החפירה נערכה כקילומטר מדרום לנחל חדרה, בשטח חקלאי המאופיין באדמה חרסיתית מעל אדמת חמרה. נחשפו בה שרידי תשתית ובריכת דגים מהתקופה הביזנטית (איור 2).

בחפירות שנערכו בעבר בסביבה נחשפו שרידי יישוב ומתקנים חקלאיים, המתוארכים לתקופות הרומית והביזנטית (לרקע ולהפניות, ר' טורגה 2015) וכבשני זכוכית המלמדים על בית יוצר לזכוכית ששכן באתר (Gorin-Rosen 2000).
 
בחלק הדרומי של החפירה נחשף קטע מתשתית של אבנים וחרסים ומעליה שרידי בטון רומי (12L, 17L; איורים 3, 4). בין החרסים שנמצאו בתשתית קנקן שק מהתקופה הרומית (המאה הא'–ראשית המאה הב' לסה"נ; איור 1:5), וקערה מטיפוס CRSW (איור 2:5) ואמפורה (איור 8:5) המתוארכות לתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ).
בחלק הצפוני של החפירה התגלו שרידי בריכת דגים (10L; איור 6–9); היא נחפרה בחלקה המערבי. נחשפו שלוש מדופנות הבריכה (14W–16W; 0.8 מ' גובה השתמרות מרבי) ורצפתה (11L). דופנות הבריכה נבנו מיציקה של בטון רומי, בדומה לזה שנחשף מעל התשתית. בפן החיצוני של הבטון היו מעין זיזים שנועדו לייצב את הקירות בקרקע. לאורך הדופנות וצמוד אליהן נחשפו שרידים של מעין מדפים (איור 10), שעליהם הונחו כנראה קנקני השרצה, ששרדו מהם שברי גוף אחדים. אל הדופן הדרומית של הבריכה מוליכה מדרום תעלה בנויה מכוסה באבנים (איור 11); נראה כי היא הוליכה מים לבריכה מאפיק סמוך של נחל חדרה. הבריכה רוצפה בפסיפס לבן, ובו עיטור צלב בתוך עיגול (איור 12). במרכז הבריכה נחשף בור עגול מרוצף פסיפס, כנראה בור שיקוע. בבריכה זוהו בורות עגולים רדודים, אולי תוצאה של עקירת קטעי פסיפס מעוטרים. אל הדופן המערבית של הבריכה ניגש ממערב קיר (21W; איור 13); הקשרו אינו ברור. בבריכה נמצאו שברי כלי חרס מהתקופה הביזנטית, ובהם קערה מטיפוס CRSW (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 3:5), סיר בישול (המאות הה'–הז' לסה"נ; איור 4:5), קדרת בישול (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 5:5), קנקן שק (המאות הו'–הז' לסה"נ; איור 6:5) ואמפורה (המאות הה'–הו' לסה"נ; איור 7:5).
 
בריכות דגים דומות ובהן בור שיקוע נחשפו בח'ירבת סביה (Ayalon 1979) ובקיסריה (שטח E; פ' גנדלמן, מידע בעל פה). בריכות לגידול דגים נפוצו בעולם הרומי ובארץ ישראל (לדיון, ר' דללי-עמוס וטפר 2017). ממצאי החפירה מוסיפים מידע על האתר בתקופה הביזנטית, שנודע בחשיבותו לתעשיית הזכוכית, ושתושביו עסקו גם בגידול דגים.