בתחומי החורבה (23) תועדו שרידי מבנים וגדר אבן (28). סמוך לחורבה במעלה המדרון הדרומי של הגבעה אותרו שני בורות מים חצובים (27, 29).
במעלה המדרון הדרומי-מערבי של הגבעה נסקר מקווה טהרה חצוב ומטויח (איור 2). ממזרח למקווה יש משטח סלע מפולס, ששימש חצר או סמטה. נראה שמי הגשמים נוקזו ממשטח הסלע אל המקווה. למקווה מבוא דמוי ר, המכוסה ברובו בעפר. המבוא תחום מדרום בגדר האבן (28). בדופן המזרחית של המבוא פתח המוליך אל חדר טבילה טרפזי. בקרקעית חדר הטבילה נחצבו שתי מדרגות למלוא רוחב החדר ומדרגת עזר בפינה. הובחנו שתי שכבות טיח על הדפנות, הפנימית לבנה והחיצונית אפורה.
 
במעלה המדרון הדרומי-מזרחי של הגבעה אותר מקווה(?) נוסף (9). מסדרון חצוב מוליך אל פתח המקווה, שמשני צדיו מזוזות חצובות. חדר הטבילה סגלגל, ועל דופנותיו שתי שכבות טיח בהיר מעורב בחצצים קטנים. רצפת המסדרון וחדר הטבילה מכוסים עפר רב. המיתקן ניזון כנראה מתעלה שהגיעה ממעלה המדרון. קצה התעלה חסום בקיר מאוחר.
 
במדרונות הגבעה נסקרו כמה מערות קבורה חצובות (2, 5, 7, 8, 10, 17, 21, 25, 30). מערה 7 רבועה, ובה בור עמידה מוקף אצטבות; על פי תוכניתה נראה כי זמנה ימי החשמונאים. למערות 10, 17, 21 ו-25 תוכנית ייחודית. הן כוללות חצר מלבנית, מבוא שלו פתח מקומר וחדר קבורה סגלגל ללא כוכים (איור 3); החצר, המבוא וחדר הקבורה סדורים בטור. חצר מערה 10 חצובה בסלע בדופנה המזרחית, ובנויה אבני גזית לגובה של 4-3 נדבכים בדופנה המערבית. הקירות המזרחי, המערבי והצפוני של חדר המבוא מסותתים למשעי בסלע קירטון, ואילו הקיר הדרומי חצוב בסלע שבו גושי צור ולכן סיתותו פחות טוב והוא מעוגל בחיבור לקירות המזרחי והמערבי. קו המגע בין סלע הקירטון לסלע הצור נראה בקיר המזרחי כקו אלכסוני מתקרת החדר לרצפתו ונראים שרידי טיח לבן שנועדו לטשטש קו זה. פתח רבוע קטן, שממנו ירדה מדרגה חצובה, הוליך מחדר המבוא אל חדר הקבורה. לא ברור אם בחדר הקבורה נחצבו אצטבות. לימים הוסבה המערה לשמש כמאגר מים, וחלקו המזרחי של הפתח הורחב ובבסיסו נחצבה תעלה ששימשה לניקוז מים אל תוך החדר הפנימי. לא ברור אם ביתר המערות היו אצטבות מפני שקרקעיתן מכוסה בסחף. בשתיים מן המערות התגלו שברי גלוסקמות. במהלך פיקוח שערך א' בן-נון לאחר ביצוע הסקר התגלתה מערת קבורה נוספת, שמחוץ לפתחה היו מוטלים שברי גלוסקמות. התוכנית המיוחדת של חדרי הקבורה נעדרי הכוכים רומזת אולי על מסורת מקומית, המשלבת חדרי קבורה ללא מיתקני קבורה — אצטבות או כוכים — עם חצרות וחדרי מבוא. על סמך שברי הגלוסקמות שהתגלו במערות נראה שזמנן למן שלהי המאה הא' לפסה"נ ועד לראשית המאה הב' לסה"נ.
 
במדרון הצפוני של הגבעה, באזור מערות הקבורה, נתגלו כמה מבנים מעוגלים (16, 19, 20, 22) בנויים באבני גוויל (איור 4). דומה שמבנים אלה בני זמננו, ואפשר שיושביהם הסבו את מערה 10 לשמש כמאגר מים.
 
עוד תועדו בשטח הסקר שומרה עגולה (4; איור 5), מחצבות וחציבות (3, 11, 13), מבנה מעוגל בנוי אבני גזית (6) וממערב לו באר וקירות שדה ניצבים למדרון (12, 14, 15), אולי שרידי דרכים קדומות. כן אותרה כניסה למערכת מסתור (26), שתוארה בעבר על ידי י' טפר וז' ספראי (מערת המסתור בקרומית, בתוך: ע' קלונר וי' טפר [עורכים], מערכות המסתור בשפלת יהודה, תשמ"ז, עמ' 204-208).