר 2003ב: 49). ממצא צפוף של פעילות חקלאית באזור הר חרת קשור בכך ששטחי ההר שימשו את שני הכפרים המרכזיים באזור זה, עין כרם וקולוניה. מעיין הנקבה ומערכת המים שנחשפו באתר 40 מאפיינים גם את ההתיישבות הכפרית והחקלאית באזור ההר. חלקי המערכת שנסקרו משקפים כמה תקופות ושינויים שחלו במערכת. הממצא הקרמי הקדום באתר שבו זוהתה המערכת שויך לתקופה הרומית הקדומה וייתכן שזהו שלב הקמתה. מערכת מים זו שימשה את תושבי הכפר הסמוך 'בית נקובא', כיום בית נקופה, עד למחצית המאה הכ' לסה"נ. מתווה התעלות המלבני שזוהה בה ייחודי ומשקף כנראה שלבים בהתפתחותה. האתר בו שימשה מערכת זו (ר' אתר 40) מצוי על תוואי הדרך רומית מאמאוס-ניקופוליס לירושלים ונהנה ממעיין זה שנבע בתחומו, מהקרבה לדרך ומשטחים נוחים לעיבוד חקלאי. שרידי החווה החקלאית שנחשפו בחורבת מורן (ר' אתר 52) סמוכים לסעיף הדרך הרומית שהתפצל מאזור אבו ע'וש לכיוון בית איכסא. סביר להניח שתושבי חווה זו עיבדו שטחים חקלאיים באזור נחל כסלון עליון, מדרום-מערב לאתר ושבתחומו נבעו מעיינות אחדים.
 
 

 

דדון, מ' 1997. הר אדר. עתיקות 32: 63–79.
זיסו, ב' (בהכנה). מפת שער הגיא (100) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
קלונר, ע' 2003א. סקר ירושלים האזור הצפוני-מזרחי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
קלונר, ע' 2003ב. סקר ירושלים האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Conder C. R. and Kitchener H. H. 1880. Survey of Western Palestine, Maps of Western Palestine, in 26 sheets, from Surveys Conducted for the Committee of the Palestine Exploration Fund (PEF) During the Years 1872–1887. London.