שטח החפירה נמצא על המדרון הדרומי-מזרחי של חורבת עילית (איור 4) והוא כולל שתי מדרגות עיבוד שביניהן מפריד קיר (W1) הבנוי שורה אחת של אבני שדה גדולות (איורים 5, 6). אופי בנייתו של הקיר דומה מאוד לשרידי בתי הכפר הערבי שבראש הגבעה, ולכן נראה שיש לתארך את הקמתו לתקופה זו.
נחפרו ארבעה חללים תת-קרקעיים שזוהו בסקר (איור 1: 16, 17, 19, 20; ובהתאמה איור 4: 108, 103, 102, 106) וכן נקודות נוספות שהובחנו במהלך החפירה (איור 4: 101, 105, 104, 101A). תחילה נחפרו ותועדו נקודות 101, A101 ,106–102, ולאחר שהסתבר שרובן מערות קבורה והן חלק מבית הקברות של היישוב, נבחרה חלופה לתוואי הגדר. התוואי החדש תוכנן לעבור על מדרגה טופוגרפית נמוכה מהתוואי המקורי, במקום של נקודה 16 של הסקר (איור 1) – נקודה 108 של החפירה (איור 4), ושל בור מים (נקודה 107) המשמש גם כיום את תושבי הסביבה. לפיכך החפירה החלה בשטח התחתון, בתחום התוואי החדש של הגדר.

 

מערה 101 (איור  7)
מערת קבורה מטיפוס מערות הכוכים האופייניות לשלהי ימי הבית השני (המאות הא' לפסה"נ–הא' לסה"נ). המערה תועדה בלבד ולא נחפרה. היא חצובה בסלע קרטון שאיכותו ירודה מאוד, בייחוד בתקרה ובדופן המזרחית. המערה כוללת חדר מרכזי מלבני (3.5 × 4.0 מ') אשר בפינתו הצפונית-מזרחית פרצה המחברת אותו עם מערה A101. ייתכן כי כאן היה פתח המערה. נתגלו שישה כוכים (1.9–2.0 × 0.4–0.5 מ'; VI–I): שניים בדופן הדרומית, שלושה בדופן המערבית ואחד בדופן הצפונית. לפתח כוך V מסגרת מעוצבת (איורים 7, חתך 2-2; 8). תקרת כוך VI הייתה פרוצה טרם החפירה (איור 9). במערה לא נתגלו גלוסקמאות ויכולות להיות לכך שלוש סיבות: א. המערה נשדדה בעבר והגלוסקמאות הוצאו ממנה. ב. במערה נקברו פשוטי העם, שלא יכלו לממן שימוש בגלוסקמאות. ג. המערה קדומה מעט לזמן תחילת השימוש בגלוסקמאות.
חשוב לציין שלאחר סיום התיעוד נסתמה הפרצה המחברת בין מערה 101 לבין מערה 101A.

 

מערה 101A
צמוד למערה 101, מצפון, נתגלה חלל ממוטט, כנראה מערה (איור 10). הסתבר שמתחת לקרטון תקרת המערה הממוטטת יש הצטברות של קרקע חומה ובה עצמות אדם המעידות כי גם חלל זה שימש מערת קבורה, שתוכניתה המקורית איננה ברורה. החפירה הופסקה בהצטברות החומה.

 

מערה 102 (מס' 19 בסקר; איורים 11, 12)
בראש המערה פרצה עגולה מאוחרת לתקופת שימושה המקורי של המערה. המערה נחפרה חלקית בלבד לארח שהעבודה בה הופסקה בעקבות גילוי עצמות אדם ולפיכך תוכנית המערה חלקית ומקוטעת.
בקטע הדרומי-מזרחי של החדר המרכזי נשתמרה פינה חצובה היטב בסלע הקרטון, והיא נחפרה לעומק של כ-0.3 מ' (איורים 11, 12). בחלק הצפוני של חדר הקבורה ישנו מקמר (1.25 מ' אורך, 0.7 מ' עומק, 1 מ' גובה מרבי; איור 11: I) שגימורו גס, כנראה בשל איכותו הירודה של הסלע. המקמר הכיל עצמות אדם שהושארו באתרן.
הפתח לחדר המרכזי, ככל הנראה בצדו הדרומי, נתגלה סתום באבנים גדולות. בפינה הדרומית-מערבית של החדר שקע דמוי בקבוקון שבסיסו רחב וחלקו העליון צר (0.7 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק איור 11: II); מהותו איננה ברורה ומצפון וצמוד לו גומחה נוספת (איור 11: III). הדופן המערבית של החדר משופעת מלמעלה למטה, כלפי פנים חדר הקבורה.
בחלקה העליון של ההצטברות שמילאה את המערה נתגלו עצמות בעלי חיים ושברי כלי חרס רבים מן התקופה החשמונאית (איור 13-3:13) וכן שברים אחדים מתקופת הברזל 2. החפירה נפסקה בעקבות גילוי עצמות אדם.

הממצא הקרמי (איור 13)
שברי כלי החרס שנתגלו במערה שייכים לתקופת הברזל 2 ולתקופה החשמונאית. לתקופת הברזל 2 שייכות שתי הקערות (איור 1:13, 2) בעלות שפה מקופלת חוצה. הופעתן מעידה על התיישבות בחורבת עילית כבר בתקופה זו.
החלק הארי של המכלול הקרמי שייך לתקופה החשמונאית וכולל קנקנים בעלי שפות מופשלות חוצה (איור 5-3:13) האופייניים למאות הב'-הא' לפסה"נ וקנקנים בעלי שפה מעובה מקופלת חוצה (איור 10-7:13) המתוארכים למאה הב' לפסה"נ. דומה שגם את הפך (איור 11:13), ששפתו דומה לשפות הקנקנים, יש לשייך לטיפוס זה של כלים. לקנקן נוסף (איור 6:13) פתח רחב, שפה נוטה חוצה וכתף מעוגלת, והוא מטיפוס קנקני ה'גניזה' או ה'ארכיב'.
כן נתגלו שני נרות: נר צבוט (איור 12:13), עשוי באובניים האופייני לתקופה החשמונאית ונר מזווה תמים שעליו סימני פיח (איור 13:13), בעל בסיס טבעת קעור. פי הנר מוקף ברצועה שקועה, בחלקו האחורי העליון נשתמרה תחילתה של ידית זיז ובאחד מצדיו יש שקע חצי עגול רדוד, אולי מקום לאחיזת אצבע. הנר אופייני למאה הב' לפסה"נ.
נראה שיש לתארך את עיקר הממצא הקרמי למחצית השנייה של המאה הב' לפסה"נ, וכך לקבוע את זמנה של מערה 102 לפרק זמן זה. כן חשוב לציין שאין במערה כל עדות לכוכים.

 

מערה 103 (מס' 17 בסקר; איור 4)
חזית המערה נחפרה עד לסלע האם ולא נתגלו ממצאים.

 

מערה 104 (איור 14)
מערת כוכים שנתגלתה מלאה בסחף כמעט עד ראש הכוכים (איור 15), נמדדה בלבד, לא נחפרה. המערה כוללת חדר רבוע (3.4 × 3.4 מ') ופתח (0.85 מ' רוחב) במזרח שרובו הרוס. בכל אחת מהדפנות המערבית והצפונית חצובים שלושה כוכים (2.1–1.7 × 0.5 מ'). בפינה הצפונית-מזרחית של החדר גומחה קטנה (0.3 × 0.5 מ') שאולי שימשה לליקוט עצמות. בדופן הדרומית אין כוכים ובחלקה המזרחי פרצה. להיעדר הגולסקמאות ניתן לתת את אותן סיבות שצוינו בתיאור מערה 101. בתום התיעוד נחסם הפתח וכוסה באבנים ואדמה.

 

נקודה 105 (איור 4)
פתח (0.8 מ' רוחב) במצוק של מדרגת הסלע העליונה, כ-6 מ' מדרום למערה 104. הפתח המוביל אל חלל סתום לא נבדק ולא נמדד.

 

מערה 106 (מס' 20 בסקר; איור 16)
מערה במעלה המדרון מדרום לכיפה, רק חלקה נחפר. למערה מסדרון (1.3 מ' רוחב) סתום בחלקו הצפוני, מלא באדמת סחף חומה כהה שממנו נחפרו 3 מ', ללא ממצאים. המסדרון נוצר מהצרה של דרגשי סלע משני צדיו, הגבוהים מרצפתו בכ-0.3 מ' (איור 17). מהותו איננה ברורה ועל פי שיפוע רצפתו, המעמיק מצפון לדרום, נראה כי הכניסה לחלל התת-קרקעי הייתה מצפון. מדרומו חלל פתוח ללא תקרה, אולי מערה שהתמוטטה (איור 18).

בור מים 107 (איור 19)
בור מים פעמוני ממזרח למורדות הגבעה. חלקו התחתון של פי הבור חצוב בסלע (0.7 מ' קוטר, 0.8 מ' עומק) ומעליו בנויים שלושה נדבכים של אבני שדה (0.8 מ' גובה). הבור הכיל מים במפלס 6.7 מ' מתחתית ראש הבור והוא פעיל ומשמש את התושבים המקומיים. על פתחו מונח מכסה ברזל רבוע (0.5 × 0.5 מ') וסביבו משטח בטון (2.4 × 3.5 מ') שבשני קצותיו שקתות, אחת בכל צד.

 

בור מים 108 (מס' 16 בסקר)
בנקודה זו זוהתה בסקר מערה שלאחר חפירת בדיקה עם טרקטור התברר כי זהו בור מים שחלקו העליון לא השתמר. בעומק 6-3 מ' מתחת לפתח שנראה על פני השטח נתגלה בור מים מטויח (4.6 מ' קוטר, כ-6 מ' עומק; איור 20) שתקרתו ופיו חסרים (איור 21). דופנותיו מטויחות בשכבת טיח אפורה ועליה טיח אפור חלק. בחלק התחתון של דופנות הבור נתגלתה שכבת טיח נוספת, אפורה, המכילה חצצים קטנים רבים. כדי להצמידה לשכבת הטיח החלק שמתחתיה יצרו בשכבת הטיח החלק שקעים וגומות קטנים. הטיח עם החצצים אופייני לימי הבית השני ומאפשר לתארך את הבור לתקופה שבה שימשו מערות הקבורה.

 

ממצא נומיסמטי
בבדיקה על פני השטח באמצעות גלאי מתכות נתגלו שני מטבעות: מטבע ברונזה של קונסטנטינוס הב' (361-351 לסה"נ) ומטבע ממלוכי.