בריבוע המזרחי, בעומק של כ-0.8 מ' מתחת לפני השטח, התגלה בור אשפה (0.4 מ' עומק), ובו כמות גדולה של שברי כלי חרס מהתקופה הביזאנטית, הכוללים בעיקר קנקני שק (איור 4:1) ועזה (איור 9:1), וכן שברים רבים של עצמות בעלי חיים. מתחת לבור התגלתה אדמה נקייה מממצא. בדופן הדרומית-מזרחית של הריבוע, בעומק של כ-0.8 מ' מתחת לפני הקרקע, הובחנה שכבת שרפה (0.2 מ' עובי).

 

בריבוע המערבי התגלה המשכו של בור האשפה. מתחת לבור האשפה, בעומק של כ-2 מ' מתחת לפני השטח, התגלה כבשן לייצור כלי חרס (1.7 × 2.3 מ'; איור 2), שהשתמר רק בחלקו התחתון. נחפר חלקו הדרומי של הכבשן (כ-0.9 מ' עומק), אך תחתיתו לא נחשפה מפאת חוסר זמן. הדופן הפנימית של הכבשן נבנתה מאבני גוויל קטנות ובינוניות ומעליהן לבנים שטוחות (0.15 מ' עובי), שהונחו זו על גבי זו בחמישה נדבכים. הדופן החיצונית של הכבשן נבנתה מלבנים גדולות (0.5 × 0.7 מ'). בתוך הכבשן נחשפו שתי מחיצות מקבילות, שנבנו משורת לבנים, ונועדו לתמיכת הרצפה, שהפרידה בין תא הבערה התחתון לתא הכלים העליון. הרצפה בנויה מלבנים, והשתמר ממנה קטע קטן בחלק המזרחי של הכבשן. בקטע הרצפה שהשתמר נקבע פתח, כנראה אחד מכמה פתחים, שנועד למעבר האוויר החם למעלה. בחלקו המערבי של הכבשן התגלו ריכוז אפר וסימני שרפה, המלמדים שזהו מקומו של פתח ההזנה לחומרי הבעירה. בתוך הכבשן וסמוך אליו התגלה ממצא קיראמי, הכולל קנקנים (איור 5:1, 6, 10, 11) וכלי בישול (איור 3:1), שזמנם התקופה הביזאנטית והם קדומים לכלים שהתגלו בבור האשפה. באדמה שבה נכרה הכבשן התגלה ממצא קיראמי מעורב מתקופת הברזל ומהתקופות הפרסית, ההלניסטית (קדרות; איור 1:1, 2) והביזאנטית (קנקנים; איור 7:1, 8).